ב7 ליולי 1944 נסתימה חיסולם של כ-150000 יהודי צפון טרנסילבניה אחרי מאמצים מתואמים של צוות הגרמני בראשותו של אייכמן וצוות הונגרי לא פחות נחוש , להפוך את החבל הזה ליודנריין. בעבודה מאומצת של שלושה חודשים זה התבצע. בתקופה הזאת חוסלו גם יהודי קרפטו רוס וצפון הונגריה. הכל ביחד 300000 איש אישה זקן וטף. כדי להבין את השואה במרחב ההונגרי צריך להביט אחורה ולתהות איך נוצרה הסמביוזה המזוייפת בין שני האתני האלה –ההונגרים והיהודים. אנחנו נבחן את יהודי הונגריה ושל טרנסילבניה מאז 1918 במעבר ממצב של הכללה מדומה , להדרה, ולבסוף להשמדה של יהדות הפרובינציה ב-1944
***
בשליש השלישי של המאה ה-19 , היהודים במרחב הלשוני ההונגרי "הוזמנו" על ידי העם ההונגרי להיות הסטטיסטים בסטטיסטיקה ההונגרית. הם לא היו הזרים היחידים שקיבלו את ההזמנה, אבל היוו את האחוז הגבוה ביותר שענו בחיוב. בעוד שרומנים, סרבים, סלובקים , ומיעוטים אחרים במרחב הזה היתה להם טריטוריה אליה שאפו להגיע וזהות אתנית שקשורה אליה –מעטים מתוכם אימצו את השפה ההונגרית כשפת האם שלהם. לעומתם היהודים עם דיאספורי עם טריטוריה מרוחקת , ובשלב זה רק מושג מדומיין, הרי היו מוכנים בלב שלם לאמץ את התרבות ההונגרית. תוך דור הם הפכו ליותר הונגרים מן המקור. היהודים, עם חרוץ ומצוייד באשליית השייכות החדשה, עשו כמעט הכל כדי להיות חלק אינטגרלי מן הזהות החדשה. . חלק נטלו שמות עם צלילים הונגריים, והיו לא מעטים שהמירו את דתם לנוצרית. לא היה תחום שבו היהודים לא השתלבו בחברה ההונגרית, רפואה, הנדסה, עריכת דין, הוראה בכל דרגות ההשכלה, תעשיה [כולל צבאית], מתמטיקאים , פיזיקאים, מזרחנים, גיאגרפים, פסיכולוגים ויתר על כן, בתחום השפה והספרות ההונגרית, קמו דורות של סופרים, משוררים, עיתונאים, אמני במה , מלחינים, יוצרי קולנוע, ופרט לפוליטיקה, בכל תחום הפכו למובילים. גם בפוליטיקה –יותר נכון בנסיונותיהם להשתלבות פוליטית ניתן היה למצוא אותם בימין ובשמאל, אם כי נטו יותר שמאלה.
למה ההונגרים רצו אותם? לא מפני יהדותם, אלא למרות זאת, כי עם ההונגרי חש קטן ואיזוטרי בלב אירופה ושאב להגדיל את שורותיו, בתוך יבשת בעלת עמים גדולים יחסית. כאמור המיעוטים האחרים לא ששו להשתלב לתוך הקונכיה ההונגרית. בתחילת הדרך המשותפת ההונגרים והיהודים נראו כביכול כצועדים בסך. אלה לצד אלה. אולי ההתקדמות המטאורית של היהודים לא חדרה מיד לתודעתם של ההונגרים. אותם יהודים שהצליחו במיוחד קבלו אפילו תארי אצולה –ובחברה זאת שהכבוד היה דבר חשוב, היהודים התמלאו גאוה. |
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לפעמים שואלים את יהודי הונגריה למה הם כל כך גאים במוצאם? הם עונים פשוט זאת תרבות עם תמהיל של 90% עבודה יהודית
אין חולק על כך.
מעניין מאד.
כהדיוט (LAYMAN) בתחום, אשמח אם תוכל להרחיב על המסגרת הטריטוריאלית בה מדובר. זה הוזכר, אומנם, במובלע, באיזכור האומות, אך לא הטריטוריות.
למרות שהזמן מתוחם - שטחת סקירה היסטורית קצרה. מעניין אותי מה ההבדל ביחס לקליטת יהודים ב'מרחב ההונגרי' לארצות שכנות, והאם פרשת בלה קון, מעידה על יחס אחר ליהודים, ועל האטרקטיביות המועטה של הציונות בהונגריה. בוודאי מוכרים לך הספרים של אביגדור המאירי על מלחמת העולם הראשונה.
השמדת היהודים ב'מרחב ההונגרי' התבצעה, כאילו בחטף, בשלהי המלחמה, כשהיה ברור שגרמניה הנאצית עומדת לפני תבוסה ניצחת. האם לדעתך, יכלו הבריטים ו/או האמריקנים וכן היהודים בארץ לעשות יותר על מנת להצילם?
ולסיום, האם העבודה שלך היא סיכומית או יש בה גם חידושים ביחס למה שנכתב בעבר.
יישר כוח!
מעניין. תודה על ההערה. אם הוא היה קורא את פרידריך ניטשה היה מבין שלו כיהודי בגרמניה אין לו סיכוי להיות ממש גרמני. ונכתב כשלושים שנה לפני עימנואל שאול. אותו דבר גם אצל יהודי הוגריה