חודש טבת - מקדים ואומר:
אהבה ושנאת חינם תופסים חלק נכבד מהחודש.
צריך לדאוג תחילה לאהבת חינם בינינו לבין עצמנו.
במקרה של עשיו ויעקב אנו יכולים להצביע על מקור השנאה, יעקב נוטל את הברכות ועשיו מרגיש מרומה. אולם חז"ל
הרמב"ם מצביע על כך שיסודות השנאה של הגויים לעם ישראל נובעת ממניעים פנימיים, רוחניים, שנאתם מופנית
המשך ערב של אהבת חינם.
|
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אם כל הכבוד לרמב"ם - השאלה שיכולה לרפא שנאה היא לא למה האחר שונא - אלא למה אני שונא.
לגבי "עשיו שונא ליעקב" - זהו דווקא משל יפה. יפה דרשת שהמקרא מסביר היטב את שנאת עשיו ליעקב (רימה אותו פעמים פעם בנזיד עדשים, ופעם ברמיית האב העיוור). אבל לטעמי זו רק חלק מהסיבה. מי שטרח לקרוא מדרשים על הפרשה - יתפלא למצוא שיש כמעט אחידות דעים בין החכמים. מי שמחפש הקאה על חטא, איזו סליחה או אפילו סימן שאלה יתאכזב - כולם מתייצבים לימין יעקב ומגנים על מעשה הרמייה. נדמה לי ש"החשבון" המקראי יכול להיות מיושב רק ביום שנדע לערוך חשבון נפש עם עצמנו - ולקבל את ההנחה שלמרות שאנחנו הכי צודקים גם לאחר לפעמים מגיע קורטוב צדק.
וקשה להתחמק מההשאלה האקטואלית של המצב הפוליטי של ישראל - שכן רבים עושים גזירה שווה בין האנטישמיות עתיקת היומין - לבין התנגדות למדיניותה של ארצנו. ובכן האנטישמיות המגונה היא רק מופע אחד מהמופע המרהיב של שנאת האחר - ובמיוחד שנאת המיעוט. את התופעה האנושית המצחינה הזו לא רק אנו טעמנו אלא גם השחורים, הצוענים, האידניאנים תחילתה של רשימה ארוכה מאוד. ואכן כל עוד חיינו בניכר וסבלנו מהתופעה הזו היהודים (וגם היהדות) היו חוד החנית של ההתנגדות לגזענות בכלל ולאנטישמיות בפרט. והנה כאשר התרווחנו בארצנו והפכנו אנו לרוב החזק במדינה - השלכנו מעלינו את זכויות האחר, וזכויות המיעוט ככלי אין בו חפץ (לאחר שהטפנו לכל העולם וקבלנו אשראי די נרחב בזכות העוול שגרמו לנו). תגידי לי את מה היה דעתך על צדקן שמטיף לכל העולם בזמן שהוא עושה בדיוק את מה שהוא מטיף נגדו (ושמישהו מעז לומר מילת ביקורת נגדו מיד הוא הופך עצמו לקדוש מעונה?)
אין לזה קשר למה האחר חושב.
כל אחד יכול לפתח אהבת חינם בתוך ליבו.
להרחיב את מעגל חמלתנו
חשוב להכליל את כולם, 7 מיליארד בני אדם ועוד אינספור ייצורים -- פילים, מקקים...
אי אפשר ללמוד אהבת חינם מבלי לפתוח את הלב לכולם.
אהבת חינם היא ללא משוא פנים ואין לה גבולות.
זהות יהודית פרק א': אהבת הזולת
הגישה הצרה תמיד תפספס את המטרה.