משה ואהרון מתייצבים לפני פרעה ודורשים חירות לבני עמם. כדי לגבות את דרישתם מציג אהרון ראיה לכך שהוא שליח האל:

הוא משליך את מטהו לקרקע והמטה הופך לתנין ובולע את המטות של חרטומי פרעה. אך פרעה לא מתרשם.

בהמשך מגיעות שבע מתוך עשר המכות והן: מכת דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין וברד.

בני ישראל העבריים היו שקועים כל כך עמוק במצב העבדות שהיו חייבים לראות את המופתים ואת מכות מצרים.

למרות כל המכות וכל הסימנים, הוא ממשיך בעקשנותו. חרטומי מצרים המליצו לפרעה לשחרר את בני ישראל מהר
ולהימנע מהרס ואובדן, אך ה' הקשה את לב פרעה כי הוא וכל מצרים היו חייבים לעבור את תהליך הזיכוך.

"מצרים" הם המגבלות, המייצרים והמעצורים שקיימים בכל אדם.עליו ללמוד ליזום בכל יום מחדש "יציאת מצרים" ולאפשר לנשמתו האלוקית להתבטא על פי שאיפותיה האמיתיתיות.

יהי רצון שנצא מהמצרים, בפרטי ובכללי.