תמונת מלחמה

‎5

אמנות ובמה

5 תגובות יום ראשון, 11/1/15, 10:16

תמונת מלחמה

הַשָּׁעָה לֹא הָיְתָה שָׁעָה

הַיּוֹם לֹא הָיָה יוֹם

וְלֹא נִמְצָא הַלַּיְלָה

עַל יְרֵחָיו וְכוֹכָבָיו.

הַכֹּל סָבַב הָלַךְ סְבִיב עַצְמוֹ

לֹא הָיָה קְצֵה חוּט וְהַתְחָלָה,

בֶּטַח שֶׁאֵין סוֹף...

הִיא הִתְבּוֹנְנָה לֹא מַאֲמִינָה

לָרֹגַע, יָד עֲדִינָה כְּשֶׁל נַעֲרָה בְּתוּלָה לִטְּפָה

תַּלְתַּלֶּיהָ הַשְּׁחֹרִים.

הַנַּעַר הָיָה יָפֶה עַד דְּמָעוֹת

וְהוּא מַעֲבִיר יָדוֹ הַמְיֻמֶּנֶת עַל פְּצָעֶיהָ

וְהֵם הָיוּ כְּלֹא הָיוּ.

אֲנָחָה נִפְלְטָה מֵחָזָהּ, יָצְאָה מִפִּיהָ בְּקוֹל כָּבוּשׁ,

רָצְתָה לְהִתְנַצֵּל

וְהוּא הִקְדִּימָהּ:

"בְּרוּכָה הַבָּאָה אֵלֵינוּ לְגַן הָעֵדֶן"...

בֶּאֱמֶת? הַכְּאֵבִים הָעַזִּים חָזְרוּ לְרֶגַע, לֹא יָדְעָה אֵיזֶה אֵיבָר כּוֹאֵב יוֹתֵר מִקּוֹדְמוֹ,

אֲבָל הַנַּעַר שֶׁלִּטֵּף

הֵחֵל לָשִׁיר לָהּ מַנְגִּינַת מַלְאָכִים נְעִימָה

וְהִיא עָצְמָה שְׁמוּרוֹת עֵינֶיהָ, כֻּלָּהּ מַנְגִּינָה שֶׁנִּכְנְסָה בָּהּ,

הָיְתָה הִיא לַמַּנְגִּינָה,

הַמַּנְגִּינָה הָיְתָה

הִיא.

יָדוֹ הַמְלַטֶּפֶת שֶׁל הַנַּעַר הַמַּלְאָךְ עָבְרָה לְמָקוֹם אַחֵר

וְהִיא רָאֲתָה אֶת צָרָתָהּ הַנֶּאֱנֶקֶת,

יָדוֹ לִטְּפָה אֶת הַכְּאֵב וְהוּא הָיָה כְּלֹא הָיָה

וְהָיְתָה מַנְגִּינָה.

וְהַנַּעַר יְפֵה הַתֹּאַר יַחַד עִם יָדוֹ הַפִּלְאִית

עָבַר הָלְאָה אֶל צָרָתָהּ הַשְּׁנִיָּה

וְעָשָׂה לָהּ מַעֲשֵׂה הַחֶסֶד

וּמִשָּׁם נִגֵּן גַּם לְצָרָתָהּ הַשְּׁלִישִׁית

וּשְׁלָשְׁתָּן יַחַד הָיוּ לְמַנְגִּינוֹת עֲנֻגּוֹת

מְסַפְּרוֹת אֶת יְמֵי הַמַּר וְהַצַּר

בְּלַחַץ חַיֵּי אִשָּׁה עֲלֵי אֲדָמָה קְשׁוּחָה.

הַמַּנְגִּינוֹת הִסְתַּחְרְרוּ סָבִיב

וְהַשְּׂמָלוֹת הַפִּרְחוֹנִיּוֹת הָפְכוּ

לְאֹהָלִים מְתוּחֵי אִמְרָה עֲגֻלָּה,

הֵן רָקְדוּ לַחֹפֶשׁ,

הֵן רָקְדוּ לַשִּׁחְרוּר,

הֵן רָקְדוּ לַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה

שֶׁהֵצִיפָה אֶת הֲוָיָתָן

הַחֲדָשָׁה.

"אֵיפֹה הַתִּינוֹק?"

הִיא זָכְרָה אֶת עוֹלָלָהּ.

"מַה קָּרָה לוֹ בִּזְמַן הַהַפְצָצָה?"

וְשׁוּב הַמַּרְאֶה הַנּוֹרָא

הָרַעַשׁ וְהַהִתְפָּרְקוּת הַגְּדוֹלָה.

הַנַּעַר יְפֵה הַתֹּאַר

לִטֵּף שׁוּב אֶת פָּנֶיהָ

וְשָׁר לָהּ אֶת שִׁיר הַבְּרוּכִים:

"לַיֶּלֶד שַׁלְוָה בְּרוּכָה וְחִיּוּךְ,"

הוּא שָׁר וְלִטֵּף אֶת הַמָּקוֹם בּוֹ

הָיָה פַּעַם לִבָּהּ,

שֶׁנִּשְׁאַר מֵאָחוֹר מְדַמֵּם.

הַנַּעַר יְפֵה הַפָּנִים

הֵאִיר לָהּ פָּנִים

וְהִיא הָיְתָה לְמַנְגִּינָה מְאֻשֶּׁרֶת.

מֵרָחוֹק שָׁמְעָה אֶת שְׁלֹושׁ הַמַּנְגִּינוֹת

הָאֲחֵרוֹת שׁוֹאֲלוֹת עַל יַלְדֵיהֶן,

נִקְשְׁרָה מַחְשָׁבָה

בְּקִרְבָּהּ.

מָה עִם יַלְדֵיהֶן בֶּאֱמֶת,

וְאָז חָלְפָה עוֹד מַחְשָׁבָה קָשָׁה,

וּבַעֲלָן?

הַמַּנְגִּינָה, לַמְרוֹת שִׁנּוּי הַצּוּרָה,

הִזְדַּעַזְעָה,

מַה הוּא יַעֲשֶׂה לָהּ עַכְשָׁו?

הַבַּעַל, וּזְכֻיּוֹתָיו

הַמְיֻתָּרוֹת?

הִתְרַחֲשׁוּת קָקוֹפוֹנִית הִפְרִיעָה אֶת מְנוּחָתָהּ,

מַה קָּרָה? רוּחַ קָרָה נָשְׁבָה,

הִתְקַהֲלוּת קוֹלָנִית רַעֲשָׁנִית הִשְׁתּוֹלְלָה.

הָאִשָּׁה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהָפְכָה לְמַנְגִּינָה נְעִימָה

בְּנִגּוּד לְמַה שֶּׁהָיְתָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, סִפְּרָה:

"הַבְּתוּלוֹת מַקִּיפוֹת אוֹתוֹ!"

"אֶת מִי?" הָיְתָה זוֹ הָאִשָּׁה הַשְּׁלִישִׁית

תַּמָּה וּמִסְכֵּנָה, שֶׁסָּבְלָה מִשְׁתֵּי קוֹדְמוֹתֶיהָ.

הַפַּעַם, בְּסַבְלָנוּת כְּמוֹ נְדִירָה,

הִסְבִּירָה לָהּ הַשְּׁנִיָּה:

"זֶה בַּעֲלֵנוּ, בַּהַפְצָצָה אֵלֶיהָ שָׁלַח אֶת כֻּלָּנוּ

גַּם הוּא הֲרֵי נִסְפָּה."

"וְלָמָּה הָרַעַשׁ הַנּוֹרָא?"

וְהַתְּמוּנָה הִתְבַּהֲרָה,

הַנְּעָרוֹת יְפוֹת הַגִּזְרָה,

חֲשׂוּפוֹת אֵיבָרִים לְלֹא צִנְעָה,

מְכַסּוֹת מַעֲרֻמִּים בְּרַעֲמוֹת שֵׂעָר,

עוֹמְדוֹת סְבִיבוֹ, חָגוֹת רוֹקְדוֹת וּמִתְחַצְּפוֹת.

אוֹיָה,

הֵן מַצְלִיפוֹת בִּלְשׁוֹנָן אֶרֶס, יוֹרְקוֹת אֵשׁ

וּמְטִיחוֹת בּוֹ קְלָלוֹת נוֹטְפוֹת אֱמֶת.

כֵּן,

הָאֱמֶת הַנֶּאֱמֶרֶת לְמַה שֶּׁהָיוּ אָזְנָיו,

מְצַלְצֶלֶת וְסוֹטֶרֶת בְּפָנָיו בְּצִלְצוּלֵי

פַּעֲמוֹנֵי בְּדֹלַח הַמִּתְרַסְּקִים לִרְסִיסִים.

שְׁאֵלוֹתֵיהֶן נוֹקְבוֹת בְּפִצְעֵי גּוּפוֹ

"לָמָּה לָקַחְתָּ אַרְבַּע נָשִׁים,

אַחַת עַל פְּנֵי רְעוּתָהּ?"

הִצְלִיפוּ בְּפָנָיו אֶת מִשְׁפַּט הָאַשְׁמָה.

מִי שֶׁהָיָה הָאִישׁ הֶחָזָק בַּעַל הַמִּדּוֹת,

שֶׁמִּלֵּא כִּיסָיו שַׁלְמוֹנִים לָרֹב,

נִגַּר דָּמוֹ מִגּוּפוֹ הַמְרֻסָּק

וְהוּא נִסָּה לְחַבֵּר מִלָּה לַחֲבֶרְתָּהּ:

"זֶה מֻתָּר מֵהַנָּבִיא לָשֵׂאת אַרְבַּע.

לַנָּבִיא הָיוּ יוֹתֵר..."

וְקוֹלוֹ נִבְלַע, הַנְּעָרוֹת הַמְפַתּוֹת הִתְפַּתְּלוּ מוּלו,ֹ

"אֵיךְ לֹא הֶעֱלֵיתָ בְּדַעְתְּךָ אֶת סִבְלָן

שֶׁל הַמִּסְכֵּנוֹת?"

"מַה פִּתְאוֹם סוֹבְלוֹת, הֵן נָשִׁים, אֵלֶּה חַיֵּיהֶן."

הַנְּעָרוֹת סָבְבוּ סְבִיבוֹ וַחֲצָאִיּוֹת הַפַּעֲמוֹן

הַמְסֻחְרָרוֹת רָחֲשׁוּ בָּחֲשׁוּ בִּקְרָבָיו,

מִפִּיהֶן נִתַּז פִּזְמוֹן חֲסַר מַנְגִּינָה:

"הֵן נָשִׁים, הֵן נָשִׁים, סִבְלָן לֹא נֶחְשָׁבבבבב..."

נַאֲקוֹתָיו וּגְנִיחוֹת הַכְּאֵב שֶׁלּוֹ עָלוּ עַד הַשְּׁעָרִים

הַגְּבוֹהִים הַסְּתוּמִים תָּמִיד,

וּמִשָּׁם יָצְאָה בַּת קוֹל קָשָׁה:

"מִי מַפְרִיעַ לִי אֶת שְׁעַת הַסִּיאֶסְטָה שֶׁלִּי?!"

"הוֹ, סוֹף סוֹף נִפְתְּחוּ הַשְּׁעָרִים, מִיָּד אֶכָּנֵס לְשָׁם

בְּכָבוֹד גָּדוֹל, אֲקַבֵּל אֶת הַתַּגְמוּל הַגָּדוֹל

הַמַּגִּיעַ לִי, אֲנִי הַמַּאֲמִין הַגָּדוֹל,

הַמַּעֲלֶה אֶת שֵׁם אַלְלָה הַגָּדוֹל.

הִנֵּה סוֹף סוֹף בָּא הַקֵּץ לְסִבְלוֹתַי,

מִיָּד יֵעָנְשׁוּ גַּם אֵלֶּה שֶׁפֵּרְקוּ גּוּפִי,

אֵלֶּה שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים בּוֹ..."

לְעֻמָּתוֹ, שֶׁהָיָה כְּבָר שַׁאֲנָן וּזְחוּחַ דַּעַת,

בַּת הַקּוֹל מְאֻכְזֶבֶת מַשֶּׁהוּ:

"אֵיזֶה פַּטְפְּטָן, מִי זֶה?"

הַנְּעָרוֹת נִגְּנוֹ בְּכִנּוֹרוֹת הַזָּהָב,

וּבְעִנְבָּלִים מִתּוֹךְ הַפַּעֲמוֹנִים

הֵשִׁיבוּ שִׁירָה,

סִחְרְרוּ בִּשְׂעָרָן וְעִרְבְּלוּ אֶת הַזֻּהֲמָה,

הִתְקַשּׁוּ לְנַקּוֹת אֶת הָרֶפֶשׁ.

לָכֵן שׁוּב הַקּוֹל נָתַן קוֹלוֹ הַנִּשָּׂא

לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֶּׁקֶט.

וְאָז הִבְחִין בְּזוֹ הַטָּעוּת, בַּהַפְרָעָה.

"מַה זֶּה?" בִּקֵּשׁ לָדַעַת,

לַמְרוֹת עֲיֵפוּת זִקְנָתוֹ,

נֵעוֹר בּוֹ הָרָצוֹן לְפַקֵּד עַל עוֹלָמוֹ.

מִתּוֹךְ חֲבוּרַת שִׁבְעִים הַבְּתוּלוֹת,

יָצְאָה אַחַת דַּקִּיקָה וַעֲנֻגָּה,

עַל רֹאשָׁהּ נוֹצָה,

"מָאעַת*, הוֹ נֶכְדָּתִי, הָאֲהוּבָה, הַאֻמְנָם גַּם אַתְּ

מִשְׁתַּתֶּפֶת בְּפֶסְטִיבַל הַבְּתוּלוֹת?

סַפְּרִי, אִמְרִי מֶה עָשָׂה,

מָה עוֹלֵל בֶּן תְּמוּתָה מְפֹרָק זֶה

בִּימֵי חֶלְדּוֹ?"

הָעֲנֻגָּה תִּקְּנָה נוֹצָתָהּ שֶׁעַל רֹאשָׁהּ,

סִימָן הוּא לָהּ

שֶׁתִּמְסֹר אֶת דְּבָרֶיהָ נֶאֱמָנָה.

"בְּיָשְׁבִי עַל הַמִּשְׁקָל,

שׁוֹקֶלֶת לִבּוֹ שֶׁל מָאן דְּהוּא

כְּבַר-מִנַּן, מֻשְׁבַּעַת אֲנִי

לְדִבְרֵי אֱמֶת,

לְהוֹצִיא הַמָּאעַת לְאוֹרְךָ הַנֶּאֱצָל.

וְהִנֵּה

הִתְגַּלּוּ בְּלִבּוֹ שֶׁל זֶה,

מַעֲשֵׂי חָמָס לְהַשְׁחִית,

מַעֲשַׂי עָוֶל, רֶצַח, כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה

וְלֹא רַק עַל זֹאת כָּבַד לִבּוֹ,

אֶלָּא שֶׁהוּא לָקַח לוֹ,

לַהֲנָאָתוֹ, אַרְבַּע נָשִׁים..."

"אַרְבַּע נָשִׁים, וְעוֹד בָּעִדָּן הַטֶּכְנוֹלוֹגִי?

שׁוֹבָב, שׁוֹבָב..."

הַדִּבּוּרִים הָאֵלֶּה עָלָיו הִגְבִּירוּ זַעֲמוֹ

שֶׁל הַבַּר-מִנַּן, לְרֶגַע חָשַׁב אוּלַי טָעוּ בַּכְּתֹבֶת.

לָכֵן צָעַק מִמְּקוֹם הִתְפָּרְקוּתוֹ:

"הַנָּבִיא, כְּבוֹדוֹ, הָיוּ לוֹ יוֹתֵר.

וְהוּא הִרְשָׁה לָנוּ אַרְבַּע..."

נִסָּה הַמִּסְכֵּן.

"אֲבָל, אֲדוֹן הָאוֹר לְעוֹלָם שִׁמְשׁוֹ מֵאִיר,

לֹא רַק זֹאת עָשָׂה." מָאעַת מְשֻׁכְנַעַת כָּל כָּךְ,

הֲרֵי בְּיָדָהּ הִפְקִידוּ אֶת הַמִּשְׁקָל.

"מַה יֵּשׁ עוֹד? וְלִבּוֹ לֹא שָׁקַע בַּמִּשְׁקָל?"

"שָׁקַע וְעוֹד אֵיךְ שָׁקַע, עַד כְּדֵי כָּךְ

שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדַעַת אֵיךְ לְאַפֵּס, לִשְׁקֹל נָכוֹן בַּמִּשְׁקָל שֶׁקָּרַס."

"הוֹ, הוֹ-הוֹ, מִקְרֶה מְעַנְיֵן

וְעוֹד בְּאֶמְצַע סִיאֶסְטָה מְנֻמְנֶמֶת."

הַנְּעָרוֹת נִגְּנוּ וְזִמְזְמוּ:

"סְלִיחָה, סְלִיחָה, הוֹ אֵיזוֹ הַפְרָעָה..."

"מַה הִפִּיל אֶת הַמִּשְׁקָל, חֲמוּדָתִי?"

הַדַּקִּיקָה הִסְתַּחְרְרָה וְשָׁבָה לְדַבֵּר וּלְסַפֵּר :

"בִּזְמַן הַמִּלְחָמָה, הוּא קִבֵּל שִׂיחָה,

בַּטֶּלֶפוֹן, שִׂיחַת אַזְהָרָה, כְּדִלְקַמָּן:

'צְאוּ מֵהַבַּיִת, הַבַּיִת עוֹמֵד לִסְפֹּג הַפְצָצָה.'"

"מִי זֶה מְטַלְפֵּן לִפְנֵי הַפְצָצָה? גַּם זֶה חִדּוּשׁ

שֶׁל הַצְּעִירִים?"

"כֵּן, אֲדוֹנִי, וּמָה אַתָּה חוֹשֵׁב, הַבַּר-מִנַּן הַנַּ"ל

שֶׁמִּלֵּא אֶת בֵּיתוֹ כְּלֵי מַשְׁחִית וְדִינָמִיט,

וְכָךְ מִלְכֵּד אֶת בֵּיתוֹ בְּעַצְמוֹ,

מֶה עָשָׂה?"

"הוֹצִיא מִן הַבַּיִת אֶת הַמִּשְׁפָּחָה!"

הוֹ, הָאָדוֹן יָרוּם הוֹדוֹ

הָיָה בָּטוּחַ שֶׁהוּא יָדַע אֶת הַתְּשׁוּבָה הַנְּכוֹנָה.

"לֹא!"

"מַה לֹּא? הֲרֵי הוֹדִיעוּ לוֹ."

"אֲבָל הוּא בָּחַר לְהִתְפּוֹצֵץ מֵהַפְּצָצָה."

"רְצוֹנוֹ כְּבוֹדוֹ."

"אֲבָל הוּא כָּלָא אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ

יְלָדָיו וְנָשָׁיו אִתּוֹ, בְּבֵיתוֹ!

וְכָךְ עָלָה אֵלֵינוּ."

אִוְשַׁת מְחָאָה רִשְׁרְשָׁה,

הַכֹּל שָׁם מִלְמְלוּ בִּלְבְּלוּ חָזְרוּ

סִפְּרוּ אֶת הָאֵרוּעַ,

חֹסֶר שֶׁקֶט, נִסְּרָה הַמַּנְגִּינָה

אֶת הָרְקִיעִים

וְהַמַּיִם שִׁקְשְׁקוּ בַּהֲמֻלָּה.

אוֹי, אוֹי, לְמִי שֶׁשָּׁלַח בְּיָזְמָתוֹ

אֶת כָּל מִשְׁפַּחְתּוֹ.

"לָמָּה עָשִׂיתָ אֶת הַנְּבָלָה?"

רָעַם קוֹלוֹ שֶׁל נִגְזַל הַסִּיאֶסְטָה.

"הֵרַמְתִּי שֵׁם אַלְלָה הַגָּדוֹל,

אֵין גָּדוֹל מֵאַלְלָה, כַּיָּדוּעַ..."

הִצְדִּיק עַצְמוֹ הַבַּר-מִנַּן הַנָּבָל.

"וְכִי מִי בִּקֵּשׁ מִמְּךָ?

הַאִם אַלְלָה הַגָּדוֹל זָקוּק

לְאִשּׁוּרְךָ, וְאִשּׁוּר בְּנֵי מִינְךָ

לִגְדֻלָּתוֹ אוֹ לְקַטְנוּתוֹ?"

"יִסְלַח לִי, כְּבוֹדוֹ,

אֲבָל כָּךְ צִוָּה עָלֵינוּ הַנָּבִיא,

וַאֲנִי הַנֶּאֱמָן,

עוֹשֵׂה דְּבָרוֹ, נוֹשֵׂא שְׁמוֹ."

"מָאעַת יַקִּירָתִי,

שִׁפְטִי מִשְׁפָּטֵךְ, מִשְׁפַּט צֶדֶק,

שִׁקְלִי אֶת לִבּוֹ

הַשָּׁחֹר.

הוֹ, אֲנִי חַיָּב לִישֹׁן,

הָלְכָה לִי הַסִּיאֶסְטָה הַקְּדוֹשָׁה,

בִּגְלַל מַעֲשֵׂי נְבָלָה

שֶׁל פֵּרוּר,

הַצּוֹעֵק וְהוֹרֵג בְּשֵׁם אַלְלוֹ,

אֲפִלּוּ הַמַּנְגִּינוֹת הָעֲדִינוֹת הָרוֹגְעוֹת שֶׁלָּכֶן,

שִׁבְעִים הַבְּתוּלוֹת, לֹא יַחְזִירוּ לְעַפְעַפַּי הָעֲיֵפִים

תְּנוּמַת אַחַר צָהֳרַיִם נְחוּצָה."

"מִצְטַעֲרוֹת, מִצְטַעֲרוֹת, אֲדוֹן הַחַמָּה,

רַק אַל תִּתְמַלֵּא עָלֵינוּ חֵמָה,"

צִיְּצוּ הַיָּפוֹת.

"לֹא, יְפֵיפִיּוֹת שֶׁלִּי חֲמוּדוֹת,

סְתָם, אִם אֵין מַנְגִּינוֹת מַרְגִּיעוֹת

אֶקַּח כַּדּוּר אֶחָד

וְאֵלֵךְ לְעִסּוּקֵי הַנִּמְנוּם הַמְשַׁחְרֵר..."

וּפָנָה עֹרֶף לַהֲמֻלָּה.

הַבְּתוּלוֹת סִחְרְרוּ רָקְדוּ

זִמְזְמוּ, לִבָּן מַר שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּן.

הֵן פֵּרְקוּ אֶת הַבַּר-מִנַּן,

זָרוּ לְאַרְבַּע כְּנָפוֹת זִכְרוֹ

וְהָיָה כְּלֹא הָיָה.

אַחַר כָּךְ הִשְׁכִּיחוּ אֶת הָעָוֶל

בִּנְגִינָה רַכָּה,

סִחְרְרוּ פַּעֲמוֹנֵי חֲצָאִיּוֹת זְרוּעוֹת פִּרְחֵי אָבִיב,

צִבְעוֹנִיּוֹת.

עַל הָאָרֶץ הִבִּיט יָרֵחַ זְהַבְהַב

עַל הֲרִיסוֹת מְגֻבָּבוֹת.

לִפְעָמִים,

עֲנָנִים צַמְרִיִּים רַכִּים

הָיוּ מַחְבִּיאִים בִּרְעָלָה לְבַנְבַּנָּה

פָּנָיו הַיְּרֵחִיִּים הַמְּבֻיָּשִׁים,

נִבְלָע בֵּין הָעֲנָנִים,

לֹא

רָאָה

לֹא שָׁמַע

בְּכִי הַנָּשִׁים וְהָעוֹלָלִים,

שֶׁהֵנִיפוּ אוֹתָם עַל קְצוֹת

חַרְבוֹתֵיהֶם הַמְחֻדָּדוֹת

מַעֲשֵׂי חָרָשׁ,

עֲבוֹדַת יָד,

מִן הַבַּיִת.

ר. מיפו

"תמונת מלחמה" אלגיה מתוך ספר שירי "שירי חברה ומחשבה תחילה", שיצא לאור לאחרונה.

*מאעת-אלת הצדק במיתולוגיה המצרית. היא יושבת על המאזניים בעת שקילת הלב. הסמל שלה היא נוצה.

דרג את התוכן: