זו תמצית הסיכוי שישראל תיפטר מעונשו של ביבי אחת ולתמיד. ביבי, אטום לתובנה שהרוב המכריע של העם מאס בו ובהתנהלותו הפוליטית והאישית - שלו ושל רעייתו. הוא ממשיך בקמפיין של הפחדות בבית, של השמצות המבוססת על חביבו - השקר:"העבודה היא מחנה אנטי ציוני" ; ושל רעייתו שהפכה עולמות כדי לשכנע את יהודה ויינשטיין לדחות את בירור התביעה נגדה בבית המשפט של אחד ממשרתיה, עד לאחר הבחירות. והתנהגות ארוגנטית כלפי מנהיגי העולם ומחוצפת כמו הידחקותו לעלות על האוטובוס הראשון ולהגיע לשורה הראשונה בהפגנה בפריז נגד רציחת הקריקטוריסטים הצרפתים. 

הרצוג הצליח להוריד את הפרופיל של לבני ויחימוביץ' בקמפיין הבחירות. אבל זה כשלעצמו לא מספיק: הוא חייב להבהיר, עוד לפני הבחירות, שבשום פנים לא יחבור לביבי בקואליציה, לאחר הבחירות. בלי הבטחה זו הוא לא יצליח לשכנע מאות אלפים שמאסו בביבי אחת ולתמיד, לא להצביע עבורו כמו שהיו רגילים תמיד, ולהידרס על-ידו לאחר הבחירות. 

וביבי צריך רק לא להשתנות. להישאר אותו אוטיסט אטום לרגשות הציבור ולהאמין כהרגלו שהוא לעולם יצליח לשקר את כולם כל הזמן, ולהידחק בכוח אל קדנציה רביעית של חוסר מעש מדיני, והתעלמות אטומה ממספר העניים ההולך ומתרבה, כפי שהוא נדחק בכוח אל האוטובוס הראשון בפריז, כדי לנסוע אל חזית ההפגנה.

 ההבטחה של הרצוג לא לחבור לקואליציה עם ביבי היא הכרח בל יגונה לאור האפשרות הבטוחה כמעט שכחלון ולפיד עלולים  לחבור אחרי הבחירות אל ביבי. אין לשכוח שכחלון הוא בשר מבשרו של הליכוד ולא ניסה בקמפיין הבחירות לבקר את מעשי ביבי כמו שעשה גדעון סער, שנפרד מהליכוד רק בגלל הנהגתו של ביבי. 

הציבור חייב להפנים שאין פסול בליכוד אבל הליכוד בהנהגת ביבי הוא אסון לישראל. הימין המתון והשפוי של בגין לא רק שלא הזיק לישראל אלא הביא שלום מתמשך עם מצרים. רק הנהגתו של הליכוד, כשהיא בידי ביבי, היא מסוכנת לישראל.