איפה אלה קרי ומה קרה נוריקו סאן?
גיבורות ילדות ! אלה קרי מלפלנד, נוריקו סאן מיפן, אווה משוודיה ועוד. למי שהשמות הללו מוכרים סימן שגם הוא היה מאוהב בספרים בדמויות בתמונות ובעיקר במה שהם סימלו, וכמובן שגילו בין 50-60 בערך. מדינת ישראל של שנות השישים , אני ילדה בת 7-8 מחליפה ספרים בתדירות גבוהה פוגשת את הילדות השונות כל כך ממני דרך תמונות וסיפור המתאר בפרטים קטנים את חיי היום יום בארצות רחוקות . חיים כל כך שונים וכל כך דומים . טלוויזיה היתה בביתנו כשנולדה אחותי ואני בת חמש. אבל מספר הערוצים להזכירכם היה אחד בלבד, ללא אינטרנט ללא שיעורים בבית הספר שמלמדים על תרבות במדינות אחרות. מדינת ישראל פטריוטית ,שבאופן אירוני מורכבת מאוסף רב של תרבויות ,מנסה לבנות את תרבותה בוחרת עדיין להתעלם מהשונים. אני ילדה צעירה מגלה דרך הספרים אפשרות להציץ לחיים אחרים. בזכותם אני לומדת כיצד מתרחצת נוריקו סאן באמבטית עץ ומרב להתבונן כל כך הרבה בתמונה יכולתי כבר לחוש את מרקם העץ בכפות רגליי ואת אדי המים החמים שנוריקו סאן אוהבת. אני מתרגשת יחד איתה כשמגיעה אווה הילדה הבלונדינית לבקר אותה ביפן, כשהן משחקות מטיילות בגן ומחליפות תלבושות מסורתיות. אני לומדת מאלה קרי על חייה בלפלנד הקרה והמושלגת.על רגשות אהבה לכלבה טיפו, לעז ,לאיל שניתן לה מתנה ליום הולדתה ועל כך שעברית אינה שפה מדוברת בכל העולם ואנשים חושבים שהיא שפה קשה. כמה מוזר? שפת האם שלי אינה קלה? והכל מקבל משנה תוקף כאשר בעמוד הראשון מופיעה הערה: " התמונות לסיפור צולמו בלפלנד והמחברות הכירו היטב את הילדה אלה קרי. כל המוספר כאן היה באמת" כן יש מדינות שמאד קר בהן וממש לא חם בהן כמו אצלנו ויש גם דומות יותר. אבל ילדים בכל העולם משחקים צוחקים נעלבים מתקלחים אוכלים ונרגשים בעת גילויי אהבה או תשומת לב מהוריהם. וכך אני שומרת קרוב בליבי ועל המדף את הספרים עד שאני מגלה שמישהי החליטה לעשות מעשה. לחפש ולמצוא את אותן גיבורות ילדות. ללכת אחר חלום. דבורית שרגל במאית מתחילה ועיתונאית ותיקה מחליטה לעשות סרט דוקומנטרי ולחפש אותן. בעקבות סדרת ספרי "ילדי העולם", שיצרה הצלמת השוודית היהודייה אנה ריבקין-בריק וכתבה בעברית לאה גולדברג יוצאת שרגל לדרך. סרטה שאותו ראיתי בסנימטק תל אביב חובה לכל מי שקרא את הספרים ונצר אותם בליבו. השיחה עם שרגל מאפשרת להמשיך ולשאול שאלות שהתשובות עליהן בסרט אינן ברורות דיין. תוך כדי סיכון הון עצמי וחשש גדול לתוית "פנטזיונרית" עורכת שרגל במשך 4 שנים מחקר ועריכה של הסרט. אחת השאלות שעלתה היתה מדוע זכו הספרים הללו להצלחה כל כך גדולה בישראל? שאלה ליגיטימית שגם אני לימים שאלתי את עצמי לגבי תשובתה. אולם העסיקה אותי יותר השאלה האם הספרים ההלו הם שאחראים לרצון העז שלי לנדוד לחקור ולגלות עולמות אחרים? האם הספרים הללו שפיתחו אצלי את הסבלנות לרדת לפרטים הם שאחראים בדיעבד למקצוע שבחרתי לעסוק בו? שעות ביליתי בללמוד את כל מרכיבי התמונה שלפניי ,לקרוא בין שורות הסיפור ובעיקר לדמיין ולחלום על עצמי שם. אחת מתוכניות הטלוויזיה האהובות עליי היתה " כובע הקסמים ".שירי משוררים לילדים המלווים את סיפורם של שני ילדים היוצאים למסע בעקבות כובע קסמים. "כובע קסמים כובע קסמים עשה שאהיה ב..." כמה רציתי כובע שכזה. אין לי תשובות ברורות אולם עדיין ליבי פועם בקצב מרב התרגשות ושמחה. הצער היחיד שבי הוא על כך שלא יכולתי לצפות בו עם ילדיי . את בני הקטן בן ה 15 שיתפתי בחוויה ולמרבה הפלא הוא הבין אותי ואת הסיבות שגרמו לי להתאהב בספרים ובדמויות. "אולי פעם היה טוב יותר בלי הרבה טלוויזיה..." סרט מומלץ לכו לראות . אום שנטי אום
 |