כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עולמו של הולדן

    השקפת עולם ותיאורי מסעות בעולם הגדול

    ארכיון

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    שוק-תלפיות

    0 תגובות   יום רביעי, 21/1/15, 14:17

    לפני כשבועיים נפתחה בשוק תלפיות ממש על רחוב סירקין מסעדת-שוק סטייל מחנה יהודה או הטאפסים בשוק הכרמל, נכון שעדיין אין לנו בחיפה את דווקא גורמה , אין את שמואל מהקבב או את מיט מרקט או את בירמרקט, בטח לא את הבסטה ואת הדוכן שנפתח לאחרונה סמוך לבסטה על רחוב השומר, עדיין יש לנו את שוק תלפיות שידע ימים יפים מאוד, הלוואי ויהיה לו עוד עתיד ושהמסעדה הקטנטונת שפתח אילן תבשר את בוא האביב, לי נשארו בעיקר זכרונות טובים מהשוק:

     

    שוק-תלפיות ידי ימים יפים, ימים אלו חלפו עברו לבלי שוב,
    שוק גדול שבנוי משלוחות וזרועות שמסתעפות כמו תמנון ובסופו של דבר הכל התנקז לבניין המרהיב מבחינה ארכיטקטונית,
    למעלה שכן אטליז שבעיקר התמחה בעופות טריים, גרם מדרגות תלול הוביל את הלקוחות למבואות הבניין,
    אני לא האזכיר כאן שמות של באסטיונרים  אבל ממש בכניסה לבניין בצד ימין היה "מישהו"שהחזיק מגוון עצום של זייתים וחמוצים מעולים ואף גבינות ברינזה וגבינות קשות מעולות.
    עם השנים התנכל אליו " מישהו "אחר וגירש אותו בבושת פנים מהדוכן המשגשג שלו.
     
    בתוך הבניין עצמו גם היו עוד שני אטליזים, אחד מהם התמחה בבשר כבש, לקראת החגים הפרנסה שלו הרקיעה לשחקים,
    השוק המקורה היה בנוי בצורת ח ענקית, דוכני פירות וירקות זה מול זה, בליל של צעקות ומריבות, המולה של שוק חי וסואן,
    המבנה בן  2 קומות שלמעלה התקרה כמו שקופה כזו ונותנת  או בעצם מכניסה אור יום לחלל הענקי והדחוס הזה,
    מלבד הלקוחות והסוחרים היו שם המון כייסים, ברנשים שהתמחו בכיוס עם אצבעות זריזות, את אותם הכייסים  הבילוש בחיפה  הכיר וזיהה, אולם  לפעמים המשטרה העלימה עין בכדי לשמור על יחסי תן מידע וקח פרנסה, מין סימביזה  סטייל השוטר אזולאי,
     
    ברחוב העליון היו כמה חמארות, לשם נהגו להגיע אזרחים מבחוץ פלוס כמה באסטיונרים שבין ההפוגות בעבודה הימרו בעיקר על שש-בש ועל משחק קלפים סטייל רמי מרוקאי כזה, בלוט.
     
    נערים התרוצצו בין הדוכנים והגישו כוסות קפה או כוסות תה עם נעענע בחורף, למרות שלשוק היה ועד וועד סוחרים חזק התקים שם פרוטוקשיין וכל מיני עניינים שהשתיקה יפה להם.
     
    בסימטה שמובילה מרחוב סירקין לתחנת האוטובוס ברחוב  החלוץ של קו 42 היו כמה דוכנים מוצלחים:
    דוכן לגופיות ותחתונים, דוכן של משקאות אלכוהוליים במחיר שווה לכל כיס, שם הייתי נוהג לקנות קבוע אמריקנו, זה היה משקה  סוג של קמפרי לעניים, הוספתי עליו פלח לימון עסיסי וכמה קוביות קרח ובכלום כסף בדירת הגג שהיתה לי אז בזמנו ברחוב פבנזר הרגשתי שאני בניס.
     
    עד היום ברחבה מעל השוק חונה אוטו מסחרי של גבר תימני שמוכר את התבלין האידיאלי למרק צ'ורבה רומני :הלאושאטאן,
    בהמשך סרקין יש גם כמה דווכנים לא רעים,
     
    ליד החניון של קולנוע "רון" היו בזמנו 2 בסטות מעולות בבעלותו של  " איקס" הוא נפטר ממחלה קשה והיה אימת הסוחרים, כיום הבן שלו מנהל מועדון טקסס הולדם ממש למעלה בפסאז של קולנוע "רון"
     
    אז ללקוחות שלא מעורבבים השוק נראה נוצץ וצבעוני, אולם בהחלט יש זוהמה ורפש אנושי בין האנשים שם.
    אצלנו זה היה אבי עליו השלום שנהג קבוע ללכת כל יום רביעי לתלפיות,
    היה חוזר הביתה כשבל יד תיק של אולי 20 קג סחורה, ירקות פירות, דגים, דגים כבושים, ממתקים לתכשיטים שלו ומלא מלא חלבה, הייתי מטורף על חלבה,
    כשהיה מגיע הביתה תוך כדי האיחסון במקרר היה מכין לנו תקרובת של גמבות מוחמצות פלוס פסטרמות  וגם פרוסות מרובעות של שיינקין שרכש שם בנתנזון פינת יפו , מכין בפיתה טרייה עם מיונז והרגשתי בגן -עדן.
     
    שהיה מבקש ממני להתלוות אליו לשוק לא היה מבסוט וגאה ממני,
    כל אותו הבקר התהלכתי בחזה נפוח כמו טווס,
    אז ראיתי שהוא הכיר את כל הסוחרים ותוך כדי המסע היה משאיר מצרכים אצתל הסוחר הזה ואז אצל הסוחר ההוא, בסיום המסע ערכנו איסוף והכנסנו לתיק, נו אז כבר אחזתי חזק בשתי ידיים ברצועה אחת של תיק נפוח,
    תמיד בדרך לחלוץ עברנו בסימטה והצטיידנו באמריקנו ובוורמוט לבן ווורמוט אדום של כרמל מזרחי,
    הימי שדוק הספורים שביליתי נעמו היו ימים מופלאים עבורי,
    ילד קטן ויחסית תמים אז נסחב  אחרי אבא חסון וגדול,
    הרגשתי שלצידו איש לא יכול להרע לי.
    גם הסוחרים אז נראה לי דמויות מגה  חשובות, ברבות השנים נתקלתי עם רובם לאוו דווקא בסיטואציות של לקוח ומוכר, אז הכרתי את כולם אחד על אחד כולל מגרעותיהם  האנושיות.
    לקראת אצמע שנות ה90 התחילו לצוץ שם אט אט מעדניות רוסיות ואז נפתחה לה חנות "מחלבנה "שפונה בעיקר למגזר הרוסי, בשלב ההוא השוק עוד פרח, כל באסטיונר ידע משפטי מפתח ברוסית, הנערים בשוק טרפו במבטים את הנשים הרוסיות,
    הציעו להן במתק שפתיים וכפל לשון , מארקוב גדול (גזר) או מלפפון וכל מיני בדיחות שוביניסטיות,
    בימי א לאחר משחקים של מכבי חיפה כולם לפתע שקעו בעיתון "חדשות-הספורט" בבתי הקפה שם שיחות החולין נסבו על מכבי חיפה או על צבי לידסקי  הפרקליט המהולל  דאז.
     
    תמיד הפשע והירקות והפירות צעדו יחדיו.
    אפרופו:
    כיום בבוקרשט הקזינו הכי רווחי ומפואר זה "פלטיניום"שבבעלות האחים ממוסלי מכפר שלם שהתחילו מכמה באסטות בשוק התקווה וגם היה להם חנות בחולון שמי עבד בה?
    עופר מקסימוב,
    או אז כשהפרשה התפוצצה הם מבין כל ארגוני הפשע היו הכי קרובים לצלחת וכיום הם "השולטים"בפשע בישראל, התחילו מלמכור ירקות ובצל ,
    זה תחום שיש בו הרבה כסף שחור, מזומנים בשפע , עם השנים המצב השתנה וכיום הפרנסה בשווקים נפגעה לטובת היכלי הקניות המרווחים והממוזגים לרווחת קהל-הקונים.

    דרג את התוכן: