"תרשום השם ינקום דמם" אמרתי.

לפעמים אפשר להסביר במבט עולם שלם.

הבזק של שניה

סיבוב של עורף

יד על לחי עם זיפים

ריח המוות

מבט מפוחד

נשימות מהירות

תמונות רצות במהירות בראש

התקף חרדה של החיים.

הסימן שנישאר ישאר לנצח

רסיסים בגוף

לכל אחד יש שם

גם לי היה

אני בלתי נראה

אין לי שם

אין לי זהות

לעולם לא תמצאו

כמו לטאה מחליף צבעים

עכשיו אני כתום

מחר יפתחו השערים

ואת תבואי בשמלת כלה

בדיוק כמו ברגע שהכרנו

באותו מרתף דחוס אנשים

דיברת בעברית

חשבת שאני גרמני

שיחקתי בך כמו בפלסטלינה

אני יודע את העבודה

ואת ידעת שהסוף קרוב

נקטפת כמו פרח שאיבד את גוון הירוק

אני מתחבא בפינה

נשארתי באותה דירה

הקירות מתקלפים

כמו החיים שלי

צבע לא יעזור

אי אפשר להסתיר את הבלאי

את העובש שצובר תאוצה

מחלחל למקומות הכי נמוכים

ואני במסע החיים

משקיף מלמעלה

פורס את הידיים לצדדים

אין מה שיעצור אותי

הכל כל כך קטן מלמעלה

ואני מרחף

ורואה שדות

מריח אביב

מריח ורדים

העיניים לא נעצמות כבר ארבע שנים

אין לי תאבון

אין לי חשק לכלום

רק לירות לכל הכיוונים

לפעמים פוגע

לפעמים לא