כותרות TheMarker >
    ';

    קן הירגזי

    In the province of the mind, what is believed to be true is true or becomes true, within limits to be found experientially and experimentally. These limits are further beliefs to be transcended. In the province of the mind, there are no limits.

    John Lilly

    "אני רוצה שהיא תתחתן!"

    1 תגובות   יום ראשון, 1/2/15, 14:53

     

    דודה תחיה תקשרה את משה רבנו.

    גם לבעל שלה קראו משה, אבל איתו היא לא תקשרה כמעט.

    זמן קצר אחרי שחזרתי מארה"ב, הלכתי עם אמא שלי לבקר את דודה תחיה בפתח תקווה והיא סיפרה לנו דברים מופלאים ששמעה ממשה רבנו, וכן שפעם ביקשה ממנו עצה ושמעה בת קול שאמרה שלוש פעמים: "הרב פיש... הרב פיש... הרב פיש..."

    הסתבר, סיפרה לנו דודה תחיה, שיש רב כזה והוא יושב ברחוב גרוזנברג.

    בקיצור, מתוך ניסיון לעשות את אמא שלי מרוצה (רק חזרתי אחרי היעדרות של כמה שנים ועדיין לא הגדרתי מחדש את הגבולות שלי), הסכמתי ללכת איתה לרב פיש. 

    הגענו לבניין ברח' גרוזנברג, ואכן בחדר קטן ישב הרב פיש, מאחורי מכתבה שעליה קערה גדולה של שומים. הוא נראה כמו אליהו הנביא בזקנו הלבן והוא לא יצר קשר עין.

    כשנכנסנו, ראשונה אמא שלי שמשכה אותי בזרועי, הבנתי מה זה אומר להיות "ריבה". ("מי יש לו ריבה כזאת ריבה יפה כל כך, היי. שתי עיניה שושנים ונשמתה זכה...") מובלת כמו עגלה צייתנית ושקטה מאוד לאורך המפגש כולו.

    "מה הבקשה?" שאל הרב פיש את חלל האוויר שהיה באלכסון לאמא שלי.

    "אני רוצה שהיא תתחתן!" אמרה האם בתוקפנות של ילדה שמבקשת ממתק שמגיע לה. "בקיץ!" ענה הרב פיש וסימן לנו בנפנוף יד ללכת לדרכנו. בקיטון הקטן שמחוץ לחדר היה מעמד עם קערה שבתוכה שטרות כסף. אמא שלי הוציאה מארנקה 50 שקל, שמה בקערה והלכנו.

    "בקיץ הזה תלבשי לבן..." החלה לשורר כשיצאנו מחדר המדרגות החשוך אל השמש החורפית של רחוב גרוזנברג. היא היתה מאושרת.

    כל כך מעט היתה אמא שלי צריכה כדי להיות מאושרת: 50 שקל ובת שהיא ריבה צייתנית.


    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/2/15 14:39:
      את כותבת נפלא. לי הסיפור מתנגן כמו שילוב של פעמונים ואזעקות.

      ארכיון

      פרופיל

      טמבורין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין