רוצים להצטרף לפוליטיקה אבל מפחדים להתלכלך ?

מאת און גולדפרב

בעידן בו המילה פוליטיקאי מומשלת לאזרח עם חשד סביר בקבלת שוחד, ולמעשה אין מנהיגות אמיתית בחצי הסיכה שלנו על מפת העולם, עדיין ישנם מעטים המעוניינים ורוצים לשנות את העולם ולהיכנס לפוליטיקה מהסיבות הנכונות (כגון הרצון לתקן את המקולקל, הנאלח והנגוע בישראל) אבל מפחדים (להתקלקל, להתלכלך, ולהפוך לניגוד עניינים מהלך).

שיעורי אזרחות לימדו אותנו כי היכולת לשנות ולתקן את התנהלותה של מדינה עוברת דרך בית המחוקקים שלה, כאשר קריירה מקבילה בפרט ודמוקרטיה בכלל, הינן פתרונות, המאפשרים לכל אחד לקחת את דעותיו והשקפותיו, ולהפכם למציאות.

זהו פוסט קצת שונה, חלק מסדרת יזמות אישית באמצעות קריירה מקבילה, אשר עיקר מטרתו הינה להראות את הדרך והנתיב ה”ישר” שצריך לעבור על מנת להתקבל לעבודה בתור פוליטיקאי מדופלם (להיבחר מבלי להתלכלך). כמו תמיד אתחיל מדמות לחיקוי שהצליחה להגשים את חלומה, ולאחר מכן, אציג את הניסיון שלי והטיפים שלי.

קריירה מקבילה – פוליטיקאי

דמות לחיקוי – סתיו שפיר (להלן: "סתיו"), פעילה חברתית, חברה בכנסת ה- 19 (2013-2015), מטעם מפלגת העבודה, וממוקמת במקום ה- 4 והמכובד ברשימת המחנה הציוני (רשימת המועמדים המשותפת של מפלגת העבודה ומפלגת התנועה) לכנסת ה- 20.

גילוי נאות - אינני חבר מפלגת העבודה, לא הצבעתי לה ואני מתנגד לוועדים הגדולים שהמפלגה מייצגת ותומכת, אולם סיפורה של סתיו יכול לספר את סיפור האזרח שרצה לשנות והצליח.

סיפורה של סתיו בתודעה הציבורית התחיל בקיץ 2011, בהצטרפותה אל מחאת האוהלים. כזכור, בקיץ 2011 החלו קבוצות שונות של אזרחים למחות על יוקר המחייה במדינה (מחאת העגלות ומחאת הקוטג' לדוגמא), עד בוקר אחד, שבו הקימה בחורה צעירה אוהל, בשדרות רוטשילד בתל אביב, לאחר שסולקה מדירתה, וסחפה עמה אומה שלמה בדרך ליצירת המחאה החברתית הגדולה במדינה.

מספר פרצופים נצרבו בתודעה הציבורית עם סיום המחאה: דפנה ליף - הבחורה שסולקה מדירתה, איציק שמולי - יו"ר התאחדות הסטודנטים שצירף את הסטודנטים למחאה (הצטרף גם למפלגת העבודה), ודמות החיקוי שלנו - העיתונאית האלמונית העונה לשם סתיו.

כוח הרצון לשנות ולתקן את המעוות, הוביל את סתיו האלמונית להפוך לאקטיבית מבחינה חברתית ולנסות לשנות את המצב למען הציבור. התוצאה העקיפה של העשייה הציבורית והחברתית שלה היתה פרסום אישי ויצירת כותרות, אשר הובילו אותה בסופו של יום, להסתער על הפריימריז במפלגת העבודה, לזכות במקום ריאלי, ולהגיע למפתן הכנסת - אל ועדת הכספים בה מועברים מאות ואף מיליארדי ש"ח בתקציבים ובהעברות קואליציוניות.

התרשים הבא מסכם את הדרך והשלבים שעברה סתיו עד כניסתה אל עולם הפוליטיקה:

הניסיון האישי

הניסיון שלי מועט ולא אוכל לפרט רבות, אך יש לי דעה בכל נושא ועניין, חשוב לי להשמיע את קולי (ולא רק מסביב לשולחן בארוחות) ובעיקר לעמוד על קיום זכויותיי וזכויות מכרי (שלב 1 - כוח הרצון לשנות).

עד לאחרונה, במערכת היחסים ביני לבין המדינה / הרשות המקומית, רק נתתי וביצעתי את חובותיי (מיסים, מילואים וכו'). אולם, לאחרונה ביקשתי לממש את זכויותיי ומה שקיבלתי (לא קיבלתי), זעזע אותי. לכן, החלטתי לתפוס פיקוד ולנסות להשיג את המגיע לי והמגיע לאחרים. למעשה, עברתי לשלב 2, אל תחום הנתינה הציבורית והעשייה החברתית, ואני מנסה כיום, לעזור לוועד השכונה, במקרה ספציפי, ואולי בהמשך לאחר התנדבות / נתינה / עשייה מספקת בתחום הציבורי והחברתי, אצליח לחצות את הרף הפרסום האישי והכותרות (שלב 3).

טיפים

אז איך נבחרים, כלומר איך נכנסים לפוליטיקה ומגיעים לשלב 4 ?

הצלחתה של סתיו הצליחה להפיח תקווה באזרחים שעדיין מעוניינים לשנות את העולם ולתקן את פרצופה של המדינה:

• • סיפורה מראה כי לא חייבים להיות קבלני קולות, עיתונאי סלב, או סתם אחד / אחת בעלי קשרים עם השמנה והסלתה בארץ (הדרכים האלטרנטיביות והמהירות להצטרפות לפוליטיקה).
• • סיפורה כן מראה כי אפשר וניתן להצטרף לפוליטיקה בדרך הישרה ולעבוד לפי התרשים שהצגתי לעיל – הכל מתחיל ברצון לשנות את העולם, מוביל לעשייה ציבורית וחברתית (בין אם זה כנציג הכיתה באוניברסיטה, חבר וועד השכונה או סתם התנדבות בקהילה) וכתוצאה נגררת מוליך לפרסום אישי ולכותרות אשר פותחים את הדלת לעולם הפוליטיקה.

העיקר זה (וזה נכון לכל התחלה של תחום חדש):

"להתחיל הכי מהר, ולאט לאט להגביר את הקצב".

ידע ומומחיות הכרחית בענף

מצד אחד, הדמוקרטיה / הפוליטיקה מחייבת ידע ומומחיות בתחום הרטוריקה - אומנות השכנוע, אשר בא לידי ביטוי היכולת להציג מול קהל ולדעת להעביר מסרים.

אני נהניתי להציג את משנתי ואת שאיפותיי הפוליטיות, ומקווה שהצלחתי לגרום לכם לחשוב לפעול ברובד הציבורי, לטובתכם ולטובת הקהילה שלכם.