כותרות TheMarker >
    ';

    מ-קלקלה ל-כלכלה: עולם גלובלי-אינטגרלי דורש כלכלה חדשה

    העולם הגלובלי והמקושר מתנהל תחת חוקיות טבעית וברורה, הקושרת אותנו יחד בתלות הדדית מוחלטת. אבל המערכת הכלכלית-חברתית אינה מתאימה ואף מנוגדת ליחסים המתבקשים בינינו באותה סירה אחת בה כולנו נמצאים.

    מקצוע הכלכלה נותר אנכרוניסטי וקפא על שמריו, בעוד העולם וגם האדם השתנו והתפתחו. השיטה כולה עומדת בפני אתגרים נוכחיים ועתידיים שאין לה מולם תשובות מוצלחות.

    אפשר וצריך לחיות אחרת, וזה בהישג ידנו.
    איך? בזה בדיוק עוסק בלוג זה.

    0

    איך גולן טלקום הכפילו לי את המחיר ולמה זה קשור לבחירות

    2 תגובות   יום שני, 5/1/15, 13:16

    עד לפני כמה ימים, בירכתי את כחלון כל בוקר, כי הרגשתי בכיס כמה מוצלחת הרפורמה שלו בשוק הסלולר.

    אבל עמוק בפנים, היה לי חשש, אולי אפילו יותר מחשש, שחברת סלולר זו או אחרת תחזור "לדפוק" אותי, במוקדם או במאוחר.

     

    עכשיו, שזה קרה ותיכף אספר למה, אני מתפלא על עצמי, איך בחרתי לראות את החצי המלא של הכוס, מסונוור מהמחירים הזולים בשוק הסלולר, בלי להבין שמה שהיה הוא שיהיה ושה- DNA של חברות הסלולר לא השתנה.

     

    הסיפור עצמו שגרתי. יש לי מספר קווים בחברת גולן טלקום. כנהוג, מחיר ההצטרפות הוא כ- 50% מהמחיר הנקוב הרשמי של החבילה למשך 12 החודשים הראשונים ואחריהם, כך מצהירה החברה מראש ובאופן מובלט, מתעדכן המחיר כלפי מעלה, למחיר המלא הנקוב. גולן אפילו מפרטת בכרטיס האישי של הלקוח באתר האינטרנט שלה כמה חודשים נותרו להטבה.

     

    השבוע גיליתי שהחיוב החודשי הכפיל את עצמו, ואחרי שבדקתי באתר, הבנתי שזה בגלל שתקופת המבצע הראשוני על מרבית הקווים הסתיימה והמחיר הוכפל.

     

    אחרי שנרגעתי (קצת) ראיתי שברוב אדיבותה, גולן מאפשרת להחזיר את הקווים למסלול המוזל לתקופה של שנה נוספת, אבל התענוג הזה יעלה לי 50 ש"ח לכל קו, ככה בשביל הכיף! תכפילו במספר הקווים ו.....

     

    יוצא שמי שלא בודק אף פעם, אלא חי באשליה שהוא יכול לסמוך על חברות שהוא לקוח שלהם, משלם ביוקר!

    מי שמדי פעם בודק, כמוני, נדפק, לפי מידת האמון שהוא נותן בחברה. אם לא הייתי בודק 5 חודשים, הייתי חוזר לשלם מחיר מלא וכפול למשך 5 חודשים, או כמו שקרה לי, רק לחודש אחד+ קנס מעבר של 50 ש"ח לכל קו.

    ומי שבודק כל יום וכל חודש? אין לו חיים! איזה תחושה נוראית לחיות בתפיסת מציאות של כולם נגדי, כולם רוצים לדפוק אותי, אני חייב להגן על עצמי, זה או אני או הם. מבחינתי, עדיף לשלם כפול ולא לחיות חיים בתחושה כזו. ועוד ללמד כך את הילדים? לאיזה עולם אני מכשיר אותם לחיים?

     

    נכון, המסנגרים על חברות הסלולר יכולים להגיד שזו חובתי כצרכן לבדוק מתי מסתיים המבצע ולהיערך מראש. יש בזה צדק מסויים, אבל להעביר את נטל המעקב מהספק אל הצרכן, זה תרגיל מלוכלך. עם יד על הלב, כמה מאיתנו מבצעים את המעקב הזה, אחרי סיום תקופת המבצעים בשירותי האינטרנט, הסלולר, הטלפוניה וכד' ?

     

    מה שציפית זה לקבל מגולן מייל, או SMS , כמה ימים מראש, שמזכיר לי ליצור איתם קשר, כדי לבחון איך מחדשים את השירות בעלות סבירה. מה יש? לגולן אין יכולת לשלוח ללקוחות מייל? יש ויש. לשלוח לנו הודעת SMS ? וודאי שכן.

    החברות עושות את זה כשנוח להן, כשמשתלם להן, למשל במקרים של הצטרפות לשירות שלהם, או רכישת מוצר.

    אבל במקרה ההפוך, שומו שמיים. מה פתאום לשלוח הודעה ללקוח, ועוד לטובתו?

     

    טוב, אחרי שהוצאתי קיטור.... הגענו למוסר ההשכל של כל הסאגה הזו.

    מי שחשב שרפורמה תשנה את הקוד העסקי, את ה- DNA של החברות הגדולות, טעה בגדול.

    הבנקים, חברת החשמל, רכבת ישראל, ספקיות האינטרנט, ספקי תשתית האינטרנט - כולן בנויים מאותו DNA .

    מבחינתם, זה משחק סכום אפס בינינו הצרכנים לבינם. נכון, הם הבינו שלעיתים צריך להוריד את הראש, לספוג איזה מכה מהרגולטור ואפילו להוביל מהלכים שיווקיים אטרקטיביים באמת עבור הלקוחות, אבל עמוק בפנים, כל חברה כזו אורבת לנו, להזדמנות הראשונה לשלוף את הציפורנים ו"לעשות מכה", על חשבוננו הצרכנים.

     

    ה- DNA הזה, האינסטינקט של חיה טורפת, כל כך מושרש בהן, עד שהוא מעל לכל שיקול דעת רציונלי. פשוט אין להם ברירה. כמו נאום הליווייתנים של חיים רמון, החברות האלה וההתנהגות שלהן כלפינו , מחשבות את קיצן לאחור, אבל הן לא יכולות לנהוג אחרת. זה הטבע שלהן וטבע הרי אי אפשר לשנות, נכון?

     

    לכן אני אומנם מאחל לכחלון הצלחה בבחירות ומקווה שהוא יצליח לממש אפילו 1/4 מההבטחות שלו וליישם רפורמות מהותיות בבנקים, בקרב המשקיעים המוסדיים שגוזלים לנו חלק משמעותי מהפנסיה בתור דמי ניהול שמנים, בשוק האינטרנט, המים, החשמל וכמובן בשוק הדיור.

    אבל, וזה אבל גדול, מה שקורה כיום בשוק הסלולר, מוכיח שוב שוב שכבודן של רפורמות במקומן מונח, אולם לתת לנו שקט נפשי זה מעל ליכולתן.

    אם נוריד את הבנקים על הברכיים, ברור שהם יחפשו בנרות כל דרך להרוויח את מה שהפסידו, בדרך אחרת. הם יהיו אפילו יותר מתוחכמים, הטפסים פחות ברורים, העמלות פחות מובנות ויותר גבוהות ( אלה שלא בפיקוח). אותו כנ"ל עם כל החברות. מה, חברות הסלולר לא מערפלות מה זה "ללא הגבלה", רק כדי להפיל על אנשים שמדברים הרבה, חשבונות מפוצצים? 

     

    אני לא רוצה ללמוד בעצמי וללמד את הילדים שלי איך לשחות בים מלא כרישים מסוכנים.

    אני לא רוצה לחיות בחשש מתמיד, מי הולך לעשות עליי "מכה" ולהרוויח על חשבוני,

    אני לא רוצה לעשות קורס כלכלת בית ולחשוב שזה שאני מבין קצת בפנסיה ובעמלות בנקאיות משמעותו שקיבלתי מירשם להצליח לשרוד במציאות שהיא בהגדרה מכוונת כולה "לדפוק" אותי.

     

    אני רוצה לקום בבוקר, עם תחושה טובה בלב, ולצאת לעולם לא עם חשש, אלא בדיוק להיפך.

    אני רוצה לגדל ילדים שלא יצטרכו לעשות קורס כלכלת בית, או לימוד "חינוך פיננסי" בבית הספר על פי חוק, לא בגלל שזה לא חשוב, אלא בגלל שזה יהפוך למיותר.

    אני רוצה להגיע למצב שבמקום משחק סכום אפס בין לקוח לחברה, או בין אדם לזולתו, נחיה כאן בחברה הרמונית, המבוססת על אמון, כוונה טובה משותפת וערבות הדדית בינינו.

    אני לא רוצה לקום ולהצטער על כך שאני לא חלק מאלה שעובדים במקומות "הנכונים", שמקושרים לעטיני השלטון, נהנים מקביעות ומתנאי שכר מפליגים.

     

    אני רוצה לחיות בחברה מחוברת, משותפת, שבה יש אמון בין כל אדם לזולתו, או לכל הפחות הרגשת הזולת, במקום האטימות שיושבת עלינו כיום. חברה המבוססת על דאגה הדדית, ממש כמו במשפחה אחת גדולה ועל ערבות הדדית בינינו. כי כל מה שקרה לי עם גולן ומה שקורה לנו עם הבנקים, עם חברות החשמל או עם הקבלנים שמפקיעים מחירי דירות, לא יקרה אם נחיה בחברה שמושתת על ערבות הדדית בינינו.

     

    חיבור בינינו נושא בתוכו פירות כלכליים ( יתרונות סינרגטיים) רבים, אבל בלי שוויון אין חיבור. איך יכול להיות חיבור לא בין שווים? זה לא טבעי.

     

    מה הטבע מציג לנו? שכולנו מקושרים וצריכים להיות מאוזנים ושווים, להגיע להיות כאחד, "כאיש אחד בלב אחד".

    הטבע, התוכנה הכללית של העולם, מחייב אותנו לחיות בחיבור, וחיבור יכול להיות אך ורק בין שווים. לא שוויון מוחלט או שרירותי, אלא כל אדם בצורתו הסגולית חייב להיות שווה לאחרים. במה? רק בכוח הנתינה והאהבה. כלומר שכל אחד עד כמה שהוא במסוגל במאה אחוז, חייב להתייחס אל האחרים כמו אל עצמו. אז הוא יהיה שווה לכולם. אם כל אדם יעשה כל שביכולתו, במאה אחוז כדי להשפיע לזולת, זו הנתינה שלו, ללא קשר אם בפועל המאמץ שלו שווה אלף קילו בהשוואה לאדם אחר שמסוגל לתת עשרה קילו. שניהם שווים, כי בצורה סגולית כמו שכל אחד נברא, כל אחד נותן מאה אחוז מיכולתו. 

     

    אני לא מדבר על שוויון קומוניסטי במשכורת, או בסוג הרכב או גודל הדירה. מה פתאום? תחשבו שוויון איכותי, לא כמותי.

    אם כל אחד מאיתנו ישקיע 100% מיכולתו שלו, זו שניתנה לו מצד הטבע, באינטרס המשותף שלנו, בחברה, ביחס שלו אל הזולת, אז נחיה מתוך שוויון ואז הסלוגן הקומוניסטי המוכר "כל אחד יעבוד לפי כוחו ויקבל לפי צרכיו" יהפוך דווקא לססמה קפיטליסטית מובהקת ומוצלחת. למה? כי במקום כפייה ודיכוי, הוא יושתת על משק חופשי, על עסקים שלא משחקים איתנו משחק סכום אפס ועל הפנמה שכולנו בסירה אחת, מרוויחים ביחד, או מפסידים ביחד והכי חשוב - הוא יתבסס על כלכלה אלטרואיסטית, במקום על כלכלה אגואיסטית.

     

      העולם מתקדם לצורה גלובלית, אינטגרלית. "גלובלית" משמעותה שמדובר על תהליך המקיף את כל העולם.  צורה "אינטגרלית"  משמעותה שהעולם יהיה מחובר בצורה כזו, כל אחד זה עם זה. הטבע מציג לנו כבר זנב ממדרגת ההתפתחות הבאה של האנושות והאדם. ככל שנימשך למצב כזה, ככל שנרצה להתקדם לאותה מדרגה בעצמנו, מה טוב. אם לא, יפעלו כוחות הטבע שיחייבו אותנו. זו הבעיה, כי על ידי מכות אנו לא מתקנים את עצמנו. על ידי מכות אנחנו רק מתחילים להחכים ולבחון מה לעשות כדי שלא תהיינה מכות ואז האדם בהכרח מפעיל רגש ושכל, מחפש מה סיבה למכות, ומגיע לפעולה הנכונה. זו הסיבה שהמקורות  של עם ישראל מבחינים בין התקדמות בדרך "אחישנה", לבין דרך "בעיתו".

     

    דרך אחישנה היא דרך באמת קצרה, בעוד דרך בעיתו היא לא באמת דרך, אלא סטייה הצידה מצד האדם, שנותן לטבע העצל והאגואיסטי שלו לנהל אותו, עד שהוא מקבל מכות וחוזר ומבצע מה שחוקי העולם הגלובלי והמקושר מחייבים אותו לעשות ולהתחבר. זהו תהליך שמאריך את זמן ההתפתחות, לכן הוא נקרא "בעיתו". יש רק דרך אחת, כי מטרתה לגרום לאדם להתפתח. ההתפתחות היא רק בכמה שאדם מדמה את הפעולות שלו לטבע, למערכת ההנהגה וההשגחה. התפתחות כזו למדרגה הבאה של האנושות, לדרגת האדם, בלתי אפשרית לביצוע על ידי מכות, אסונות ומשברים, הם רק עוזרות לנו במקצת לפתוח את הלב והשכל.

    חומר למחשבה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/1/15 15:23:

      צטט: yahan 2015-01-09 08:19:06

      עוד אחד שמתרפק על אחרית הימים. עוד דון קישוט הנלחם בתחנות רוח.

      תגובתי:

      אולי כרגע הפתרון שאני מציע נשמע לך לא מציאותי, אבל כולנו נראה שלקראת מצב כזה האנושות צועדת. 

      אתה לא שם לב שכל הדיסציפלינות הקיימות קורסות? מי מסוגל לקבל החלטה? מי מסוגל להוביל? מי מסוגל לחזות קשר בין סיבה למסובב? 

      בסופו של דבר נצטרך להכיר בכך שמי שמקלקל את הכלכלה זה הטבע האנושי ושאותו צריך לשנות. יש גם שיטה בדוקה לעשות את זה. זה בידנו. השאלה היא רק אם נעשה את זה בדרך הייסורים, הנקראת "בעיתו", או בדרך "אחישנה".

      זו בערך הבחירה החופשית היחידה שיש לנו בחיים. 

        9/1/15 08:19:
      עוד אחד שמתרפק על אחרית הימים. עוד דון קישוט הנלחם בתחנות רוח.

      ארכיון

      פרופיל

      ישראלזיו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין