כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תכנים אישיים

    פוסטים אחרונים

    0

    ללא כותרת 2

    17 תגובות   יום שני, 19/1/15, 18:59

         ללא כותרת 2

    קמטי הלב גוברים על קמטי ההבעה

    תהיות ה"למה "

    גוברות על תהיות ה "מה"

    מחשבות העתיד

    מתגברות בשעת לילה

    ברגעי הלבד

    בעובי הקרה

    כשמחלה פוגעת ומפילה

    ספק אם מישו ישמע - זעקה

     

    נסחפת לעיתים לשנות

    לא נותנת הדעת לאופי העקשנות

    ההתלהבות

    אולי חוסר האחריות

    ומצב האוביקטיביות

     

    והשינוי

    הוא בא בגלוי

    שהיה בי

    כל השנים

    כבוי

     

    זהו מנוע הכוח הדוחף את האופטימיות

     

    לאחרונה

    ידית האחיזה

    מסתובבת על צירה

    מאיימת להתיר רגעי שבירה

     

    מי את ההרגשה הזו מכיר ?

    מי את ההתנהגות יכול להסביר ?

     

    כל הזכויות שמורות לשוש פרח יפה /ינואר 2015


    דרג את התוכן:

      תגובות (17)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/1/15 19:51:

       

      כמוך, בשעות שבר אין ברירה אלא להתרומם ולהמשיך הלאה, 

      איך כתבת? מי ישמע את קול הזעקה. כך הדבר, אין מי שישמע. 

       

      ואת ועוד החווים את אותן חוויות - צריכים למצוא את הכוחות

      הפנימיים כדי להמשיך הלאה, בלי להביט לאחור, בצער או בשבר. 

       

      החיוך המזוייף הופך אט אט לחלק ממך ובלי להרגיש הוא מתחיל להיות

      אמיתי לכל דבר.

      מצאי לעצמך את אותם דברים המעלים חיוך על שפתייך או מחזקים ידייך.

      גם אם מדובר בדבר קטן, כמו מעוף הפרפר, מצאי בו נחמה. 

       

      נ.ד. 

        24/1/15 12:50:
      גרשי את החושך ומשכי אליך הרבה אור על תיתני לשטן לשלוט על חייך בקשי בלב אור אור ורק אור וקבלי אותו בברכה שבת נעימה ושבוע טוב
        22/1/15 19:30:
      מקסים כתבת לא תמיד יש תשובות לשאלות - סופש נפלא לך
        22/1/15 00:47:
      תחושת חוסר אונים וייאוש, פחד שהדברים לא ישתנו לעולם, ובעיקר עצב גדול שמקמט את הלב... חיבוק ענק. לפעמים פשוט להגיד את זה/לכתוב, וזה הכל
        21/1/15 12:16:
      כתוב כל כך יפה ונוגע, רק חבל שזה מייצג עצב וחרדה. מקווה שתדעי ימים שמחים יותר. שמש בחוץ - אולי יעזור?
        20/1/15 16:23:
      יופי של כתיבה :)
        20/1/15 13:52:
      מחשבות שכאלו...
        20/1/15 12:20:

      שושי יקירתי ♥

      המילים שכתבת מרגשות וצובטות בנשמה

      ניראה לי שגם הימים הקרים ובכלל החורף

      עושים לנו שמות בנשמה  ( לאלו שלא אוהבים חורף - כמוני)

      עוד השמש תאיר מעל ובחדרי הלב

      ושתיסחפי רק לאופטימיות, והתלהבות ואפילו חוסר אחריות

      ללא רגעי  שבירה

      * חיבוקים אוהבים והמון בריאות

        20/1/15 10:09:
      עדיף לדעתי לא לשקוע בלמה...אלא לפעול באיך ורק קדימה באופן כללי אני אומר ומנסה גם לפעול כך לא תמיד הולך לא תמיד יוצא אבל ..יחד קדימה :)))) יום נהדר :))))
        20/1/15 09:41:
      כותב מהלב מילים שחודרות ללב . מאחל לך שתמצאי במהרה תשובה ומרגוע לנפשך
        20/1/15 08:18:
      אישה יקרה שאת..... }{
        20/1/15 07:18:

      יפה, כואב ונוגע.


      לידה באה בייסורים,
      כך גם ההתפתחות וההתפקחות שאת עוברת.

        19/1/15 21:49:
      יש רגעים קשים מלאי חששות אך בעזרת כוחות הנפש מתגברים.
        19/1/15 21:09:
      שוש יקרה, את עוברת תקופה של קושי ואתגרים. האמיני בעצמך וביכולות שלך ואת עוד תגלי בעצמך כוחות ועוצמות שיביאו אותך לחיים טובים ורגועים.
        19/1/15 20:24:

      עם כל הכאב ורגעי הנפילה והקושי,

      את בתהליך של שינוי, גילוי עצמי והעזה.

      האופטימיות בהחלט במקומה.

        19/1/15 19:25:

      מכיר גם מכיר.

      קטונתי מלהסביר. 

        19/1/15 19:21:
      הלב נצבט! וכתיבתך- יפה ורגישה ורק מחדדת את הכאב ואת המצוקה...

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      פרח יפה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין