כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת השם

    על פרשות השבוע והקשר לימנו אנו, חסידות, סיפורי צדיקים, שמירת השבת, על דברים שבין אדם לחברו ולסביבה, על דברים שבין אדם לבוראו

    יעקב אבינו לא מת - פָּרָשַׁ­ת וַיְחִי

    0 תגובות   יום רביעי, 31/12/14, 11:26

     ­בס"ד

    יעקב אבינו לא מת

    פָּרָשַׁ­ת  וַיְחִי 

     

    הסתלקותו של יעקב אבינו

    הפרשה המסיימת ספר אבות מסיימים בס"ד את ספר בראשית, והחל מהשבת הבאה נקרא בספרם של בנים, ספר שמות. הפרשה עוסקת בהסתלקותו של יעקב אבינו. [החתם סופר] כותב שיעקב אבינו הובא לקבורה ביום עשרה בטבת. (היום שבו נסמך מלך בבל על חומות העיר ירושלים). יעקב אבינו הסתלק לבית עולמו בא' בחג הסוכות. ועפ"י שהמפרשים מספרים הקבורה שלו הייתה בימי החנוכה. אולם, החתם סופר מביא שיעקב אבינו נקבר בעשרה בטבת. (הוא עושה חשבון שלם ומגיע לתאריך הזה) והיות ועשרי בטבת חל ביום חמישי האחרון, ננסה לעמוד על מקצת מענייני קבורת יעקב אבינו.

     

    שלוש שאלות

    [אור החיים הקדוש] שואל שלוש שאלות חשובות בפתח הפרשה. [בראשית מ"ז כ"ח] "וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה." בפרשה הקודמת (ויגש) למדנו שיעקב ניצב לפני פרעה והוא שואל אותו בן כמה הוא, הוא עונה לו בן ק"ל שנים. אם כתוב לפני זה שהוא חי שבע עשרה שנים, תעשה חשבון פשוט שהוא בן קל"ז שנים. [בראשית מ"ז כ"ח ] "וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה." שואל אור חיים הקדוש א. למה כתוב המילה "ויהי" כי זה מבטא זמן רע (ויהי בימי אחשורוש כו'. {גמרא במסכת מגילה}) בכל מקום שכתוב "והיה" לשון שמחה וכל מרום שכתוב "ויהי" לשון צער. ב. שואל אור החיים הקדוש למה לא מופיע מספר שנותיו לא בצמוד לפטירתו. כי בתורה כשהיא מביאה מניין שנים של מישהו, זה סמוך לפטירתו. (ואלה שני חיי אברהם אשר חי מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים, ויגווע וימת אברהם בשיבה טובה, זקן ושבע וייאסף אל עמיו וכך אצל יצחק אבינו ושרה אמנו) היחיד שהתורה כותבת את שנותיו ולא מיד מת זה יעקב אבינו. מיד לאחר שמונה התורה את שנותיו היא כותבת: ויקרבו ימיו למות. מתי הוא מת? שישים פסוקים אחרי זה. [בראשית מ"ט ל"ג] "וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוֹּת אֶת בָּנָיו וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו."

    ג. בכל מקום שהתורה כותבת את מניין השנים התורה כותבת קודם כול את המאות אחר כך עשרות ולבסוף יחידות. ואילו כאן הפוך. למה?

     

    שלוש תשובות:

    האבות הקדושים כל אחד מהם היה צריך לחיות ק"צ שנים. זו קצובת החיים שהקב"ה קצב לכל אחד מהאבות. היחיד שהגיע לזה הוא אך ורק יצחק אבינו. לאברהם אבינו הורידו חמש שנים מחייו. למה? לא בגלל עונש, אלא, (היות והקב"ה הבטיח לו בברית בין הבתרים שהוא ימות בשיבה טובה ובאותו יום שנפטר אברהם אבינו לבית עולמו, כתוב ויבוא עשיו כו'.) כדי לא לצער אותו שיראה שעשיו חזר באותו יום והוא עייף. דורשת [הגמרא במסכת בבא בבתרא] חמש עברות הוא עבר באותו יום: הרג את הנפש, כפר בעקר, כפר בתחיית המתים, ויתר על הבכורה ובז לה. באותו יום יצא לתרבות רעה בגיל חמש עשרה. יעקב אבינו נלקח ל"ג שנים לפני הזמן. למה? מפני שבסיבתו של יעקב אבינו נפטרה רחל אמנו קודם זמנה. היות והוא אמר שאצל מי שימצאו התרפים לא יחיה. לכן, גם רחל אמנו נלקחה לפני הזמן, הפחיתו ממניין שנותיו של יעקב את מניין השנים של המילה יחיה = ל"ג ובגלל זה נפטר ל"ג שנים קודם לזמנו.

    אותם דברים תמצאו בדעת זקנים מבעלי התוספות אלה ששם הסיבה היא שונה כיוון שיעקב התלונן לפרעה ששנותיו היו מעטים ורעים. נפחיתו לו את מספר התיבות שהוא התלונן = ל"ג. (בראשית מ"ז ח' – ט' ) "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יַעֲקֹב כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ. ט וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל פַּרְעֹה יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם. י וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה וַיֵּצֵא מִלִּפְנֵי פַרְעֹה."
    כיוון שלא הגיע לשנות חייו כפי שנקבע לו, לא הצמידה התורה את מניין שנותיו לפטירתו. והיות שהוא נפטר שלא בעיתו, לכן כתוב "ויהי" לשון צער. ולמה אצלו נמנים השנים בסדר הפוך? כי ליעקב לא היו שנים טובות, והיות שהשנים הרעות היו מרובות מהשנים הטובות, לכן אצלו זה בסדר הפוך.

     

    ויקרבו ימי יעקב למות

    יעקב משביע את יוסף שלא יקברו אות במצרים אלא בארץ ישראל יחד עם אבותיו במערת המכפלה. [בראשית כ"ז כ"ט ] "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם."

    מבקש יעקב אבינו מיוסף הצדיק שיעשה אתו חסד אמת ולא יקבור אותו בנמרים. בכל מקום אחר רק לא במצרים. [ל' ] "וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם" הלשון של הפסוק לשון תמוהה מאוד.

    רש"י: " 'אל נא תקברני במצרים' – 1. סופה להיות עפרה כנים (ומרחשין תחת גופי) 2. ושאין מֵתֵי חוצה לארץ חיים אלא בצער גלגול מחילות 3. ושלא יעשוני מצרים (עבודת אלילים) (בראשית רבה)" פירוש: 1. שהיו בעתיד עשר מכות במצרים אחת מהן תהיה מכת כינים והם ישרצו מתחת לגופי (רש"י שינה מה שכתוב במדרש רבה בתוך גופי ל'מתחת לגופי' כי לא יכול להיות שישרצו כינים בגופו) 2. אי אפשר לקום במצרים ולהגיע לארץ ישראל. כי תחיית המתים בחו"ל תהיה רק בגלגול מחילות. 3. שלא יעשוני מצרים עבודה זרה.

    [שפתי חכמים] שואל למה נתן ליוסף שלוש תירוצים? שיתן תירוץ אחד. אומר המרהש"ל כי לכל אחד (מהתירוצים) יש טרחה וחייבים להשתמש בשלושתם. אם אתה מפחד מכינים אפשר לבקש שיקברו אותך בארון ברזל שבו כינים לא יכנסו. 2. אם אתה מפחד מגלגול מחילות (בתחיית המתים כל אלו שיהיו קבורים בחו"ל יצטרכו להתגלגל בתוך מחילות עד שיגיעו להר הזיתים {שם תתחיל תחיית המתים}) לזה יש פתרון מאוד פשוט: יוסף ביקש שיביאו את הארון שלו לקבורה בארץ ישראל. אז תבקש שיביאו את הארון שלך יחד עם זה של יוסף כשיצאו ממצרים. 3. אם אתה מפחד מעבודה זרה תבקש שישליכו את הארון שלך לתוך הנילוס. לכן היו צריכים את שלושת הסיבות האלו ביחד ושלושת הסיבות האלו יחדי חייבו לעלות אותו לארץ ישראל.

    [כלי יקר] נראה לו שהכול זה סיבה אחת שתלויה אחת בשנייה. מה אתה מפחד מכינים אם הגמרא אמרה שלא שלטה בו רימה ותולעה, אז מה אתה מפחד מכינים. הוא לא פחד שתחת גופו יהיו כנים, אלא, פחד שסביב הקבר שלו זה יהיה המקום היחידי במצרים שלא ישרוץ כינים, ואז יחשבו המצרים שהוא אלוקים. ואם יהפכו אותי לאלוה אז אני לא יוצא מכאן. כל סיבה תלויה בשנייה לכן הוא ביקש שיקברו אותו בלי דיחוי בחברון.

     

    קבורה מלכותית

    בשום מקום אחר בתורה, לא מתוארת קבורה כל כך מרשימה, כמו קבורתו של יעקב אבינו. למעלה מעשרה פסוקים מתוארת מסע הקבורה. היה אירוע שלם סביב הקבורה של יעקב אבינו. הלוויה, גורן האטד ועוד. לפני שיעקב מובא לחניטה אומרת התורה: [בראשית נ' א' ] "וַיִּפֹּל יוֹסֵף עַל פְּנֵי אָבִיו וַיֵּבְךְּ עָלָיו וַיִּשַּׁק לוֹ." חז"ל אומרים שברגע שיוסף עשה את זה, פתחו פמליה של מעלה ואמרו: ברוך אתה השם משען ומבטח לצדיקים".

    [יבולי הלקט {הלכות תפילה}] על מניין הברכות שבתפילת שמונה עשרה. ואומר בוא ותראה איך הקב"ה קיים את הבטחתו ליעקב אבינו. בפרשת ויגש, יעקב אבינו יורד לבאר שבע להקריב קורבן. והקב"ה נגלה אליו שמה ואומר לו: [מ"ו ד' ] "אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ." יוסף הוא זה שיסגור לך את העניים. דרך אגב בשעה שאדם מסתלק לבית עולמו, והילדים נקראים לחדר לכסות את עיני הנפטר זה הפסוק שהם אומרים: " וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ". עניין נישוק המת לפרידה אחרונה נחלקים הראשונים והאחרונים, יש המצדדים ואומרים שזה אפילו מצווה ויש האוסרים.

     

    איך חנטו את יעקב?

    יוסף קורא לעבדיו ולרופאיו שיחנטו את אביו. והם חונטים אותו. האם אפשר להאמין שיוסף ציווה לחנוט את אביו על כל הכרוך בכך. (כתוב בזוהר הקדוש שהחונטים היו מוציאים את כל האברים הפנימיים ומכניסים בחלל הנותר צמר גפן טבול בשמן המור) כל המפרשים, מהזוהר ועד האחרונים שואלים את אותה שאלה: הייתכן? התשובה לכך היא: יעקב אבינו לא נחנט כדרך החנוטים. יוסף אסף את הרופאים והעבדים כדי להורות להם שרק יזריקו לטבורו של יעקב את שמן המור. למה? כי המצרים היו עלולים להסיק מסקנה לא נכונה. איזה? כי אם הגופה של יעקב לא נרקבת סימן שהוא אלוקים. אבל, אם הוא חנוט, אז זה מסביר. [הזוהר הקדוש] מסביר ואלשיך מדקדק מהפסוקים: "ויצב יוסף את עבדיו ואת הרופאים" למה 'את'? היה לו לומר: ויצו את רופאיו העבדים. כותב האלשייך: העבדים היו מוצאים את הפְּנִים של הבטן והרופאים היו מבצעים את החניטה.

     

    ההלוויה

    כל מצרים הייתה בהלוויה, כל השרים כל הנכבדים כל המלכים באזור. הגיעו לגורן האטד. שואלים חז"ל: מה זה גורן האטד? ממתי עושים גורן מקוצים? (יש הרבה פירושים) אחד מהם שהקיפו את הארון של יעקב בכתרים כמו גורן. יוסף שם את הכתר שלו על הארון, מיד שמו כל המלכים את כתריהם גם סביב ונוצר מעין גורן. בסך הכול היה על הארון שלושים ושש כתרים. מספרת הגמרא [מסכת סוטה ג' ] מוסיפה הגמרא שגם הסוסים והחמורים היו באבל {המהרש"ה} (הלבישו אותם בכיסוי שחור) יכול להיות שהיו באבל כי הרעב חזר וצמצמו להם את מנות האוכל (ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו). יש האומרים, שבהלוויות הגויים, עד היום מלבישים את הסוסים בשחור לזכר מה שהיה אז. הלוויה נמשכה שם שבעה ימים, כולם באו הספידו בכו. יצא הלוויה והגיע לארץ ישראל. מתי קברו את יעקב אבינו? יש שתי דעות או בחנוכה או בעשרה בטבת. לסיכום: היה הלוויה, היה החנטה, היה קבורה.

     

    הגמרא מפריכה הכול

    [גמרא במסכת תענית ה' ב' ] רב נחמן ורב יצחק ישבו לסעודה, אמר רב נחמן לרב יצחק אמור דבר תורה, ענה לו ששש לא מדברים בשעת הסעודה אתה עלול ח"ו להחליף קנה בושט, ויבוא לידי סכנה. סיימו את הסעודה, אמר רבי יצחק לרב נחמן: עכשיו אני אגיד דבר תורה: "יעקב אבינו לא מת". שמעת? הסתיימה הסעודה, לא אמר: 'מים אחרונים חובה', אמר: 'יעקב אבינו לא מת.' מה זה? הוא לא מצא משהוא אחר לדבר עליו? [החתם סופר {בדרושים}] מאריך מאוד על כול הנושא (למה לא מדברים בשעת הסעודה על הנושא הזה ושט זה כנגד עשיו וקנה כנגד יעקב כו') מומלץ לעיין שם. שואל אותו רב נחמן וכי לא מת? ומה הייתה כול החניטה? מה, חנטו אדם חי?! ההספדים, שבעה ימים נושאים הספדים מה לא היה שם מת?! פעם אחת בהיסטוריה הייתה הלוויה לאדם חי. היכן? [גמרא במסכת גיטין] שבשעה שראש הבריונים בירושלים הנצורה רצה להוציא את יוחנן בן זכאי כדי שיוכל להיפגש עם הרומאים למשא ומתן, אמר לו תעשה עצמך מת עשרים וארבע שעות היו שם הספדים ובסוף הוציאו אותו החוצה בארון מתים. והקבורה, מה, קברו אדם חי? ענה לו רב יצחק: לא יודע מה שמעו או ראו. אני, יש לי פסוק: [ירמיהו ל' י' ] "וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם יְהֹוָה וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד." מקיש הוא לזרעו - מה זרעו בחיים אף הוא בחיים. מה פירוש יש לו פסוק? דומה למשל: בחוץ יש חושך וגשם, בא פלוני אומר לך יש לי פסוק בחוץ שמש וחמסין. אבל המעיל שלי ספוג מים! זה לא גשם זה זיעה. עונה לו אבל חושך בחוץ עונה לו יש לך קטרקט. אומר לו יש אור בחוץ. עונה לא אתה לא רואה. זה לא נכון הוא חי ב"ה. אז הלכו אתו שבעים יום בארגז סגור בלי אוכל בלי אוויר – והוא חי. אבל הייתה חניטה והלוויה. לא, לא. הוא חי אתה לא ראית נכון. איך מסבירים את זה? שיעור בפני עצמו. [אור יהל של יהודה לייב חסמן] יש לו פשט אדיר בדבר.

