התמונה שגרמה לי לרצות להרזות!דבל-מינינג, וללא קשר לבחור עם הזקנקן, תתעלמו ממנו אלא אם אתן בקטע שלו (הפוסט מתייחס במונחי נקבה, אך מתאים גם לזכר) - ברור לי כמובן שלא אהיה נערת שער או פאשניסטה. אני כוכבת בפני עצמי - רק אצלי, בחדרי, בחדרי חדרים, בין שמיכות וסדינים. הראש שלי טובע מתחת לכרית, כמעט נחנקתי. זה היה רק חלום רע, והפלא ופלא, לרגע, מבצבץ החשש שאני שמנה.

אך יש בכך בעייתיות כמובן, בכך שרציתי להיות כמה ק"ג פחות:

מצד אחד, אמנם הרבה בגדים יעלו עליי לפתע ויתאימו בדיוק כך שהישבן שלי לא ייחשף (סקסי!)

ומאידך, אם כולנו נשאף לרזון, על סף אנורקטי - מה אנחנו משדרים לאחרים/ות? שעלינו תמיד להיות סקיני ג'ינס?

מה עם להיראות עסיסית בבגדים מחמיאים? לא?! אוקיי, הבנתי. את עדיין תקועה במאבק ה'אני שמנה בראש שלי'.

זה לא אומר שדפוס זה לעולם לא יחלוף אלא יתמתן..מצטערת, לא אמרתי את מה שאת רוצה לשמוע, אך מישהו חייב לספר את האמת ולספר שתרגישי נפלא! ספרי זאת לספר שלך! (של השיער) אולי תשלימי עם האמת שלך?

חישבו על הילדים העתידיים שלכם - זהו המסר שאתם רוצים להעביר להם? רזה = יופי? הביטו נא

בנערת השער קאנדיס האפין. דוגמנית למידות קצת יותר גדולות, היא אמורה להופיע בשנה החדשה (אמש ושלשום) לאור זיקוקים, או בשנת 2016. למיטב זכרוני, אך אני בכל זאת אכניס אותה לפה.

רגע, אולי זה הזמן לבדוק אם האירוע כבר התרחש ולא ידעתי.

הגעתי למסקנה! אהיה פאשניסטה למידות גדולות! אז הפוסט הנ"ל לא היה לחינם. לשים מטרה! לנשום..הקלה...

אה! היא הופיעה! והפלא ופלא, עוד בסוף שנת 2014, אך לא בשער אלא בלוח שנה! שלצערנו החשיפה הפורנואית התגשמה, ושימחה גברים רבים, כיאה ללוחות שנה.

כנראה אפילו פירסום רגיל (עם/בלי פילטרים) אינו מספק אותם. לצידה בקלנדרון הופיעו דמויות צרות בהיקפיהן, אשר הדגישו את השומנים המקסימים של קאנדיס, שלא משנה מה - ייצגה בכבוד ובשלום את פירלי,

מהדורה 42, לא לעיניים רגישות לתמונות עירום. אני לא הסתכלתי, איני אמיצה דיו! גם אין לי איך :)

אוף.

זה בכלל חטא ממטרתי המקורית - לחטוא באכילת חטיפי שוקולד ואז לזפזפ לעמוד הבא בעזרת שלט הפיכת דפים ולהיות מרוצה מקאנדיס. לחזור לקאנדיס רטרואקטיבית, רק לרוק עכשווי, ולזכור שמותר להיות מלאות, ושיהיה צלוליטיסים חמודים עם ורידים  אני בכלל בהפסקה כעת, מהחטיף, ושותה קפה דל סוכר, אני צופה בסרט. נהנית להרגיש כמו כוכבת, להסתיר את מערומיי.

בסרטים הגיבורות תמיד ישבו מתחת לפוך מחמם או שמיכה נעימה, אכלו פופקורן ללא מלח. ואני בינתיים אתן לכם לחשוב שאני באמת בלי כלום מתחת לשמיכה ההיא. לא באמת...

ולסיום:

החלטתי לשתף אתכם, שאני עדיין בלבטים אם להישאר קצת מלאה או לנסות לחזור לגיל 25, אני צריכה להפנים את הפוסט הזה. אז אקרא אותו שנית (לא, זוהי לא מניפולציה לגרום לכם להסתכל שנית. טוב, חפרתי..טהטה! :)