כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרשת השבוע - תרומה

    3 תגובות   יום חמישי, 19/2/15, 08:34

    בלבבי משכן אבנה

    " וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי... וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" .

    מקומו של המשכן בעם ישראל מעלה שאלות רבות .

    שאלה מרכזית היא האם בכלל ניתן לבנות בית לה' , ומהי המשמעות בכלל של לבנות בית להקב"ה שמלוא כל הארץ כבודו ואין אתר שפנוי ממנו , וכפי דבריו של שלמה המלך בחנוכת בית המקדש הראשון: "כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱ-לֹקִים עַל הָאָרֶץ , הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי" (מלכים א' ח, י"ז).

    אפשר לומר שהפתח לתשובה הזאת מופיע בציווי עצמו על בניית המשכן :

    "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"

    - לא בתוכו , כי אם בתוכם .

    השכינה שורה במשכן ובמקדש , אבל יותר מכך , היא שורה בישראל .

    מטרת בניית המשכן היא לא בכדי לבנות בית לה' אלא הבית הוא בשבילנו , שבבית זה יווצר חיבור בין עם ישראל לבין הקב"ה , במשכן מגיע הקשר בין עם ישראל לבין הקב"ה לשיאו .

    לכן בניית המשכן איננה בניית בית ככל הבתים , דבר המצריך תכנון איסוף חומרים וחיבורם לבית , אלא יש צורך בהכנה מתאימה מצד העם בכדי שאכן יהיו ראויים שהשכינה תשרה בתוכם .

    "מאת כל איש אשר ידבנו ליבו"

    - כי צורך בהכנת הלב של עם ישראל , הכשרת הלבבות והכשרת המעשים .

    אך יותר מכך - השכינה תשרה במשכן - כאשר עם ישראל ירצו במשכן .

    בית המקדש ייבנה - כאשר בני ישראל באמת ירצו שיהיה להם בית מקדש .

    רק כאשר עם ישראל ירגישו שבית המקדש זה דבר שחסר להם בחיים הפרטיים ובחיים הלאומיים בארץ ישראל - רק התעוררות כזאת מובילה לבניית בית המקדש .

    כך מסביר הרמב"ן (במדבר ט"ז, כא) את סיבת העונש של הקב"ה לעם ישראל בסוף תקופת דוד המלך ,

    כפי המסופר בספר שמואל ב' :

    "...ואני אומר בדרך סברא שהיה עונש על ישראל בהתאחר בנין בית הבחירה שהיה הארון הולך מאהל אל אהל כגֵר בארץ  ואין השבטים מתעוררים לאמר נדרוש את ה' ונבנה הבית לשמו כעניין שנאמר

     (דברים יב ה) 'לשכנו תדרשו ובאת שמה' עד שנתעורר דוד לדבר מימים רבים ולזמן ארוך...

    ואילו היו ישראל חפצים בדבר ונתעוררו בו מתחלה היה נעשה בימי אחד מהשופטים או בימי שאול או גם בימי דוד כי אם שבטי ישראל היו מתעוררים בדבר לא היה הוא הבונה אבל ישראל הם היו הבונים , אבל כאשר העם לא השגיחו ודוד הוא המשגיח והמתעורר והוא אשר הכין הכל היה הוא הבונה והוא איש משפט ומחזיק במידת הדין ולא הוכשר בבית הרחמים ועל כן נתאחר הבניין כל ימי דוד בפשיעת ישראל ועל כן היה הקצף עליהם ועל כן היה המקום אשר יבחר ה' לשום שמו שם נודע בענשם ובמגפתם...".

    הקב"ה כעס והעניש את בני ישראל על כך שבמשך כל התקופה הארוכה שלהם בארץ מימי יהושע , השופטים , שאול ודוד העם לא התעורר לבקש להם בית מקדש .

    אכן רק כאשר הייתה התעררות שנגרמה מצידו של דוד שמשך אחריו את העם , גילה דוד את מקום המקדש כאשר בנה מזבח והקריב עליו קרבן בגורן ארוונה היבוסי

    - ואז הבין דוד שזהו מקום המזבח .

    המשכן אינו בית טכני גשמי , אלא בית שמביא לידי ביטוי את רצונו ואת כיסופיו של עם ישראל לדביקות א-לוקית .

     בניית המשכן בפועל היא ההוצאה אל הפועל של רצונות הלב של בני ישראל להשראת השכינה בתוכם .

     

    "מה ה' א-לוקיך שואל מעמך"

    "תניא היה רבי מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר ועתה ישראל מה ה' א-לקיך שואל מעמך (דברים י, יב)" (גמרא מנחות דף מג ע"ב).

    דברי הגמרא הללו קצת תמוהים , כיוון שמה הקשר בין פשט הפסוק "מה ה' א-לוקיך שואל מעימך..." לבין מאה ברכות שאדם חייב לברך בכל יום? כיצד לומדים מהמילה 'מה'- 'מאה' ?

    "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱ-לֹקֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱ-לֹקֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ה' אֱ-לֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ" (דברים י').

    אם נשים לב היטב לפסוק , נראה שבדיוק על זה הפסוק מדבר. הקב"ה רוצה מאתנו שנירא את ה' ונדבק בכל דרכיו , שכל מעשינו יהיו מתוך דביקות בה' יתברך .

    זה מה שהקב"ה שואל מאיתנו - זה בדיוק עניינם של מאה הברכות שבכל יום , הברכות פירושן משיכת השפע והברכה הא-לוקית אל תוך כל ענייני העולם הזה .

    כאשר אדם מברך על אכילת פרי , אז אין כאן רק הנאה של החושים , אלא חיבור לה' יתברך שנותן לנו את כל הטוב ואת כל השפע .

    ברכה היא המשכת ההתגלות הא-לוקית אל תוך כל ענייני העולם הזה .

    דרשת חז"ל איננה מנותקת מהפסוק , אלא היא בדיוק הנושא של הפסוק .

    רצונו של הקב"ה שנדבק בה' בכל תחומי החיים - זה בא לידי ביטוי בברכות , בקישור כל עולם החומר אל ההשגה הא-לוקית .

    השפת אמת (שנת תרל"ב) מביא שמאה הברכות שבכל יום הם כנגד מאה אדנים שהיו במשכן .

    גם כאן אין כאן רק עניין סמלי של מאה ברכות כנגד מאה אדנים , אלא הרעיון הוא שאדני המשכן הם היסודות , הם הבסיס של המשכן .

    כך גם הברכות הם הבסיס של כל החיים שלנו , כיוון שבאמצעות הברכה האדם מבטא שהוא מבין שהכל מאת ה' , הנאות החוש , הטוב והרע , כל הסובב אותו. הדבר הזה בא לידי ביטוי דווקא באדני המשכן , כיוון שמטרת הברכות היא שנדבק בשורש , בה' יתברך וזהו בדיוק עניינו של המשכן שבא לחבר בין כנסת ישראל לבין הקב"ה .

    הברכה יוצרת את המציאות של 'והארץ נתן לבני אדם' , לעומת המציאות של 'לה' הארץ ומלואה' - שזה לפני הברכה (גמרא ברכות דף לה ע"א) , באמצעות הברכה יש לנו חיבור להקב"ה ואז אנחנו יכולים לגלות את המציאות הרוחנית שבתוך עולם החומר .

    תפקיד המשכן הוא "ושכנתי בתוכם" - שנזכה שתשרה השכינה על ישראל כאן בתוך העולם הזה , בתוך ההתעסקות בעולם החומר והגשמיות .


     

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/2/15 08:39:

      תמיד מעניין אצלך.

        20/2/15 09:12:
      אהבתי את דבקותך ואת דבריך החודרים ללבב פנימה. חג פורים שמח לך רעי ועמיתי וליקיריך.
        19/2/15 09:19:
      נהניתי לקרוא... שבת של שלום...