המהפכה החברתית האמיתית על החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה –2014 מאת אמיר זימן, מגשר ועו"ד דצמבר 2014
בלי שנשים לב לכך, דקות לפני פיזור הכנסת ה- 19, עבר בכנסת בקריאה שניה ושלישית, אולי החוק החברתי החשוב ביותר שחוקק בשנים האחרונות ואשר מציב את התשתית לחברה הסובלנית והטובה יותר שנהיה בעתיד. חוק זה הוא לא פחות מאשר מהפכה בכל הקשור ליישוב סכסוכים במשפחה. החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה –2014 מחייב בני משפחה שמסוכסכים ביניהם: בני זוג (במיוחד בנושאי גירושין) או ילדים והוריהם, לנסות וליישב את הסכסוך המשפחתי בדרכים אחרות ולא בפני ערכאה שיפוטית, בית משפט או בית דין דתי. בדברי ההסבר לחוק נאמר כי לסכסוך משפטי בין בני משפחה קדם, בד"כ, סכסוך אישי ורגשי אשר משפיע על ההליך המשפטי. לאחר שיסתיים ההליך המשפטי, יצטרכו הצדדים להמשיך ולקיים מערכת קשרים ביניהם, אם כבני משפחה הגרים יחד ואם, במקרה של גירושין, כשותפים לגידולם ולדאגה לרווחתם הפיזית והנפשית של הילדים. קיומו של הליך משפטי בסכסוך משפחתי שקדם לו הליך של הגשת כתבי טענות, הכוללים הטחת האשמות, חקירות הצדדים והעדת עדים, חקירות פרטיות ותלונות במשטרה, מקצינים את עמדות הצדדים, גורמים להפרת הסדרים שנקבעים ומאפשרים קיומם של הליכים משפטיים חוזרים ונשנים בערכאות שונות. מחקרים מצביעים על השפעות קשות שיש להליכים משפטיים במהלך גירושין על מצבם הרגשי של הילדים ואשר רק מתעצמים עם התמשכות ההליכים והחרפתם. במדינות רבות בעולם מונהגים מנגנונים ליישוב סכסוכים בדרכים חלופיות לפני פתיחתו של הליך שיפוטי ולפני הגשת כתבי הטענות, והוכח, כי למנגנונים אלו יש השפעה חיובית על הצדדים והם מונעים, ברוב המקרים (עד כדי 80%), את הצורך בהליכים משפטיים. בהליכים חליפיים ליישוב סכסוכים בוחנים הצדדים את הצרכים והרצונות שלהם וכן את טובת הילדים וניתנת להם אפשרות להגיע להבנות בעצמם או בסיוע אנשי מקצוע באופן שמייתר את הצורך בהכרעה שיפוטית. במדינת ישראל המצב מסובך עוד יותר, בשל קיומו של מרוץ סמכויות בין בתי דין רבניים ובתי משפט אזרחיים, אשר לא רק שמחריף את הסכסוך ומאיץ בצדדים לרוץ ו- "לתפוס" סמכות בערכאה שיפוטית כלשהיא, הוא גם יוצר התדיינויות רבות בשאלת הסמכות של אותה ערכאה. מטרתו של החוק, שנחקק ברגע האחרון לפני פיזורה של הכנסת ה- 19 היא, לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד. הליכי החקיקה היו ארוכים. הם החלו בעקבות המלצות ועדת שנהב בשנת 2005 ועברו מספר גלגולי חקיקה. גם הנוסח הממשלתי הנוכחי עבר שינויים. בנוסח המקורי, שפורסם להתייחסויות הציבור בחודש מאי האחרון, נקבע הסדר לפיו יבוטל מרוץ הסמכויות אולם בעקבות הטלת וטו של ועדת שרים לחקיקה, עניין ביטול מרוץ הסמכויות הושמט מהצעת החוק. להצעת החוק הממשלתית מוזגו שלוש הצעות חוק פרטיות דומות במהותן. הנוסח המשולב עבר שינויים ותהפוכות לאחר שמיעה של גורמים רבים, אנשי מקצוע ומומחים בתחום המשפחה ובתחום יישוב סכסוכים, נציגות ארגוני נשים, נציגות לשכות הסיוע ונציגי בתי הדין הדתיים השונים. בנוסח הסופי שעבר בכנסת, מחויבים צדדים לסכסוך משפטי לפתוח את ההליך המשפטי בבקשה ליישוב סכסוך, בין אם בבי"מ למשפחה ובין אם בבי"ד דתי. לצדדים ניתנת תקופה של 45 ימים (ואם יש מקום ניתן להאריכה בעוד 15 ימים) במהלכה הם מחויבים לקיים עד 4 מפגשי מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) בלשכות הסיוע שליד בי"מ ובתי הדין. הצדדים מחויבים להגיע בעצמם לפגישות וניתן לקיים פגישות משותפות או עם כל צד בנפרד. אחת ההצעות הפרטיות ביקשה למנוע מעורכי דין המייצגים את הצדדים להיות נוכחים במפגשי מהו"ת, מתוך אמונה כי לבאי כוח הצדדים חלק בהחרפת המאבק בין הצדדים. הצעה זו לא התקבלה בנוסח הסופי, בין היתר, על רקע השינוי התפיסתי בשנים האחרונות והמעבר מתפיסה אדוורסרית לתפיסה שיתופית לבירור סכסוכים ובהתאם המעבר מעורך דין אדוורסרי המתמקד רק באינטרסים של הלקוח לעורך דין "פותר בעיות" הנותן משקל לצרכים ולרצונותיו של לקוחו כמו גם לאינטרסים של הצד האחר וההבנה שלבאי כוח הצדדים יש ערך מוסף בסיוע לצדדים להגיע להסכמות[i]. במהלך הפגישות יינתן לצדדים מידע על ההשלכות (משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות) של ניהול הליכים משפטיים בנוגע לסכסוך, על הצדדים ועל ילדיהם. כמו כן, יימסר לצדדים מידע על דרכים אחרות ליישב סכסוכים בהסכמה ובדרכי שלום ועל דרכים להתמודדות עם השלכותיו וביניהם: ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, טיפול משפחתי או זוגי, ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, בקהילה ובמגזר הפרטי. אנשי המקצוע ביחידת הסיוע, עובדים סוציאליים ויועצים משפטיים ככל שיידרש, יעריכו יחד עם הצדדים את צורכיהם ורצונותיהם, ולעניין ילדיהם, גם את טובתם, רצונותיהם וזכויותיהם של הילדים בעניינים הנוגעים אליהם, וינסו לסייע להם לבחון דרכים ושירותים שעשויים לתרום ליישוב הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודדות עם השפעות הסכסוך ולתאם עמם תכנית מתאימה להמשך התהליך. בין היתר, וכשלב ראשון, ינסו אנשי המקצוע לסייע בידי הצדדים לקבוע הסדרים זמניים בהסכמה בעניין מזונות או החזקת ילדים וסדרי קשר לתקופת הביניים עד גיבוש הסדר קבוע. הסדרים זמניים אלו יכול ויגובשו ביחידת הסיוע או ביחד עם גורם חיצוני אליו יופנו הצדדים להמשך התהליך. בתוך 10 ימים מתום פגישות המהו"ת, מחויבים הצדדים להודיע האם ברצונם להמשיך ולנסות ליישב את הסכסוך מחוץ לערכאה השיפוטית. רק במידה ואחד מהם או שניהם אינו מסכים, ניתן יהיה להמשיך את ההליכים בערכאה השיפוטית בהתאם למועדים המפורטים בחוק. במקרים שאינם מתאימים ליישוב סכסוכים, כמו תביעה להחזרת ילדים חטופים לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991, או במקרי אלימות, תהיה פתוחה דלתה של הערכאה השיפוטית לניהול הליך שיפוטי מבלי להידרש לפגישות המהו"ת. כך גם במקרים בהם נדרש לתת סעד דחוף או סעד זמני לשמירת מצב קיים (בנוגע למניעת הברחת נכסים למשל) או למניעת יציאה מהארץ, או במקרים בהם הצדדים לא הצליחו להסכים על הסדרים זמניים למזונות או להחזקת ילדים. החוק אינו נקי מפגמים ! העניין הבעייתי ביותר הוא העובדה שלא בוטל מרוץ הסמכויות כפי שהצעת החוק הממשלתית המקורית, כמו גם ההצעות הפרטיות, ביקשו לעשות. יש הטוענים כי החוק רק יגביר את המרוץ לקניית סמכות, שכן לאחר חקיקת החוק אין צורך בהגשת כתב תביעה מלא ומפורט אלא די בבקשה ליישוב סכסוך, בעוד שבמצב המשפטי כיום והצורך בהגשת כתב תביעה מפורט עם ראיות ובעלות כספית גבוהה, שוקלים הצדדים פעם נוספת לפני שהם פותחים בהליך משפטי. למרות העדר האפשרות לבטל את מרוץ הסמכויות, נעשה מאמץ לחוקק את החוק המיטבי בנסיבות הפוליטיות שנוצרו, וכיאה לחוק העוסק ביישוב סכסוכים, הוא בעצמו אוסף של פשרות. החוק מבוסס על הצעת חוק ממשלתית אליה מוזגו הצעות פרטיות. על רקע התפזרותה של הכנסת ה- 19 והרצון להספיק ולחוקק את החוק עד תום הקדנציה, הושגו פשרות כמעט בכל נושא ונושא. דוגמא טובה לכך היא ההצעה להימנע מהשלמת הליכי החקיקה ובמקום זאת לצאת לפיילוט לתקופה קצובה על מנת לבחון את תוצאות יישום הצעת החוק. הצעה זו הועלתה כשבוע לפני התפזרותה של הכנסת ומכיוון שלא הייתה אפשרות להשלים ביצוע הפיילוט במועד, הוחלט לחוקק את החוק כהוראת שעה למשך שלוש שנים. באופן זה, יבוצע למעשה פיילוט בכל הארץ לפרק זמן קצוב, והשרים הממונים, משפטים ורווחה, מחויבים בדיווחים שנתיים לגבי התקדמות ביצוע החוק ועל מספר הבקשות ליישוב סכסוך שנפתחו ועל אלו שהסתיימו בהסכמה. יוער עוד כי החוק יכנס לתוקף בעוד 9 חודשים (ספטמבר 2015) על מנת לאפשר לכנסת ה- 20 להספיק ולהעביר את תקציב 2015 שכן, החוק מצריך תוספת תקנים של עובדים סוציאליים ויועצים משפטיים ליחידות הסיוע. מטרת החוק היא, להכריח את הצדדים לנסות ליישב את הסכסוך בדרכים חלופיות על פני הכרעה שיפוטית וזאת בדרך של הקצאת משאבי מדינה לצורך מתן הסברים מאנשי מקצוע על השפעות ההליכים המשפטיים ועל האלטרנטיבות הקיימות ובמידת האפשר גם לסייע בהגעה להסכמות. לכן, זהו חוק חברתי מהמעלה הראשונה, שככל הנראה, יגרום לכך שסכסוכים רבים בין בני משפחה יסתיימו בדרכי שלום. בשנת 2013 טיפלו יחידות הסיוע ב- 8,000 משפחות בעניינים הנכללים בגדרי החוק. גם אם נתעלם מאחוזי ההצלחה בחו"ל המתקרבים ל- 80% ונסתפק באחוזי ההצלחה בתיקים המופנים לגישור במסגרת פרויקט המהו"ת של הנהלת בתי המשפט העומדים על 25%-30%, זה אומר ש כ- 2,000 משפחות ובהתאם כ- 6,000 ילדים שהוריהם התגרשו, יעברו חוויה אחרת לחלוטין מילדיהם של מתגרשים המנהלים הליכים משפטיים ביניהם. ילדים אלו יגדלו ויהיו אזרחים טובים יותר אשר הרוח של יישוב סכסוכים בדרכי שלום מובילה ומנחה אותם. כך נהפוך, באופן טבעי, לחברה טובה וסובלנית יותר.
אמיר זימן הינו עו"ד ומגשר מוסמך העוסק בגישור עסקי, בגישור משפחה ובגירושין בשיתוף פעולה. נציג הפורום ליישוב סכסוכים של לשכת עו"ד בדיוני ועדת חוקה חוק ומשפט במסגרת הליכי חקיקת החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה –2014.
[i] ד"ר לימור זר-גוטמן וד"ר קרני פרלמן, "עורך הדין פותר הבעיות: שינוי פרדיגמת ההתנהלות המקצועית" הפרקליט נב 547 (התשע"ג); |