כותרות TheMarker >
    ';

    כתבות מאת שלומית טנא

    האירוניה הוחמצה,וכך התקיים בי מעשה בלעם:באתי לקלל –ויצאתי מברכת את האמן-הלאומן מקרית-ארבע

    0 תגובות   יום שני, 2/2/15, 21:33

     

     

    "לאיפוק אין שום סיכוי לנצח את השמאלץ" קבע ירון לונדון.הטוקבקים שגררה המיני-סידרה התיעודית "שליחי האל", בת שלושת הפרקים, חזרו ואיששו בעיני את קביעתו זאת. יצירתו של הבימאי איציק לרנר הוקרנה לאחרונה בערוץ הראשון. היא מלווה במשך חמש שנים את חייהם של אנשי המאחז הלא חוקי "חוות גלעד". אין קריינות בסידרה ואין שום דברי פרשנות. הבמאי בוחר באיפוק ופועל כמעין זבוב על קיר הקרוון. הוא מכבד את האינטליגנציה של הצופה ומניח לו לשפוט בעצמו את הגיבורים המוצגים בפניו.

     

    והדברים אכן מדברים בעד עצמם. "הם זמניים" אומרים שוכני הקרוונים על הכפרים הערבים השכנים. "הם לא טבעיים פה". אנשי הגבעות רואים עצמם כנרדפים. צה"ל ורשויות אכיפת החוק נתפסים כגורם עויין. חזונם המצמרר של שליחי האל מתמצה בסצינת הסיום, בשיר שמשמיעות ילדות הגבעות בחגיגות העשור למאחז. "לא יירחק היום ונייהד גם את שכם" הן שרות בגאון. שמה של המיני-סידרה אף הוא מדבר בעד עצמו. 

    תגובות רבות של צופים מעידות,כאמור, שלאיפוק אין סיכוי לנצח. וכך,למשל, מבקר הטלוויזיה של "וואללה", אביעד קדרון, מאשים את הבימאי בגישה רכה ולטפנית מדי. הטוקבקיסטים המגיבים נחלקים, כצפוי, בין שמאל לימין קיצוני. וכל צד מפרש את הסידרה בהתאם לשיטתו. אלה רואים את גיבוריה כהזויים, משיחיים, מהרסי ישראל, הדאעש היהודי וכיוצא באלו תארים מוכרים. "צריך לראות כדי להאמין" מגיב טוקבקיסט איש שמאל.

    אבל בעיני טוקבקיסטים מהקוטב הימני, לא זוועה נחשפה בסידרה, אלא "גיבורים יהודיים אמיתיים", והסידרה כולה כמוה "כאגרוף בפרצופם המתנשא של השמאלנים". המתלהמים כך לא השכילו "לקרוא" את הניואנסים ואת האיפוק של הבמאי.

    "שכחתי להביא בחשבון שבארץ הזאת האירוניה מתה.בכל מה שאתה כותב אתה חייב להיות בעד משהו או נגד משהו. הניואנסים הם דבר מעודן מדי" כתב השבוע בני ציפר ב"הארץ", לאחר שרשימה אירונית שלו הובנה בטעות כאילו הוא דוגל ב"טיפולי המרה" להומואים.

    וגם אני עצמי נכוויתי קלות מקריאה המחמיצה אירוניה, כאשר כתבה "עתיקה" שפרסמתי בשנות ה...שבעים (!) הבליחה לפתע לאחרונה בתוצאות החיפוש שלי בגוגל. הכתבה במקורה פורסמה ב"חותם", מוספו השבועי של "על המשמר", יומון מפ"ם דאז. הנושא:תערוכה של הצייר ברוך נחשון, מראשוני המתיישבים בקרית-ארבע, שהוצגה ברובע היהודי בירושלים. תכני הציורים והשיחה עם האמן חשפו, לטעמי, אתנוצנטריות מבהילה. משנתו של האמן ייצגה,כנראה, את קהיליית קרית-ארבע.

    והנה בקייץ האחרון הוצגה תערוכה של נחשון במלון "דן" בחיפה. הפרסום על התערוכה העכשווית הועלה, כמובן, לרשת, הכתבה שלי משכבר הימים תפסה שם מקום בולט. וכך התקיים בי מעין מעשה בלעם, שבא לקלל-ונמצא מברך. מקץ עשרות שנים התברר שהאמן מנפנף בכתבה ההיא...

    בתערוכת נחשון משנות השבעים הוצגו ציורים בסגנון נאיבי, נושאי כותרות השואבות מהמקורות, וכל אחד מהם מגולל סיפור עם מסר לאומני-גזעני. הנה,למשל, ציור טיפוסי: "הפנינה והקליפות". וכך הסביר לי האמן:כדרך שהפנינה מוקפת קליפות גשמיות המסתירות אותה {לפי המוטיב הקבלי}, כך ישראל בין האומות. במרכז התמונה נראה הנמשל:יהודי בן תורה המוכתר מכל עבר בדמויות של עשיו עם חץ וקשת וישמעאל בדמות אדמוני אימתני, פעור מלתעות ועטוי כאפייה, המעוררת אסוציאציות ברורות.

    ככל שזכור לי במעומעם {כמעט ארבעים שנה עברו} הנחתי אז מן הסתם שהדברים מדברים בעד עצמם. שקוראי "חותם", רובם אנשי שמאל, לא צריכים שאאכיל אותם בכפית ואירוניה דקה עדיפה. הסתפקתי,אפוא, בשאלה: "מה זה אם לא לאומנות?"

     

             תשובתו של האמן-הלאומן אף היא דיברה בעד עצמה: "אף פעם לא חשבתי במושגים של לאומנות, של ימין ושמאל. אין זו לאומנות, זאת עובדה. אני חושב במושגים של עם ישראל". בכתבה נמסכו עוד טפטופי אירוניה, שאף הם עברו, כנראה, מתחת לראדר. למשל: "הוא מספר, תוך הפגנת נדיבות קולוניאליסטית, על הטובות שעשה לאנשים בחברון, לפי הכתוב בתורה: "ואהבת את הגר".

         גילגולה הקוריוזי של אותה כתבה קצת עיצבן אותי ובעיקר שעשע. ביקשתי מאנשים אחדים בסביבתי הקרובה לקרוא ולחוות דעה:האם הכתבה עלולה להתפרש כחיובית?

    מישהי הגיבה:זאת כתבה אוהדת. אחרת ענתה ענתה לי במייל: "האירוניה באמת דקה מאוד,כי היא מבוססת על הנחה שכל הקוראים יזדהו איתך. אם הוא מזכיר זאת אחרי ארבעים שנה, כנראה שלא רבים כתבו עליו מילה טובה".

    ומגיב נוסף כתב: "את אמנם אירונית בכמה רגעים, אבל עושה לו קידום מכירות טוב. כמו שכבר נאמר: שייכתבו מה שהם רוצים, ביקורת בעדך או נגדך, העיקר שלא ייכתבו את שמך בשגיאות. ככה הרי עובדת התקשורת".

            סוף

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      שלומית טנא
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין