הסתה אסורה בחוק בארצות דמוקרטיות רבות (גם בישראל) משום הקירבה שבינה לבין פגיעה באחרים. הסתה נועדה לא פעם ליצור שנאה בעלת ביטויי פעולה קיצוניים - פגיעה גופנית ואף רצח ע"י חמומי המוח אליהם היא בד"כ מיועדת.
הגזענות כדעה, מאידך, אינה נחשבת ללא חוקית ובוודאי שאינה נפסלת בחברה נאורה. גזענות חוסה לא פעם תחת המטרייה הרחבה של "חופש הדיבור והדעה". לכן התנועות הניאו – נאציות בגרמניה, ומארי לה-פן בצרפת, ואפילו חכמי להב"ה בישראל – יכולים לקיים תעמולה גזענית נרחבת, ולהתהדר בביטויים גזעניים ללא הפרעה כי הם מתיימרים לפרסם את דעותיהם בחסות חופש הביטוי. ואם הם נזהרים מהסתה למעשים אסורים – אי אפשר למנוע מהם את גילויי הגזענות הבוטים.
כלומר יכול אזרח אירופי (וגם ישראלי) לומר מה שהוא רוצה על ה"ערבים" או על ה"יהודים" או על "שחורים" או "צהובים" וכיו"ב איפיונים גזעניים – אם לא כלל בדבריו הסתה ברורה – כלומר אם הסתפק רק בלומר שהם "לא רצויים כאן" או "סרטן בגוף אומתנו הטהורה" – קשה מאד לחבר בין אמירות כאלה לבין הסתה כמשמעותה בחוק והדובר יוצא דמוקרט חוקי למהדרין. יש גם תנועות ומפלגות שעיקר המסר שלהן גזעני והן נחשבות חוקיות ופעילותן מותרת כאמור בחסות חופש הביטוי.
זו לקונה במשטרים דמוקרטיים והבעיה הנוצרת היא כפולה:
אז מה צריך לעשות? בדיוק כמו שיש חוקים נגד לשון הרע (על פרט) וכמו שיש חוקים נגד הסתה – יש לחוקק חוקים נגד גזענות וכל ביטוי שלה, חיובי או שלילי. בפרסום רשמי, בעיתון ובספר לימוד, במצע מפלגה ובפרסום פוליטי או מדיני - לא יהיו שום ביטויי הבחנה בין אנשים בעלי צבעים שונים. אנשים יתחנכו – והחוק חשוב גם בהגדרת הנורמה החברתית – שאין לציין את צבעו או את גזעו של אדם, כמו שהיום אין מציינים אם האדם הוא בעל שיער מקורזל או חלק, או בכלל קירח.
זה ייקח זמן רב כי דעות קדומות קשות לעקירה, אבל אם נרצה זה יקרה. כבר נפטרנו מהרבה הרגלים מגונים ואמונות תפלות מהעבר. אדם רציני לא יפגין היום עוד כנגד נוכחותם בחברה של אנשים ימניים או שמאליים (פעם התעמרו בבעלי נטייה לשמאליות), או להט"בים (ומה לא עשינו למיעוטים אלה בעבר הלא רחוק...) או נשים (אין צורך להסביר), כך בעולם שאנחנו רוצים לחיות בו גם לא יראו עוד בגזע ובצבע עור מאפיין בעל משמעות כלשהי.
אבל כדי שנהיה שם חייבים להתחיל בעיצוב הסביבה התרבותית והפוליטית ע"י חקיקה מתאימה. זהו הצעד שיתחיל את המסע בן אלף המילים לנקות מהאנושות את הגזענות של כולנו.
הערת שוליים: האמור לעיל הוא מעין תפילה לאחרית הימים. איני יכול לדמיין עדיין, בארצות המערב וקל וחומר לא בישראל, חוק שאוסר התייחסות לגזע. וזאת למרות כל ההצהרות הנשגבות כולל זו שבמגילת העצמאות. דמיינו למשל נאום של נתניהו ללא איפיונים גזעניים – מה הוא כבר יאמר?
|
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בדיוק בגלל הצעות חוק כמו שלך - כמו איסור להזכיר מוצא של זוכה פרס נובל - ובגלל תופעות שהשמאל בעולם מקדם כמו הגשת תביעות על "מיקרו אגרסיה" ובגלל "פניית הפרסה" שהדבר מדרדר אליו את העולם המערבי וישראל - כלומר יצירה מחדש של משטר דיכוי אחרי השגת דמוקרטיה ליברלית (ולו באופן יחסי) הודות לעמל של דורות. בדיוק בגלל זה יתחילו להיות יותר ויותר אנשים כלל לא-גזעניים וכלל לא כוחניים בהשקפת עולמם שבשבילם ההגדרה "ימין רדיקלי" או "ימין קיצוני" כבר לא תהיה בושה. ממש כשם שרעיונות מסוימים שכיום הם קונצנזוס יצוק בעולם המערבי נחשבו פעם כשמאל רדיקלי או קיצוני.
טוב שאתה מבין שצפון קוריאה לא תהיה כאן. גם אם אולי יום אחד 99% מהאנשים יחשבו שזה "מטומטם" לציין את מספר היהודים זוכי פרס נובל לא תהיה שום זכות להטיל סנקציות משפטיות על אותו אחוז שכן יאמר זאת. תלמדו שם בשמאל שלא כל דבר בלתי רצוי אפשר וצריך לפתור באמצעים משפטיים. אי אפשר ליצור משטר דיכוי בשם מניעת סכנות עקיפות - למשל לטעון שאם מישהו מדבר על יהודים רבים שזכו בפרס נובל אז שבגלל זה כאילו מישהו כבר מכין חומרי נפץ לפגיעה בלא-יהודים.