הכספים הקואליציוניים בתקציבי המדינה קיימים מיומה הראשון של ישראל - בשמות שונים ומשונים. אי-שם בעבר מישהו בעל יושרה ניסה למחוק את בושת הרמייה מחוקי התקציב השנתיים ויזם את חוק "מימון המפלגות" כדי לאפשר קיום הגון וצנוע למפלגות בישראל. מיד אחריו בא תחמן ישראלי מצוי עם הפטנט כיצד לעקוף את ההגינות שבחוק המפלגות והמציא את "חוק ההסדרים בתקציב" שעושה צחוק מחוק מימון המפלגות ומאפשר שוחד ללא הגבלה בחיים הציבוריים. כל עסקני המפלגות מצאו דרך כיצד - בעזרת "חוק ההסדרים בתקציב" - לגנוב כסף ציבורי מאוצר המדינה עבור כיסיהם הפרטיים. אין ראש מפלגה בישראל - כפי שמציין היום רביב דרוקר במאמרו - שמעז לצאת נגד הבושה הזאת. לצערנו, כפי שכתב רביב דרוקר, זה כולל את יצחק הרצוג וציפי לבני, שני האישים שהציבור הישראלי מקווה שיצליחו לפטור אותו מהעונש של מדיניותו בת הסעיף האחד של ביבי: "לעשות כל מה שדרוש כדי שאמשיך להיות ראש הממשלה הקבוע של ישראל".

זו הסיבה, רביב דרוקר העיתונאי החוקר היחיד של ישראל, שהשוחד הממלכתי ימשיך לעשוק את כל משלמי המסים ההגונים בישראל. זו הסיבה גם להון השחור הענק הקיים בישראל: "שירותים ללא קבלות ועם תשלום מזומן מיד אל רעותה".

אגב, זו הסיבה שמשה מזרחי - ראש אגף החקירות במשטרה - עף מהמשטרה. הוא התעקש להמשיך ולחקור את מעשיו של איווט ליברמן "ויד נעלמה" גרמה להרחקתו מהמשטרה. הנה, כפי שציין היום רביב דרוקר במאמרו, זה נמשך גם היום - זה למה הם שותקים וימשיכו, לדאבון הלב, לשתוק.