     

    ורטיגו

    שמלמדים טייסים לטוס במטוסי קרב אומרים להם אל תסתכל בחלון (בחופה) אלה רק במכשירים, אבל אני רואה מטוסים, אתה לא רואה טוב זה ציפורים, אבל אני רואה את הטיס, זה לא טיס זה ציפור עם ציץ. ידוע שכל מי שהסתכל בחלון וסמך על מה שהוא רואה בזמן ורטיגו הוא לא אתנו כבר. במצב הזה אתה חייב לסמוך על המכשירים ומגדל הפיקוח. תסתכל בפסוק על תסמוך על מה שאמרו לך. אל תגיד לי: חנטו אותו, הספידו אותו וקברו אותו! תסתכל בפסוק! הפסוק הוא זה שקובע! יעקב אבינו לא מת! אז חנטו חי קברו חי. למה הוא לא מת? למה אברהם לא מת? למה יצחק לא מת? אלו מתו בטוח! למה? יעקב אבינו שההלוויה שלו מתוארת באריכות רבה יותר מאשר כל הלוויה שהיא בתורה. חמש עשרה פסוקים. חנטו אותו הספדים בגורן האטד קברו אותו – הוא לא מת. אברהם אבינו כתוב פסוק אחד. [בראשית כ"ה ח' ] "וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו." הוא מת. אבל יעקב שעשו לו טקס רב רושם לעיני כל העולם (15 פסוקים) – הוא לא מת.

    [האלשיך הקדוש] שואל את אותה שאלה: מה הולך כאן? (הרבה מפרשים (כ-15) שואלים את אותה שאלה) למה מתכוונים חז"ל שאומרים יעקב אבינו לא מת. א. אצל יעקב אבינו לא תמצא את המילה "מת". אין. תמצא את המילה "מת" אצל אברהם, אצל יצחק. מה כתוב אצל יעקב? [בראשית מ"ט ל"ג ] "וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוֹּת אֶת בָּנָיו וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו." לא מופיע אצלו "ויגוע וימת בשיבה טובה" אצל יוסף כתוב: [שמות א' ו' ] "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא." לעומת זאת ארבע פעמים! בפרשת השבוע תמצא שישראל מת! יעקב לא. א. [בראשית מ"ו ל' ] "וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף אָמוּתָה הַפָּעַם אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֶת פָּנֶיךָ כִּי עוֹדְךָ חָי." ב. [מ"ח כ"א ] "וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף הִנֵּה אָנֹכִי מֵת וְהָיָה אֱלֹהִים עִמָּכֶם וְהֵשִׁיב אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ אֲבֹתֵיכֶם." ג. [בראשית מ"ז כ"ט] "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם." ד. [בראשית מ"ח י' ] "וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן לֹא יוּכַל לִרְאוֹת וַיַּגֵּשׁ אֹתָם אֵלָיו וַיִּשַּׁק לָהֶם וַיְחַבֵּק לָהֶם."

     

    יעקב אבינו חי ישראל מת

    יבואו כולם וישאלו שאלה: מה ישראל מת ויעקב חי?! זה אותו אחד! זה לא אותו בן אדם. ראשית שהתחלף השם שלו במאבק עם המלאך. אותו בוקר הוא קיבל מהות חדשה. המהות שנאבקה עם המלאך נסתלקה מהעולם והמהות שנשארה בגלות נשארת אתנו עד בוא המשיח צדקנו תיכף ומיד ממש. מה פירוש? איך זה מתחלק? יש לעיין באלשיך ארבע עמודים ב"ה.

    [המהרש"ה מבלזן] חז"ל אומרים במדרש שוחר טוב בתהלים על הפסוק יגל יעקב ישמח ישראל: שואלים חז"ל למה לא כתוב יגל אברהם ישמח יצחק? למה רק יעקב יגל ישראל ירנן? אברהם לא שמח? יצחק לא שמח? ואם כבר אז למה לא יעקב וישראל יגל וירנן. מה שמע יש כן חלוקה. אמר שמעון בן לקיש שישראל חוטאים יעקב מרגיש ממערת המכפלה. כשישראל שמחים יעקב מרגיש. וכשתבוא הגאולה יעקב מרגיש כפי שנאמר יגל יעקב ישמח ישראל. היסוד שיעקב לא מת הוא שהוא האבא היחיד שממשיך לסנגר על עם ישראל. הוא האבא שדואג לעם ישראל. לכן כתוב יעקב אבינו לא מת [גמרא במסכת סנהדרין ק"ד] אבא לא יכול לדאוג לבנים שלו מעולם האמת. אם האבא הסתלק לבית עולמו תצעק לו עד מחר: אבא תעזור לי. הוא לא יכול לעזור לך. אבא לא מזכה ברה אבל ברה מזכה אבא. כל הלימוד שלך מזכה אותו המצוות שאתה עושה מזכים אותו. אתה אומר קדיש אתה מזכה אותו. שנאמר: [דברים ל"ב ל"ט ] " רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל." אברהם לא יכול להציל את ישמעאל ויצחק לא יכול להציל את עשיו. אז כתוב בפסוק: [תהלים כ' א' - ג' ] "לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד. ב יַעַנְךָ יְהוָה בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב. ג יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ" אז איך יעקב מלמד עליך זכויות ומסנגר עליך? הרי אבא לא יכול לעזור מעולם האמת? כי יעקב אבינו לא מת! אם יעקבה אבינו לא מת אז הוא יכול לסנגר עליך. הוא היחיד מהאבות שלא מת. לכן, [ב' ] "יַעַנְךָ יְהוָה בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב"

    [מסכת ברכות ס"ד א' ] שואלת הגמרא: מה זה "יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב"? לא אברהם לא יצחק? אומרת הגמרא יבוא בעל הקורה ויכנס בעובי הקורה. יעקב אבינו הוא בעל הקורה – הוא ידאג למי שנמצא מתחת לקורה. למה הוא בעל הקורה יותר מיצחק אבינו או אברהם אבינו? כי אברהם קרא לבית המקדש הר, ויצחק קרא לו שדה לכן הם הוחרבו. ואילו יעקב קרא לבית המקדש בית. (15 פירושים במתיבתא) מה שנוגע אלינו – כדי שיעקב יעמוד לצידנו הוא צריך להיות חי. לכן יעקב אבינו לא מת. אתה יודע למה הוא לא מת? כי כל אחד מהאבות שנכנס מתחת לקורה הוא נכנסים עוד: אצל אברהם: ישמעאל, אצל יצחק: עשיו. אצל יעקב נטו שניים עשר השבטים. הוא בעל הקורה. כי הקורה היא כנגד בית המקדש. אברהם קרה לו הר אין לו קיום, יצחק קרא לו שדה אין לו קיום. יעקב קרא לו בית. בית יש קורה – לכן הוא בעל הקורה. אז הוא דואג לגאולה של עם ישראל. שואלים המפרשים - במסכת שבת, לעתיד לבוא, מי שיעמוד לזכותם של ישראל זה יצחק. אז איך אתה אומר יעקב? כי זה לעתיד לבוא שתהיה תחיית המתים. כאן – בחיינו בגלות יעקב אבינו הוא יומד לימיננו. למה? כי יעקב אבינו הוא האבא שהלך לגלות. גם בבית לבן וגם לגלות מצרים. הוא יכול להיכנס בעובי הקורה כדי להגן על עם ישראל.

    [שפתי כהן] בפרשת השבוע שואל מה זה יעקב אבינו לא מת? ואם כן אז למה חנטו את יעקב אבינו? (הסיבה לחנטו אפשר למצוא ב- [שיר השירים ב' י"ג] "הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ קוּמִי לכי [לָךְ] רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ.") רלוונטי לנו, עכשיו, זה שלוש שורות מספרו. אבל, כדי להבין אותם צריך להתחיל מבראשית. כי זה בנוי נדבך על נדבך, אז תבין למה חנטו אותו. מי [רב צדוק הכהן מלובלין בספרו פרי צדיק בפרשת ויצא] עשה לנו את העבודה: הוא פותח בשאלה: ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. אומר רש"י על דברי המדרש: כיוון שיצא יעקב מחרן - פנה הודה, פנה זיוה, פנה הדרה. הפרי צדיק שואל יצחק אבינו יצא לגרר לא נשאר בארץ ישראל יהודי אחד. הוא הלך ביחד עם רבקה לגרר, לפלשתים. לא כתוב: פנה הודה, פנה זיוה, פנה הדרה. שיעקב אבינו יוצא, יצחק אבינו ורבקה אמנו נשארים בארץ ישראל. (זה כתוב גם במגילת רות שהן יצאו משדה פלשתים). מה זה הנוסח הזה? שיעקב אבינו יוצא ההוד הזיו וההדר יוצאים אתן. כדי להסביר את יסודם של דברים יש לרדת יותר לעומקם של דברים. כדי להבין מה מונח כאן. כותב הפרי צדק: הגמרא אומרת בכמה וכמה מקומות: [בבא מציעא פ"ד א' ], [בבא בתרא נ"ח א' ]: שופרא יעקב מעין שופרא אדם הראשון. היופי של יעקב אבינו הוא מעין היופי של האדם הראשון. איך הוא קיבל את היופי הזה? למה לא שופרא דאברהם? למה לא שופרא דיצחק?

    כותבים חז"ל במדרש [בראשית רבה פרשה י"ד] אמר הקב"ה מתחילה רציתי לעשות את אדם הראשון אברהם אבינו, אז למה לא? שאם יחטא אברהם אין מי שיתקן אחריו.

     

    מה תיקן אברהם?

    [חז"ל] אומרים שבחטא אדם הראשון יש גרורות לחלקים של ג' עברות חמורות.

    הוא בסך הכול אכל מעץ הדעת אבל המהות של האכילה הזאת טומנת בחוּבָה ג' עברות –ע"ז, גילוי עריות, שפיכות דמים. היכן זה בא לידי ביטוי? ברגע שאכל מעץ הדעת והאמין לנחש שאמר לחוה שהקב"ה אכל מן העץ הזה, הוא ברא עולמות, אם אתה מאמין לדבריו זאת אומרת שלפני שהקב"ה בא לפה היה כאן עץ, אז מי היה ראשון? העץ ח"ו היה לפני הקב"ה. שפיכות דמים - בגלל חטא אדם הראשון נגזר מוות לעולם. גילוי עריות - כמה רעיונות נגיד את הפשוט שבהם, הגמרא מסכת שבת קמ"ו אומרת שהנחש בא על חווה. ע"ש.

    [האריז"ל] כותב: שלושת האבות הקדושים יצטרכו לתקן את שלושת החטאים האלה. אברהם תיקן עבודה זרה – בשעה שלקח את הצלמים של תרח אביו ושבר אותם. על זה נאמר, אומר האריז"ל, "וּפְסִילֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ". יצחק תיקן שפיכות דמים – פשט את צווארו על המזבח. יעקב תיקן גילוי עריות - בגיל שמונים וארבע נולד לו ראובן אומרת התורה בפרשת השבוע 'ראובן כוחי וראשית אוני'.

    [האריז"ל] היופי של האדם הראשון לא הגיע רק אחרי יעקב אבינו למה? כיון שמאברהם אבינו יצא פסולת – ישמעאל. ומיצחק יצא פסולת – עשו, רק יעקב מיטתו הייתה שלמה. ישמעאל היה עובד ע"ז שנאמר ששרה ראתה אותו מצחק (רש"י כותב מצחק = עובד ע"ז) עשו היה שופך דמים. אצל יעקב אבינו מיטתו שלמה אחרי שניים עשר ילדים כולם קדושים וטהורים. הוא תיקן את עניין גילוי עריות.

    אם ככה יעקב הגיע לתיקון והגיע למצב של "שׁוּפְרֵהּ דְּיַעֲקב מֵעֵין שׁוּפְרֵהּ דְּאָדָם" – הוא חזר בחזרה לנקודת אדם הראשון.

    [ר' צדוק מלובלין] שואל: כתוב שהוא חזר ל שׁוּפְרֵהּ דְּאָדָם הראשון לאיזה שׁוּפְרֵהּ הוא חזר? הוא חזר ליופי שלפני החטא? הוא חזר ליופי שאחרי החטא? אדם הראשון גם אחרי החטא היה יופיו דבר שלא רואים בעולם.

    [הגמרא מסכת בבא בתרא נ"ח א'] : ר' בנאה הוה קא מציין מערתא כי מטא למערתא דאברהם אשכחיה לאליעזר עבד אברהם דקאי קמי בבא א''ל מאי קא עביד אברהם א''ל גאני בכנפה דשרה וקא מעיינא ליה ברישיה א''ל זיל אימא ליה בנאה קאי אבבא א''ל ליעול מידע ידיע דיצר בהאי עלמא ליכא עייל עיין ונפק כי מטא למערתא דאדם הראשון יצתה בת קול ואמרה נסתכלת בדמות דיוקני בדיוקני עצמה אל תסתכל הא בעינא לציוני מערתא כמדת החיצונה כך מדת הפנימית ולמ''ד שני בתים זו למעלה מזו כמדת עליונה כך מדת התחתונה א''ר בנאה נסתכלתי בשני עקיביו ודומים לשני גלגלי חמה הכול בפני שרה כקוף בפני אדם שרה בפני חוה כקוף בפני אדם חוה בפני אדם כקוף בפני אדם אדם בפני שכינה כקוף בפני אדם שופריה דרב כהנא (מעין שופריה דרב שופריה דרב) מעין שופריה דרבי אבהו שופריה דר' אבהו מעין שופריה דיעקב אבינו שופריה דיעקב אבינו מעין שופריה דאדם הראשון.

    [ר' צדוק] שואל: כתוב "שׁוּפְרֵהּ דְּיַעֲקב מֵעֵין שׁוּפְרֵהּ דְּאָדָם" ולכן אמר לו הקב"ה: נסתכלת בדמות דיוקני מי זה דיוקני? יעקב. הראשון זה 'שׁוּפְרֵהּ דְּיַעֲקב מֵעֵין שׁוּפְרֵהּ דְּאָדָם'. שהוא חזר ל'שׁוּפְרֵהּ דְּיַעֲקב מֵעֵין שׁוּפְרֵהּ דְּאָדָם', הוא חזר למצב שלפני החטא או שלאחריו? אומר ר' צדוק הוא חזר לנקודת ההתחלה שלפני החטא, אתה רוצה לדעת איך אני יודע את זה? פשוט מאוד כי יעקב אבינו השלים את התיקון לגמרי, יעקב אבינו ביטל את היצר הרע, הוא המית את כך הנחש שבו, מוטט אותו לחלוטין. אדם שמוטט חזר למצב של אדם הראשון לפני החטא. מה היה אדם הראשון לפני החטא?

    [בראשית ב' כ"ה ] "וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְלֹא יִתְבֹּשָׁשׁוּ" איך אפשר להסתובב ערום ולא להתבייש? לפני החטא אין שום בושה. כשכל האיברים שלך עושים רק את רצון הבורא אין שום בושה. מתי מתחילה בושה? כשאתה לא מקיים את רצון הבורא, לכן בגד נקרא מלשון לבוש – חז"ל אומרים מלשון בושה, הבושה היא שלך. יעקב אבינו ביטל את כל היצרים שלו לכן כתוב בפרשה, אומר ר' צדוק (כ"ט כ"א) "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל לָבָן הָבָה אֶת אִשְׁתִּי כִּי מָלְאוּ יָמָי וְאָבוֹאָה אֵלֶיהָ"

    [רש"י ] אפילו קל שבקלים לא אומר דבר כזה. אומר ר' צדוק קל שבקלים לא אומר, יעקב אבינו אומר כי אין לו שום דבר הוא חוזר למצב של אדם הראשון לפני החטא, אם חוזר למצב שלפני החטא הוא "ערום.. וְלֹא יִתְבֹּשָׁשׁוּ" אין לו שום רצונות אחרים, רק רצון הבורא.

    אם ככה נוכל להבין מה שהזוהר הקדוש כותב על דברי רש"י בפרשת קבלת הברכות:

    כשיעקב אבינו מקבל את הברכות כתוב (כ"ז כ"ז) "וַיִּגַּשׁ וַיִּשַּׁק לוֹ וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ ה "

    [רש"י:] ריח גן עדן.

    [הזוהר הקדוש] שואל: איך זה קיבל ריח של גן עדן? עשו הרי לובש את זה כל יום, אין לו שום ריח של גן עדן, איך יעקב מלביש את זה וזה מקבל ריח של גן עדן?

    אומר פשוט מאוד, כי אם יעקב אבינו זיכך את עצמו והגיע למצב של אדם הראשון לפני החטא, (היכן היה אדם הראשון לפני החטא? בגן עדן) אז ריחו של יעקב אבינו זה ריחו של אדם הראשון לפני שגורש מגן עדן. וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו – הוא קיבל ריח של גן עדן, חזר לנקודת ההתחלה.

     

    חברון היא עיר מקלט

    אם ככה נוכל להבין למה כל האבות קבורים בחברון - כיון שחברון הייתה עיר מקלט [גמרא במסכת מכות ] אם חברון הייתה עיר מקלט והיות שאדם הראשון הביא מוות לעולם, אז הוא נימצא בעיר מקלט, שם הוא חי ושם הוא קבור. אומרת הגמרא (מסכת מכות) אדם שגלה לעיר מקלט ומת, קוברים אותו בעיר המקלט. אז אדם הראשון נקבר בעיר המקלט ושלושת האבות שהשלימו אותו גם הם קבורים לידו. יוצא שהאבות הקדושים השלימו במידה מסוימת (במידה מסוימת, כיון שעדין יש מיתה בעולם), אך יעקב השלים את העניין הזה עד הסוף, אם הוא השלים עד הסוף אז הוא חזר לנקודת ההתחלה של אדם הראשון שלפני החטא.

     

    אם ככה נוכל בס"ד להביא מדרש תנחומה:

    [מדרש תנחומה בתחילת פרשת ויצא] ילמדנו רבינו ההורג נפש בשגגה להיכן הוא גולה? כך שנו רבותינו ההורג נפש בשגגה גולה לעיר מלקט לשלוש ערים שבעבר הירדן ולשלש הערים שבארץ ישראל ויעקב אבינו גלה לחרן בורח בנפשו וירא שלא יהרוג אותו הרשע עשו אחיו מכיוון שראה אותו הקב"ה נגלה אליו בחלום. מה שייך פרשת ויצא ללמדנו רבינו מה קורה לאדם שגוֹלֶה?

    [המגלה עמוקות] כותב: פרשת 'ויצא' יעקב אבינו יצא לגלות נגלה אליו הקב"ה בחלום ומראה לו את מחזה הסולם. אומר לו אתה רואה את הסולם? סולם בגימטרייה 130. 130 שנה אתה תהיה בגלות כדי לתקן את חטאו של אדם הראשון. עומד יעקב אבינו מול פרעה ושואל אותו תגיד למה אתה נראה ככה? אומר לו יעקב הימים שלי מאה ושלושים שנה, מעט ורעים היו השנים שלי אני חייתי מאה ושלושים שנה קשות למה? כי הקב"ה גילה לי שאני מתקן את חטאו של אדם הראשון.

    [הגמרא מסכת עירובין י"ח ב' ] היה ר' מאיר אומר אדם הראשון חסיד גדול היה כיון שראה שנקנסה מיתה על ידו ישב בתענית מאה ושלשים שנה ופירש מן האשה מאה ושלשים שנה והעלה זרזי תאנים על בשרו מאה ושלשים שנה.

    [השל"ה הקדוש, 'תורת חיים', 'בניהו] מזה הכול מאה ושלושים שנה? מאה ושלושים שנה של אדם הראשון כנגד מאה שלושים שנה של יעקב אבינו. חטא אדם הראשון באכילה התאנה מאה שלושים שנה. הוא חטא כי התפתה לאשתו שנתנה לו לאכל מעץ הדעת, לדעה שעץ הדעת היה תאנה, שם על בשרו זרזי תאנים מאה ושלושים שנה, חוץ מזה שהוא התפתה על ידי אשתו אז הוא פרש ממנה מאה שלושים שנה. יוצא שהמספר מאה שלושים היה לתיקון חטאו של אדם הראשון, אומר יעקב אבינו אני מאה שלושים שנה היו מעט ורעים כי כל מה שיצאתי לָגַלות היה לתיקון חטאו של אדם הראשון.

    [השפתי כהן] כותב: ולפי שחזר יעקב אבינו למצב הראשון של אדם הראשון לפני החטא, מתי נגזר על הבן אדם 'מות תמות'? רק לאחרי החטא, אם הוא חזר למצב שלפני החטא, אמר ר' יוחנן יעקב אבינו לא מת! אם יעקב אבינו תיקן את הכול אז חוזרים לנקודת ההתחלה, ואם חוזרים לנקודת ההתחלה אמר ר' יוחנן יעקב אבינו לא מת – הכול בשורה אחת של השפתי כהן, ויש לנו פשט נפלא.

    [מסכת כתובות כ"ג – כ"ד] מספרת הגמרא על הסתלקותו של רבינו הקדוש, רבי יהודה הנשיא. ר' יהודה הנשיא היה בין שמים וארץ, עליונים ותחתונים מבקשים אותו, אומרת הגמרא מי שיגיד שרבי יסתלק לבית עולמו יידקר בחרב.

    [היערות דבש {ר' יהונתן איבשיץ}] שואל: מה קרה כאן? מה הוא בן על מוות?

    לאחר מכן כותבת הגמרא שרבנו הקדוש היה מגיע בכל ליל שבת הביתה, עושה קידוש

    [הגליוני הש"ס] שואל: איך מת יכול להוציא ידי חובת קידוש?

    [ר' עקיבא איגר] מתרץ: שהוא היה חי, הוא בא עם הבגד שלו והיה לו דין של חי)

    [הבן יהוידע] כותב: רבי יהודה הנשיא נקרא בשם נשיא = נשמתו של יעקב אבינו. הוא ניצוץ מנשמתו של יעקב אבינו. מי שיגיד שהוא מת יידקר בחרב, למה? כי גם יעקב אבינו לא מת! מי שיגיד שהוא מת הוא כופר במה שכתוב שיעקב אבינו לא מת.

     

    עשרה בטבת

    אם אלו הדברים נוכל לסיים, בזה הגענו לעשרה בטבת.

    [הגמרא במסכת סוטה דף י"ג]  הגיעו לקבורה במערת המכפלה, לפי החתם סופר', זה היה בי' בטבת, מחכה להם שם "אורח", עשו הרשע, אומר עשו אתם לא קוברים אותו פה יש מקום אחד ואני ניקבר פה, אמרו לו מה פתאום אתה?! מכרת את הבכורה, הכחיש את זה עשו, אמרו לנפתלי לך ותביא את השטר מכירה, יוצא לדרך, מגיע חושים בן דן שהיה חרש אילם, לא הבין על מה ההמולה, לאחר שהסבירו לו מה קורה כאן, יצא החוצה הביא מקבל וחבט בראשו של עשו, מחלוקת בגמרא האם ברגע זה מת עשו או לא - תוספות ב-[מסכת גיטין נ"ה ב'] שהוא לא מת. מי שהרגו היה יהודה שנאמר בפרשה שלנו "ידך בעורף אויביך". אומרת הגמרא מהמכה של חושים בן דן נפלו לעשיו העניים ויצאו ממקומם, אומרת הגמרא באותו רגע שמח מאוד יעקב אבינו. למה? כיון שהוא חזה בנקמה של עש. פתח יעקב אבינו את עיניו וחייך. אז יעקב אבינו מת או לא?! מתי זה היה? בעשרה בטבת. בעשרה בטבת יעקב נטמן במערת המכפלה ועשו מת. יום קבורתו של יעקב אבינו ויום הסתלקותו של עשו הרשע – י' בטבת. בכול תענית כותב 'החתם סופר' אנו מתענים על אסון שקרה. על אסון שקרה לא מתענים בשבת, לכן מתענים על חורבן בית המקדש אם יוצא בשבת נדחה לראשון. י' בטבת אם חל להיות בשבת, כותב האבודרה"ם, מתענים בו בשבת.

    שואל 'החתם סופר' למה? כיון שזה לא תענית על העבר אלא תענית על העתיד, זה כמו תענית חלום, כיון שבי' בטבת יושב הקב"ה עם הפמליה שלו ודנים האם יבנה בית המקדש באותה שנה.

    ביום הזה שנטמן יעקב אבינו, יבוא בעל הקורה ויכנס בעובי הקורה הוא האבא שלנו כפי שהזכרנו בית ראשון נחרב כי היה 'הר', שני כי היה 'שדה, הבית השלישי והאחרון הוא הבית של יעקב אבינו, יעקב אבינו הוא בית, יבוא בעל הקורה ויכנס בעובי הקורה.

     

    כולנו תפילה לפני שוכן מרומים שיחתום אותנו לבניית הבית השלישי במהרה בימינו אמן ואמן

     

    דברים בשם אומרם: 

    כ"ק האדמו"ר הרבי מליובאַוויטש, הרב שניאור אשכנזי שליט"א, הרב ברוך רוזנבלום שליט" א, הרב אורי זהר שליט"א, הרב הרצל חודר שליט"א, הרב יצחק בצרי שליט"א

     

    מקורות:

     ויקישיבה הידברות ויקיטקסט

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אריהאלוני1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין