מזמן לא כתבתי כאן

משום מה פה מרשה לעצמי נימה יותר אישית

הכתיבה פורצת כשקשה

ברגעי הבדידות

הנפש מחפשת נחמה ברמיזות של תשומת לב ואהדה מהעולם

החיים ממשיכים לתעתע בי עם מתנות נפלאות וכאב שבא איתן

כבר למדתי להשלים עם זה שהם באים יחד

עכשיו אני בכאב

מנסה לנשום ולשמור על השפיות

לא לטבוע ברחמים העצמיים

לראות את המתנות של חיי באותה מידה כמו שאני רואה את הפגיעות..