ב"ה.

השתתפתי בדיון על יכולת השינוי של האדם, וזה מה שאמרתי שם:

יכולת השינוי של האדם, היא יכולת בסיסית מולדת אצל האדם, לטוב ולמוטב.

באחת מהתפילות היותר קדושות של עם ישראל: "ונתנה תוקף", הנאמרת ביום הקדוש - יום הכיפורים. אנו אומרים: "כִּי לא תַחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת, כִּי אִם בְּשׁוּבו מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, וְעַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לוֹ, אִם יָשׁוּב מִיַָד תְּקַבְּלו".

ברור שאם אדם לא היה יכול להשתנות הקב"ה לא היה מחכה לו "עד יום מותו".

הגמרא במסכות ברכות (דף כט עמוד א) מביאה את המשנה הבאה: "תנן, אל תאמין בעצמך עד יום מותך, שהרי יוחנן כהן גדול שמש בכהונה גדולה שמונים שנה, ולבסוף נעשה צדוקי".

אדם יכול להשתנות מהקצה אל הקצה. מכהן גדול (שהוא הדרגה הגבוה ביותר בעם היהודי) להשתנות ולהיעשות צדוקי. כופר בה' ובתורתו, ה' ישמור ויציל. 

המדרש אומר: "הרי דברים קל וחומר - ומה אם מדת פורענות מועטת, העושה בסתר הקדוש ברוך הוא מפרסמו. מדה טובה מרובה על אחת כמה וכמה". (מכילתא דרבי ישמעאל, בא).

כלומר: אם אדם יכול להשתנות לרעה חלילה, ודאי וודאי ("קל וחומר" בלשון המדרש) שהוא יכול להשתנות לטוב. 
לא רק זאת אלא ש"מדה טובה מרובה", להשתנות לטובה זה הרבה הרבה יותר קל. חז"ל אומרים, פי 500! (תוספתא, מסכת סוטה פרק ד', א') ויעידו על כך עשרות אלפי בעלי התשובה, שנהפכו ב"ה מהקצה אל הקצה. יש גם את המקרה של רבי עקיבא, שבגיל 40 התחיל ללמוד והפך לרבי עקיבא הגדול. ולריש לקיש שהיה ליסטים והפך לתנא, ועוד ועוד, תקצר היריעה מהכיל.

הצד השווה לכולם יכולת השינוי של האדם.