ששון אלבק, חבר יקר, הציע לי לפגוש אמן ישראלי שלמד באקדמיות המלכותיות בלונדון ובקופנהגן.
גבר צנום בשנות ה-60 לחייו יצא לקראתי מדירת גג נאה בבניין מגורים במרכז תל-אביב. שמי דומי, הציג את עצמו בפניי והוסיף: "השם לקוח מתהילים פרק פג' "אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ"."
דומי הכין שתי כוסות קפה, הביאן לשולחן והתיישב. במבט חטוף על קירות הדירה לא הבחנתי בציורים שמהם יכולתי להתרשם מזיקתו של דומי לאמנות המקומית. האם יש לך רקע אמנותי ועבודות שעשית בישראל? שאלתי.
בשנת 1965, למדתי אצל הצייר יוסי שטרן בבצלאל בירושלים, יוסי היה מורה נהדר. מאז גם ציירתי הרבה בארץ, השיב.
הוא הניח את כוס הקפה מידו על השולחן, קם מכיסאו והחל להציב על כן ציור נופים שצייר במשך השנים מנוף ארצנו. ציורי נוף של הרי הגלבוע, הכנרת, הגולן, ירושלים, הגליל, שפך הירדן, יטבתה, נחל צים ועוד... עבודותיו מעידות על מיומנות הנרכשת לאחר שנים של עשייה.
שקיעה בשפך הירדן. שמן על בד. 100x117ס"מ.
יטבתה בערבה. שמן על בד. 100x120ס"מ.
סתיו ברמת הגולן. שמן על בד מוצמד לקרטון. 61x91ס"מ
יש לך כתב-יד אישי שניתן לזהות בנקל, החמאתי לדומי.
תודה, גם המרצה וחוקרת תולדות האמנות ד"ר מרים אור אמרה לי זאת, ענה דומי בענווה.
מה אתה יכול לומר על תפישת הציור בנופים שלך?
אני מנסה ליצור אוירה ותנועה החושפות את התחושות הפנימיות של הנושא ומשתמש בצבע כדי להראות את מהות הדברים אותם אני רואה. אני מגיב לטבע בדרכים רבות ומגוונות: מאמפטיה, איבוד עצמי בתוך הטבע והזדהות איתו ועד לראיה וציור מופשטים בהם הטבע משמש בסיס למערכת ולשיטה כולה.
מהי התייחסותך לאור ולמצב רגשי ביצירתך?
כל יום הוא חוויה חדשה ואין יום דומה למשנהו. כאשר האור משתנה אנו רואים את אותו הנוף בשונה מכפי שראינו אותו יום, שעה או אפילו רגע אחד לפני כן, בהתאם למצב הרוח או מצב האור בו אנו נמצאים. כפי שהאור או מצב הרוח משתנים כן משתנה ספקטרום התפישות שלנו; מצב הרוח שלנו ברגע מסוים עשוי לקבוע כיצד אנחנו רואים, תופסים וחווים את הסביבה שלנו.
ופיגורטיבי עם נטייה להפשטה.
אינני מתיימר "לצלם" את הנוף בציור. אלא להראות את המהות ולתאר את הצבע הרגשי של מה שאני רואה. עיקרו לתת ביטוי לאלמנטים החבויים במקום ולתמצית המהות הפנימית מזוויות שונות.
מיהו הקהל שרוכש את הציורים שלך?
אני מוכר בעיקר בתערוכות שלי בגלריות. קהל הקונים מגוון. גם אספנים רוכשים את עבודותיי. אישה אחת בלבנון רכשה עשרים ציורים שלי.
האם אתה עוסק בתחומי יצירה אחרים מלבד ציור?
אני עוסק גם במחול, בימוי, מוסיקה, דרמה ועיצוב תיאטרון. לקחתי חלק בהפקות תיאטרון ומחול לא מעטות, ביניהן: להקת מחול "בת דור", פסטיבל כרמיאל, תיאטרון לה-סקאלה במילאנו, דאנס תאטר אוף הרלם, במטרופלין אופרה, סידני אופרה אהוס, פיטסברג בלט-בפיטסברג, הבלט האוסטרלי.
נוף כינרת. שמן על בד. 50x70ס"מ.
עצי אלה במדרון ההר. שמן על בד מוצמד לקרטון. 55x80ס"מ.
כלניות בירושלים. שמן מוצמד לקרטון. 49x64.5ס"מ.
בתקופת לימודיי באקדמיה המלכותית של לונדון, נבחרתי לשמש אסיסטנט לצייר האירי הנודע פרנסיס בייקון.
אנקדוטות על אמנים מעניינות אותי. צפיתי בריאיון טלוויזיוני שהתקיים בסטודיו שלו בקנסינגטון שבלונדון. הסטודיו נראה מלוכלך. ערימות של שפופרות ריקות נראו פזורות על הרצפה. ספרים, ירחונים וצילומים קרועים ומוכתמים בכתמי צבע היו זרוקים בכל פינה. לנוכח המראה הזה הוא נשאל על ידי המראיין כיצד הוא מסוגל ליצור בתנאים כאלה. בייקון השיב לו כי לולא טבל את מכחולו באבק הסטודיו, עבודותיו לא היו נראות כפי שהן.
אני זוכר את הסטודיו הקטן, את מיקום המטבח ואת האמבטיה. הלכלוך נדבק לסוליות נעליי. בכסף מהיצירות שקיבל מגלריה "מרלבורו", יכול היה בייקון לחיות בארמון. הוא היה טיפוס מוזר, פחדתי ממנו בימים שהיה שיכור.
מעניין לדעת מה הייתה דעתו של פרנסיס בייקון על הציורים שלך.
בייקון דיבר בעיקר על הצבעוניות שלי. לדעתו, קיים מכנה משותף בבחירת הצבעים אצל ציירים יהודיים. הוא נהג לכנות אותי: "Jew Boy" (נער יהודי).
חורף בהרי יהודה. שמן על בד. 91x61ס"מ.
כמה שנים יצרת בחו"ל?
שתיים עשרה שנים בלונדון, לא באופן רצוף ועוד שש שנים בניו יורק.
כיצד אתה מתרשם מהציור של אמני הדור העכשווי בישראל?
באגף החדש של מוזיאון תל-אביב לא מצאתי ציור, רק וידאו. בגלריות שבהן ביקרתי, ראיתי רצון לחדש, אך לטעמי, אמני הדור הזה מוגבלים ביכולות טכניות, אין להם מספיק עומק ברישום והבנה בצבע. לדעתי, חוסר שליטה באמצעים אלה לא מאפשר לאמן לבטא מסרים ברמה הגבוהה ביותר.
דומי, אני מודה לך על השיחה. נראה לי שזיקתך לאמנות המקומית גדולה. "מה שרואים משם לא תמיד רואים מכאן!"
|
