בזמן שפתיתים רכים מרפדים לך את הגג שמיכת שלג קטיפה, 

דופק הברד אצלי בחלון, כאילו מנסה להפריע את החום כאן בפנים שעוטף אותי רוגע.

מזכיר לי חומות מעכבות שהתעקשתי לשמור סביבי.

ואתה,

כבר אז,

לא הסכמת לוותר.

הבטחת לי שוב ושוב שאם אתרכז ממש חזק, אוכל לשמוע את הצלילים של הדממה האמיתית.

זאת שאתה מצליח לשמוע.

הסברתי לך שהכל רעמים אצלי בלב.

סערת רעמים שאם תשקוט, אני כנראה אמות.

סערת רעמים שתשרוף כל מי שינסה להתקרב.

ואתה...

חייכת ולחשת באוזניי :

"כל מה שאני רוצה זה שתרגישי את מה שאני מרגיש.

שתיראי את הרוך הזה שמצוייר על הפנים שלך.

זה שלא הצלחת לראות מעולם.

הוא כאן. כל הזמן.

כמוני.

את רק צריכה לרצות להביט ממש".

ניראה שתמיד צבע בנו מימד הזמן, גוונים דהויים של סבלנות חבויה, לא מוכרת.

המציא בנו חיבור קוסמי שחזק יותר מכל כוח של שיגרה מקובעת.

חורפים גשומים שחלפו לצידך, ריככו בי אמת שלא העזתי לטעום.

נאבקתי בעצמי, יורה תחמושת מזוייפת של צחוק מאולץ, בכי מתסכל ואין ספור שעות ארוכות בהן עשיתי פרצופים מול המראה.

מנסה לזהות את עצמי. בעצמי.

ואתה...שידעת כמה לא הבחנתי בין הטוב והרע, האמת והשקר, עדכמה זה נילקח ממני...

ידעת שאם לא אבחין בהבדל, לא אוכל לבטוח באיש לעולם.

ידעת שאם לא אוכל לתת אמון, 

לא אוכל לאהוב.

לא נסוגת לאחור, גם כשניסיתי להבריח אותך לא מעט.

לילות ירח מלא , חודש אחר חודש, מילאו את המקדש שלנו צלילי יללות זאבים.

הרגשתי איך השלווה שלך מחממת בי מקומות קפואים שננעלו לפני שנים.

לאט ובביטחה.

לימדת אותי שקט.

כזה שהיום, אני לא מוכנה לוותר עליו. או עליך.

שקט שמרגיש אותך כאן לידי, גם כשאתה רחוק.

ואני מתגעגעת.

מוצאת את עצמי מהרהרת בך.

איך אני מכוונת לך את המים החמים במקלחת לטמפרטורה רותחת שרק שנינו אוהבים.

ממוללת תחליב רימונים מבושם בין אצבעותי ומסבנת כל חלק אהוב בגוף שלך, איש שלי.

מצעי קטיפה רכים מחממים לנו את המיטה ואני מניחה ראשי בשקע הרך הזה שבין הצוואר לזרוע ידך המסוקסת.

מגע גופך מעורר בי רעב שכנראה לא אדע להדחיק אף פעם.

מרפרפת בך נשיקות ונצמדת קרוב יותר ויותר.

להרגיש את החיבור.

בתשוקה אין סופית.

עורגת לטעום אותך.

גופך, שלא איכזב מעולם, נענה לריקוד הזה, בקיא בכל התנועות וגלי הרטט. מכיר את גופי על בוריו.

קולות גניחות התאווה של עצמי עולים באוזני, מחייכים בי, כשאני גוחנת מעליך ומתחברת.

עור אל עור, תא אל תא, ריקמה אל ריקמה.

גדל בתוכי וממלא את כולי עונג אין סופי.

העיניים שלי עצומות וסחרחרת טעמים, קולות, ריחות והבדלי טמפרטורה מסובבת אותי חסרת שליטה.

אוהבת להרגיש אותך חזק.

נותן בי כוח.

כזה שחיבר ויאחד אותנו לנצח.

הכי מגן

ושקט

ובטוח.

אהוב שלי.