כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    With me in Israel

    טיולים, הסטוריה, טבע - אלו הם הדברים שאני אוהבת. לקום בבוקר ולצאת להכיר מקומות חדשים הם משהו שאין תחליף לו, אז למה לא לשתף אחרים בתחושה האדירה הזו? מוזמנים בכייף לקרוא על מקומות אהובים עליי לטיול בארצנו הקטנה

    נחל כזיב ומבצר המונפור

    0 תגובות   יום ראשון, 1/2/15, 19:27

    הגליל המערבי מציע למבקריו עושר במגוון נושאים כטבע, צומח, כפרים קטנים ובהם אומנים השוקדים על מלאכתם, אך גם הסטוריה מעניינת ואתרים רבים מימי הביניים, מהתקופה בה הצלבנים שלטו בארץ ישראל. טיולינו היום יהיה שילוב בין טבע והסטוריה, ואנו ננצל את מזג האוויר הנוח כדי לטייל במקום מיוחד במינו - נחל כזיב ומבצר המונפור.

    נתחיל את טיולנו בפארק גורן, הנמצא על ציר כביש 899. פארק זה יכול לשמש גם במקום מצויין לארוחת בוקר, שכן במקום פזורים שולחנות פיקניק רבים, ולאחר ארוחה קלה נתחיל לרדת אל נחל כזיב, שהינו חלק משביל ים אל ים (מים תיכון לים כנרת). בערבית שמו ואדי קוריין (קרן), על שום מצוקי הסלע הבולטים שיש בנוף, וזהו הנחל הראשי שמנקז את גוש הרי מירון מערבה. אורכו כ-20 ק"מ, הוא נושא מים כל ימות השנה ובעל מספר מעיינות נובעים, אשר בחורף נותנים כמות מאוד יפה של מים. אחד מאותם מעיינות הוא עין טמיר. זהו מעיין שכבה, בו המים כלואים בין סלעי הגיר והדולומיט. המים במקום זה כלואים בין שכבות הסלע, ונחשפים במקומות מאוד ספציפיים. בתקופה הרומית המאוחרת, הרומאים חצבו כאן מספר מטרים פנימה ויצרו ניקבה, המגדילה את חלל המעיין ונותנת ליותר מים לצאת החוצה ולזרום בתוואי הנחל מערבה. בשל כמות המים הגדולה בנחל, נוכל למצוא לאורך גדותיו צומח רב, ובין הצמחים הטיפוסיים שנראה נמצא פרח נדיר שלו חשיבות רבה בעולם הנצרות, הלוא הוא השושן הצחור. פרח זה מזוהה עם מרים הקדושה אמו של ישוע, ועל כן נראה אותו בכנסיות רבות. צמחים נוספים שניתן לראות בנחל כזיב הם כמובן האלונים. בעבר, האלון תאר מקומות והופיע פעמים רבות כציון מקום, למשל: אלוני ממרה, אלוני הגליל, וכיום נמצא באזור זה שפע של עצי אלון תבור, שלהם אגדות רבות וסיפורים מרתקים שבמשך שנים מועברים מדור לדור.

    השפע הרב של הצמחים בגדות הנחל משמש מזונם של בעלי חיים מיוחדים המתגוררים במקום, ואלו הם היחמורים. בעלי חיים אלו נכחדו בארץ ישראל, ולאחר שהובאו לארץ מאירן מספר יחמורים, הם שהו במשך שנים בגרעין רביה בחי בר כרמל הנמצא ליד אוניברסיטת חיפה. החל משנת 1996 הובאו לכאן כ-150 יחמורים, אותם ניתן לראות בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות, לפני החום הרב ששורר לאורך הנחל.

    לאחר שנעבור את הבריכה הקטנה הסמוכה לעין טמיר, נמשיך בהליכה מערבה בנחל כזיב עד שנגיע למבנה אבן גדול הנמצא למרגלות מבצר המונפור. בית חווה זה הינו מהשנים 1230-1235 והוא היה בן שתי קומות (ששרדו בשלמותן). חווה זו שימשה מצד אחד כאכסניה לעולי הרגל הרבים שהגיעו לארץ ישראל בימי הביניים, ומצד שני שימשה כמתקן חווה חקלאית. דעה נוספת של דר' שלמה לוטן היא שהקומה העליונה של בית החווה שימש למרפאה, לטיפול בחיילים (דווקא במקום זה, משום הגישה למקור המים).

    מבית החווה נמשיך ונטפס אל מבצר המונפור עצמו. מבצר זה נבנה במאה ה-12, בתקופת הממלכה הראשונה של הצלבנים בארץ ישראל (בשנים 1099 עד 1161), במטרה לשמש כמבצר ומגדל משמר, מעין תחנת שמירה על הדרך. אך המבצר נפל בסוף תקופת הממלכה הראשונה, והטבטונים (מסדר צלבנים גרמני) רכשו אותו בשנת 1227, אחרי שהם הקימו את מסדרם בעכו. הם שינו את שם המבצר, תוך שמירה על משמעותו: Starkenberg (ההר החזק בגרמנית), כלומר מונפורט (ההר החזק בצרפתית). הם החליטו לבנות את מצודתם דווקא באזור זה, כיוון שלא היה אזור נגיש לכל אחד, בשל המיקום המבודד שלו. מבצר זה היה מעוז הטבטונים בארץ ישראל, וזה המקום בו הם שמרו על הארכיון שלהם. המבצר עמד איתן עד לשנת 1271, עד שנכנע לממלוכים ובראשם בייברס. מאז, המקום לא נושב יותר ולנו המטיילים נותר מקום הסטורי לביקור. מעבר לשקט ולנוף המדהים שמקום זה מציע, נוכל לראות בו הרבה דברים מעניינים, ביניהם: הרפקטוריום שהינו חדר האוכל של המבצר הצלבני והיה בן שתי קומות, בקומה התחתונה היה חדר האוכל, ובחפירות האחרונות שנערכו בו התגלו שברים של ויטראז'ים עם אומנות נוצרית, ועל כן משערים שהם שייכים לכנסייה שהיתה בקומה השניה. נראה גם שרידים למערכת המים המקומית. הצלבנים בנו תעלות מחרס שהוזנו מים ע"י המרזב שירד מגגות המבנים וניקז את פני השטח. נראה גם שרידים לשני בורות מים, שהחזיקו כמות מאוד גדולה של מים שהספיקה למצור בן 5 שנים שהטילו הממלוכים. דברים נוספים שנמצא במבצר הם הגת בה הפיקו יין מהענבים שהם בעצמם גידלו במרחבי המצודה.

    לאחר ביקור במבצר נרד חזרה לנחל כזיב ונמשיך איתו עד לנקודת הפיצול שבה נתחיל לעלות חזרה לפארק גורן. באם היינו ממשיכים עם הנחל מערבה, היינו מגיעים לסכר שנמצא במורד הנחל, שם הם יצרו אגם מלאכותי קטן ששימש אותם לתחנות קמח צלבניות, אך גם למפעל הסוכר שהקימו, באזור מנות. בפארק גורן נסיים את טיולנו, נוכל לסיים עם פיקניק נוסף ותצפית מרהיבה על מבצר המונפור. מנקודה זו הוא נראה בשיא גודלו ועוצמתו. מכאן ניתן להמשיך לחרבת מנות, הנמצאת ממזרח לנהריה על כביש 70 (ישנו שילוט המוביל למקום) על מנת לראות את שרידי מפעל הסוכר הצלבני, או להמשיך לרכס אדמית ולבקר במערת קשת המשקיפה על כל הגליל העליון.

    ''
    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      simplyrose
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון