‎12

14 תגובות יום שלישי, 10/2/15, 12:13

תוהה

אם קר לך עתה ועצוב,

האפשר ש.. עמוק חש אבוד

מהרהרת בך תכופות, איך חלפו לך השנים הארכות, יש והרהרת בי, עת רקדת, או אהבת,

עת יד אישה חבקת.

שמא אותי זכרת, מעט התגעגעת,

מה ראו חלומותיך בלילות, יש וצפית בי באותן התמונות,

כלום אבוד היית כשהייתי,

שנים אביתי לשכוח אותך,

נותרת אביר החלומות...

תוהה,

מה רץ בראשך עתה, הזכרת רגעי תאווה, גודל אהבתי, -

כלום הרהרת על שעוללת לאישיותי,

אכזריותך שחבטה בקירות לבי, שתיקותיך האפלים.

זוכרת את רגעי האושר, נוכח התרחקותך התקצרו הימים, עלטה כסתה בם.

בלעדיך,

אשרי סר מדרך, משמעות חיי אבדה, הנחתי לשעותיי לדהור בלא מעצור.

מאז לכתך... האהבה הפכה קלישאה, לא פתחתי לה דלת, באמתחתי לא שרדה.

אתה, כלום הטיבו עמך החיים,

ה-היית מאושר,

ברגעי עיצבונך כלום ידעת כאבי,

יש ואהבתני ביום מן הימים?

יש וחשת המיית נשימתי,

מפני מה העלמת קיומי, הן ידעת דמך זורם בדמי.

איכה אטמת אוזניך,

שהאמין כי שכחת ?

או שמא חששת -

לשאלותיי אלה, ה-תשיב לי ביום מין הימים?

אלי... גלה לי ותנוח נפשי. הלזה פילל גורלי,

השנים בלעדיו היו עלומים, זיכרונותיו שרדו ברוחי, בארבע קצוות תבל חיפשתיו, בלעדיו הלילות היו מהודקים, כובלים והדוקים,

מדוע זה הנר לא האיר לי בשמן הנסים?

רחשי לבי ריחפו כרוחות המתים, סופות וברקים העצימו סבלי, בלילות עת שנתי החלישוני ונחלשתי,

בזמן מן הזמנים האם עצרת פעם לשאול, להרהר על שהתרחש לי עד כה, מה חוללו עמדי השנים, ברצף מלחמותיי הכואבים? -

לו אך היית לי, הן הבטחת כתף תומכת, חיץ מגן.

אנוכי - בחלוף השנים הברקתי תפלות, אספתין מכל העדות, המנהגים והסודות, לאל שבמרום שלחתי פיוט בתחינה ומחילה, נכתבו דפים רבים של תפילה...

משאלה עטופה לבורא נשלחה, אחת ויחידה!

שאהבתך תשוב אלי!

חפצה בכל כולך עטוף הילה מברכת, אוהבני כבעבר גדוש ניצוץ, געגועים ותשוקות, כראוי למלך נעוריי, מאישה שעמלה כנמלה לאוהבך, סביב יבשות התהלכה אך לראותך.

דע, כי בתוכי שמורים ים של געגועים, כסופים אין סופיים, ואהבה עצומה ומודחקת, עמוקה ודואבת,

יודעת.

איחל לך עד כלות נשמתי –

*כל הזכויות שמורות

דרג את התוכן: