כותרות TheMarker >
    ';

    אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת השם

    על פרשות השבוע והקשר לימנו אנו, חסידות, סיפורי צדיקים, שמירת השבת, על דברים שבין אדם לחברו ולסביבה, על דברים שבין אדם לבוראו

    מה רצו מלאכי השרת למנוע? - פָּרָשַׁ­ת תְּרוּמָה

    2 תגובות   יום שישי , 20/2/15, 00:18

    ­בס"ד

    מה רצו מלאכי השרת למנוע?
    פָּרָשַׁ­ת תְּרוּמָה


    וזאת התרומה אשר תקחו מאתם
    פרשת תרומה היא הראשונה מתוך חמשת הפרשיות שעוסקות בענייני המשכן. היא פותחת בציווים על הפריטים לבניית המשכן [שמות כ"ה ג'] "וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת" וכאן מונה התורה חמש עשרה פריטים למלאכת המשכן. בסיום הדברים, לאחר שהתורה מונה את הפריטים, אומרת התורה [שמות כ"ה ח] "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".

    [האלשיך הקדוש, {חז"ל}] בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, פירוש הדבר בכל אחד ואחד, יש אפשרות ששכינה תשרה בכל אדם ואדם.

     

    מחלוקת הראשונים
    סביב הציווי למלאכת המשכן. ישנה מחלוקת בין הרמב"ן לדעת זקנים (מבעלי התוספות), מחד גיסה, לבין רש"י והספורנו מאידך גיסה. [הרמב"ן] כל הציווי על מלאכת המשכן, הוא המשך של מעמד הר סיני. וסוד המשכן הוא שיהיה הכבוד אשר שכן על הר סיני שוכן עליו בנסתר והיה במשכן תמיד עם ישראל. הקב"ה רצה שהמשך הגילוי של השכינה, שהייתה במעמד הר סיני, תמשך לנצח. לכן אמר הקב"ה לעשות משכן עד שיגיעו לארץ ישראל ושם יעשו מקדש ובשעה שעם ישראל יראה את אותו גילוי שכינה, שהיה על המשכן, זה יהיה ממש כמו שהיה בהר סיני. יש לכך ראיה מדברי [תנא דבי אליהו רבה, בפרק י"ז] כיון שקיבלו ישראל מלכות שמים בשמה ואמרו כל אשר דיבר השם נעשה ונשמע. מיד אמר הקב"ה למשה [שמות כ"ה ב'] "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה וגו'." דבר, לאחר שעם ישראל קיבל את התורה בשמחה, ואמר נעשה ונשמע. בסוף פרשת משפטים, מיד אחרי זה, מצווה הקב"ה על עשיית המשכן. הסדר של הפרשיות על סדרו: יתרו, קבלת התורה, משפטים. אם כן, הסדר הוא כמו שהיה. פרשת תרומה ותצווה הם הבנייה של המשכן. לאחר מכן, מגיע חטא העגל, בפרשת כי תשא, ודוחה את בניית המשכן. בחטא העגל, התבטל רצונו של הקב"ה לבנות משכן, כיון, שהקב"ה רצה לכלות את עם ישראל. רק לאחר שהקב"ה מחל לעם ישראל, ביום הכיפורים (שמשה רבנו עלה למרום בפעם השלישית, והשיג סליחה לעם ישראל על חטא העגל), אז נצטווה משה רבנו לצוות את בני ישראל לעשות משכן. מגיעה פרשת ויקהל-פקודי, שבו משה רבנו מצווה את בני ישראל [שמות ל"ה א'] "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה השם לעשת אתם" [רש"י] למחרת יום הכיפורים היה. שיטתו של רש"י, בפרשת כי תשא, היא שיטה אחרת לגמרי שהקב"ה לולא חטא העגל, לא היה מצווה על עשיית המשכן. ממילא, כל הציווי של עשיית המשכן הוא כתוצאה של חטא העגל. על כן, אם זה היה כך אליבא ד'רש"י, הסדר היה אחר לגמרי: יתרו, משפטים, כי תשא, תרומה ותצווה. קודם פרשת כי תשא ואחר כך תרומה, תצווה. אך, הסדר הוא: שקודם נאמר תרומה-תצווה ורק לאחר מכן חטא העגל. [רש"י] אין מוקדם ומאוחר בתורה. חטא העגל קודם לציווי מלאכת המשכן ימים רבים. שהרי חטא העגל היה בי"ז בתמוז ואז נשתברו הלוחות וביום הכיפורים נתרצה הקב"ה לישראל ולמחרת התחילו בנדבת המשכן. ז"א רק במוצאי יום הכיפורים י"א אסף אותם. י"ב הם התחילו לתרום את התרומות למלאכת המשכן. י"ב-י"ג אספו, כמו שאומר [הגאון מוילנה] יוצא שכל העניין של תרומות המשכן היה לאחר חטא העגל. לכן, לפרשות תרומה-תצווה אין כאן מקומם. אלא, שאין מוקדם ומאוחר בתורה.

    [הספורנו, בסוף פרשת משפטים וגם בפרשת שמיני ויקרא י"א ב'] שכל זמן שעם ישראל לא עשה את העגל, לא היה צריך את המשכן. כי כל יהודי היה יכול למשוך עליו השראת שכינה, שנאמר: [שמות כ' כ'] "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך" על כל יהודי הייתה יכולה להיות השראת שכינה ולא היה צורך בבניית המשכן. אבל, לאחר חטא העגל, מאס הקב"ה מהשראת שכינתו בניהם. באמרו [שמות ל"ג ג'] "כי לא אעלה בקרבך וגו'." והשיג משה רבנו בתפלתו איזה תיקון, שתשרה השכינה בתוכם באמצעות משכן וכליו ומשרתיו וזבחיו, עד שהשיגו וזכו אל וירא כבוד השם אל כל העם ואל ירידת אש מן השמים. משה רבנו השיג איזה כפרה על חטא העגל והקב"ה אומר: לא יהיה מצב שאשרה את שכינתי על כל אחד ואחד. זה כבר לא יהיה. אני אעשה מקום אחד. המקום הזה יהיה המשכן. ושם תהיה השראת השכינה.

     

    ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם
    [מדרש תנחומה בפרשת השבוע אות ח'] (לרש"י ולספורנו יש השפעה משם) ומוצאים שביום הכיפורים נתכפר להם. ובו ביום אמר לו הקב"ה: [שמות כ"ה ח'] "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" ולמה ציווה אותו הקב"ה לעשות משכן? כדי שידעו כל האומות, שנתכפר להם על מעשה העגל. ולכך נקרא משכן העדות. שהוא עדות לכל באי עולם, שהקב"ה שורה במקדשכם. אמר הקב"ה: יבוא זהב שבמשכן ויכפר על זהב העגל. שכתוב: ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב. ולכך מתכפרים בזהב.

    [שמות כ"ה ג'] "וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת".
    אמר הקב"ה [ירמיה ל' י"ז] "כי אעלה ארכה לך וממכותיך ארפאך נאם יהוה כי נדחה קראו לך ציון היא דרש אין לה". יבוא זהב שבמשכן ויכפר על זהב העגל. אז יש כאן ראיה לדברי רש"י והספורנו, שכל הציווי על עשיית המשכן, הוא כתוצאה מחטא העגל. כי, בלי חטא העגל לא היה צריך משכן
    כ"ש [שמות כ' כ'] "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך".

     

    וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלם

    [דעת תורה {ר' ירוחם ממיר}] מסביר: יש להבין מה החטא גורם. כתוב ב: [מדרש תנחומה, פרשת אחרי מות] היה עקבו של אדם הראשון מכהה גלגל חמה. העקב, שזה החלק הירוד ביותר, היה מחשיך את אורה של השמש. זה היה אדם הראשון לפני החטא. אדם הראשון אחרי החטא. [הגמרא במסכת חגיגה] הקטין הקב"ה את קומתו למאה אמה. כי לפני החטא, היה גובהו הרוחני מהשמיים ועד לארץ. יש להבין מה נעשה בעולם בלי עבודה זרה. עם עולם עם עבודה זרה שהוכחדה
    [מדרש ויקרא רבה פרשת ז'] [מלאכי ג' ד'] "וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלם כימי עולם וכשנים קדמניות". [חז"ל] "כימי עולם" זה דורו של נח. "וכשנים קדמניות" דורו של הבל. בשנים קדמוניות אומר הקב"ה: שם הייתה ה"ערבה" היפה ביותר שהייתה. הקריב הבל קרבן, שעדיין אף אחד בעולם לא עבד עבודה זרה. זה הערבה הגדולה. ו"ערבה" להשם מנחת יהודה וירושלם כמו הימים של הבל. אבל יש כימי עולם, זה דורו של נח. דורו של נח, לאחר שהתחילו דורו של אנוש לעבוד עבודה זרה. אמנם הקב"ה שטף את העולם במבול והתחיל את העולם מחדש. אבל, זה לא חזר למצב הקודם שהיה בימי הבל. שלא הייתה עבודה זרה, אע"פ שהעולם נמחק והתחיל להבנות עולם חדש, בריאה מחודשת לגמרי, אבל זה רק כימי עולם, לא כשׁנים קדמניות, שהיה המצב לפני שמישהו חטא בעבודה זרה. אחרי חטא העגל, העולם הזדהם כל כך, שהיו צריכים את הציוויים של פרשת תרומה ותצווה כדי ליצר פינה אחת, בגודל של עשרים על עשרים, עשרים קרש בצפון, עשרים קרש בדרום, שהקב"ה יוכל לרדת לכאן לעולם הזה, וישרה את שכינתו. אחרי כל ההכנות האלה של הקרשים, של היריעות ושל הכלים שאני אומר לך לעשות. עד כדי כך, חטא העגל יצר "סירחון" בעולם. עשו לי קיטון אחד כדי שאדור בנכם. לאחר החטא לא כל המקומות היו ראויים לקרבן ולא כל המקומות היו ראויים להשראת שכינתו יתברך. בגלל החטא שקלקל, עִישֵן וזיהם את כל הבריאה כולה. והרי מאוסה ומלאה מזוהמתו וחלאתו. ונסתלקה משם שכינתו יתברך. אלא מה הוא מבקש? תעשה לי קיטון אחד ששם אני ינוח.

     

    ויקחו לי תרומה

    מדרש שמות רבה [פרשת ל"ג אות א'] למה מופיע בתחילה: "ויקחו לי תרומה" ולא ויתנו לי תרומה? זה על שם התורה, שנמצאת בתוך המשכן - ועל התורה כתוב [משלי ד' ב'] "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו". לכן, לא כתוב: "ויתנו לי תרומה", אלא, "וייקחו לי תרומה". בגלל הלוחות שנמצאות שם שעליהם נאמר כי לקח טוב. "ישׁ לך אדם לוקח מקּח ובני אדם אינן יוֹדעין מהו". שמעת שסגרו עסקה, אתה לא יודע בכמה סגרו את העסקה,. כל אחד זורק מספר. אבל, אף אחד לא יודע באמת בכמה זה נסגר. אבל משּׂכר הסרסור נתודע מה לקח אם שמעת שהמתווך קיבל שלושים מיליון דולר תיווך, אתה מבין שנסגרה עסקה. למרות שאתה לא יודע אם זה אחוז מהעסקה, או עשרה אחוז מהעסקה, או עשרים אחוז מהעסקה. רק שמעת שהמתווך קיבל עמלה. כאן אני לא מגיע לסרסור, אני מגיע רק לשליחות. כתוב על משה רבנו [שמות ל"ד כ"ט] "ומשה לא ידע כי קרן עור פניו וגו'." משה לא ידע שהוא חוזר למטה עם קירון אור פנים. אם משה רבנו לא היה המתווך, אלא, מוליך את הלוחות מלמעלה למטה וקיבל שכר של קירון אור פנים, תבין מה היא העסקה עצמה. אם, עם המתווך עצמו, לא היה ניתן לדבר ,כיון שקרן אור פניו כשהוא ירד למטה ,תבין, מה היא התורה, מה היא השליחות שקיבל אותו סרסור, אותו מתווך שהביא את התורה למטה . [שמות רבה ל"ג א' ] "ויש לך מקח שמי שמכרו נמכר עמו?" יש לך עסק שמי שמכר את העסק נמכר ביחד איתו? למרות שאצלנו זה לא ככה, כמו למשל: מי שקונה ארון, הוא לא קונה ביחד גם את הנגר. זה שקונה דירה, לא קונה עם הדירה את הקבלן. אבל יש עסקאות, שמי שקונה את המפעל, קונה אותו ביחד עם העובדים וההנהלה. אבל, גם במקרה כזה, בעל הבית יכול לעזוב את העסק לאחר תקופת החפיפה. [שם] "אמר הקב"ה לישראל נתתי לכם את התורה לפרוש הימנה איני יכול לומר לכם אל תטלוה איני יכול אלא בכל מקום שאתם הולכים בית אחד עשו לי שאדור בתוכו שנאמר "ועשו לי מקדשׁ וגו'." אומר הקב"ה נמכרתי ביחד עם התורה וכאן בא המדרש ומביא משל פלא מופלא

     

    מלך שהיתה לו בת יחידה

    "משל למלך שהיה לו בת יחידה בא אחד מן המלכים ונטלה ביקש לילך לו לארצו וליטול לאשתו אמר לו בתי שנתתי לך יחידית היא לפרוש ממנה איני יכול לומר לך אל תטלה איני יכול לפי שהיא אשתך אלא זו טובה עשה לי שכל מקום שאתה הולך קיטון אחד עשה לי שאדור אצלכם שאיני יכול להניח את בתי". תעשה לי טובה, מבקש החותן מהחתן, בכל מקום שאתה הולך, תעשה לי צימר. תעשה לי איזה חדר. המכונה "יחידת דיור" קטנה. להיכן שאתה הולך תכתוב: "כאן גר החותן שלך". מבקש הקב"ה נתתי לכם את התורה, היא בת יחידה שלי. תדעו לכם שאני לא יכול להיפרד ממנה. נתתי לכם אותה. אני מבין שאתם לוקחים אותה. אז אני מבקש, אומר הקב"ה, תעשו לי פינה אחת שתמיד אני אוכל לבוא ולגור אצלכם. המדרש הזה צריך ביאור. המשל לא מובן והנמשל כמובן שלא מובן. כאשר למלך יש בת והיא בת יחידה ובא חתן ולוקח את הבת ומתחתן אתה, ורוצה לחזור חזרה לארץ מגוריו, אומר המלך לחתן: אני לא יכול להיפרד ממנה. אני מבקש ממך: תעשה לי קיטון אחד שבכל מקום שאבוא, אוכל לגור אצלכם. מה הנמשל? התורה הקדושה. אומר הקב"ה: התורה שלי היא יחידה. אין לי תורה אחרת. נתתי לכם אותה. להיפרד ממנה אני לא יכול לא לתת לכם. גם איני יכול, כי הרי היה מעמד הר סיני. אני מבקש מכם תעשו לי פינה שאגור שם. זה הנמשל על הבת היחידה של המלך. איך מסתדרים הדברים אחד עם השני? כאשר למלך יש בת, והבת היחידה שלו צריכה לקבל החלטה, ללכת עם הבעל או עם האבא. לא יכול להיות שבת תהיה חצויה בין האבא לבעל. זה מתכון בטוח לכישלון חיי נישואין. כאשר בת לא יודעת עם מי ללכת: מצד אחד עם בעלה היא התחתנה ומצד שני האבא נושף לה בעורף: "אני לא יכול להיפרד מהבת היחידה שלי". זה מתכון בטוח לגירושין. כשזוג מתחתן, צריך לתת להם לחיות לבד. אתה מאוד אוהב את הבת שלך, תשלח לה כל שבועיים זר פרחים. צריך לתת לזוג הצעיר ללמוד לחיות לבד. כשההורים מתחילים להתערב בחיי הנישואין, זה מתכון לפרנסה ליועצי נישואין. הילד כבר יבוא אלייך אם יש בעיות. אם הבן מתקשר אליך ושואל: "אבא אפשר לעלות לשתות קפה" תדע שהמצב אצלו בוץ. אתה לא צריך להתערב לו. הוא כבר יבוא לבד. [חז"ל] ככה עשה הקב"ה. נתן לנו את התורה. איני יכול לפרוש מהתורה. זה בת יחידה שלי. להגיד לכם אל תטלה איני יכול, כי נתתי לכם אותה. לפרוש ממנה גם איני יכול. עשו לי קיטון אחד. אתה משווה את התורה לבת יחידה?! בת יחידה לא יכולה להתפצל. התורה יכולה להתפצל. הלוחות. משה רבנו ירד מהשמיים, עם שתי לוחות העדות בידו. אתה כל כך דבוק בבת היחידה שלך?! תעשה עוד שתי לוחות. יהיה אחד מקור ואחד נאמן למקור. תחלק את זה- אחד לך ואחד לעם ישראל, אל תיפרד מהתורה. מה הבעיה? אומר הקב"ה: שנתתי לכם את התורה כביכול נמכרתי איתה. אני לא יכול להיפרד מהלוחות. למה אתה צריך להיפרד מהלוחות?!
    [ר' חיים פרידלנדר, שפתי חיים] א. אם אתה נותן לנו את הלוחות, אז אתה נפרד ממנה? שיהודי נותן שיעור למישהו, מלמד אותו מסכת יומא, אז הוא נפרד ממסכת יומא?! לא. עכשיו לו יש מסכת יומא וגם לזה שהוא לימד אותו. ב. אם הקב"ה לא יכול להיפרד מהתורה, אם המלך לא יכול להיפרד מהבת היחידה שלו, את זה צריך לעדכן את החתן בפגישה הראשונה. כי אם אתה מעדכן את החתן בדברים הללו, הוא היה מוכן מראש. אבל, אם אתה בא אליו אחרי החתונה, ואומר לו את הדברים הללו: תשמע חביבי, בכל מקום שאתה הולך עם בתי ,אני אחריך. אתה רוצה להרוס את חיי נישואין? מי רוצה שהחותן שלו יבוא לגור איתו בבית? מילא, הייתם באותו גיל, אבל זוג צעיר התחתן עכשיו, מי צריך את החותן שלו על הראש שלו. את זה היית צריך להגיד לשדכן לפני. ירצה ייקח. לא ירצה לא ייקח. אם חז"ל עושים את המשוואה הזאת, בין החלק הראשון של המדרש לבין החלק השני של המדרש, משמע, שיש חיבור בניהם ואנחנו רוצים בע"ה להבין, למה מתכוון הקב"ה: נתתי לכם את התורה, נמכרתי עמה. למה הקב"ה נמכר איתה? למה אי אפשר שישאיר 'עותק' אחד אצלו? ככה לא ייפרד ממנה.

     

    עלית למרום שבית שבי

    [הגאון ר' אליהו לופיאן בספרו 'לב אליהו' פרשת יתרו] "עלית למרום שבית שבי". מביא [גמרא [מסכת שבת פ"ח ב' ] בשעה שעלה משה למרום לקבל את התורה, בקשו מלאכי השרת לפגוע בו. אמרו מה לילוד אישה בייננו? אמר הקב"ה: לקבל את התורה בא. מה פתאום באים עכשיו מלאכי השרת ושואלים מה לילוד אישה בייננו?! הוא לא הראשון שעלה למעלה. עשרה אנשים עלו למעלה כשהם שלמים: הראשון היה חנוך, אליעזר עבד אברהם, בתיה בת פרעה וסרח בת אשר. ארבעת אלו עלו לפני משה רבנו. אם כך, היו צריכים לשאול: מה לילוד אישה לקבל תורה. חלק אומרים: ארבעת אלו עלו חיים ולא ירדו. ואילו משה רבנו היחיד שעלה וירד. אם כן, זאת לא השאלה. למה? כי היה אחד שעלה וירד. מי? יצחק אבינו. [הזוהר] יצחק אבינו עלה למרום בגיל שלושים ושבע והיה שם עד גיל ארבעים. [בראשית כ"ז כ"ז ] "וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו השם" איזה ריח? ריח גן עדן. [חז"ל] מהיכן אתה מכיר את הריח של גן עדן? אני יודע הייתי שם. אם כן, מה זה השאלה ששואלים מלאכי השרת? מה אתם מתפלאים מילוד אישה ביננו?! אומר הקב"ה: הוא בא לקבל תורה. ריבונו של עולם, אמרו מלאכי השרת, חמדה שגנוזה אצלך תתקע"ד דורות לפני בריאת העולם, אתה עומד לתת לבשר ודם?! [תהלים ח' ב'] "השם אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים" תשאיר פה את התורה. אמר הקב"ה למשה: תענה להם תשובה. אמר משה: אני מפחד שמא ישרפו אותי בהבל שבפיהם. אמר לו הקב"ה: אחוז בכיסא כבודי והשב להם תשובה. לוקח משה רבנו את עשרת הדיברות ואומר להם: [שמות כ' ב'] "אנכי השם אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים". רבותי, השתעבדתם במצרים? לא מתאים. "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני". יש לכם אלוהים אחרים? לא. "כבד את אביך ואת אמך". יש לכם אבא ואמא? לא. "לא תרצח". אתם רוצחים? לא. "לא תנאף". יש לכם נשים? לא. "לא תגנוב". אתם גונבים? לא. "לא תחמוד". יש לכם יצר הרע? לא. אז מה אתם צריכים תורה?! מיד הודו לו. שנאמר [תהלים ח' ב'] "השם אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ". אתה צודק ריבונו של עולם, תן להם תורה. [ר' לופייאן] אני לא מבין את המלאכים. מה הם חשבו? שהתורה שייכת להם? הרי כל עשרת הדיברות לא שייך אליהם. אם כן, מה הטענה שלהם? "מה אתה נותן להם תורה?" חמדה שגנוזה אצלך תתקע"ד דורות לפני בריאת העולם אתה עומד לתנה לבשר ודם?! אתה יודע מה הם יעשו עם זה? הם יפגעו בך! שנאמר [תהלים ח' ה'] "מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנ". ריבונו של עולם אתה זוכר את דור אנוש? הם פגעו בך. עבדו עבודה זרה. הם התחילו לחלל שם השם. אל תיתן להם את התורה!
    [מדרש פרשת משפטים] נאמר שהקב"ה ראה שדורו של נח מתדרדר [בראשית ו' י"ב] "וירא אלקים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ" מה עשה הקב"ה? אומר המדרש: ביקש הקב"ה לתת תורה לדורו של נח. כדכתיב [גמרא מסכת קידושין ל' ב'] "בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין". קחו יצר הרע, תבלמו את החטאים שלכם ע"י התורה. [איוב כ"א י"ד]"ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו" אמרו לנח, תגיד לקב"ה שאנחנו לא רוצים תורה. לא רוצים תורה?! נחרב העולם.

     

    נותנים תורה למי שיש יצר הרע
    האם זו טענת מלאכי השרת? אדרבה נותנים תורה למי שיש יצר הרע, כדי שיוכלו להתגבר עליו

    [ממדבר מתנה, מאמר כ"ג, {בשם הגאון ר' יגאל רוזן ,ראש ישיבת אור ישראל}] המלאכים אומרים: ריבונו של עולם תשאיר את התורה פה. שואל הרב: מה תשאיר את התורה פה?! שבוע לפני מעמד הר סיני, בפרשת זאת הברכה [דברים ל"ג ב'] "ויאמר יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש מימינו אשדת (אש דת) למו" לקח הקב"ה את התורה והסתובב איתה בכל השבעים אומות. שאלו כולם מה כתיב בה? לא תרצח. אחד אמר: לא יכול. אני על חרבך תחייה זה העבודה שלי. הולך לעמון ומואב. שואלים מה כתיב בא? "לא תנאף" אמרו לו: לא יכולים, כל ההוויה שלנו היא מניאוף. הלך לישמעאל, מה כתיב בא? לא תגנוב. אמרו לו: לא יכולים. זה העבודה שלנו. הקב"ה עובר אצל אומות העולם אף אחד לא רוצה. למה אז? שהקב"ה הסתובב בין אומות העולם, לא באו מלאכי השרת להקב"ה ואמרו לו למה אתה הולך לתת לבשר ודם את התורה?! תורה לעמון למואב לישמעאל?! שהקב"ה הסתובב עם התורה אצל כולם לא היה להם טענות. שהקב"ה עומד במעמד הר סיני ואומר את עשרת הדיברות, גם למאן דאמר, שמשה רבנו אמר שמונה דיברות והקב"ה שתיים, כל פמליה של מעלה שמעה את זה, עשרים ושתיים אלף מלאכים ליוו אותו. מיליון מאתיים מלאכים שׂמו כתרים. קולו של הקב"ה הלך מסוף העולם ועד סופו. הכול נאמר על מעמד הר סיני. למה לא באו המלאכים ואמרו: ריבונו של עולם את זה אתה הולך לתת לבני אדם? הקב"ה במעמד הר סיני, עוד לפני נתינת הלוחות, משה רבנו הרי רק למחרת הר סיני עלה למעלה. הוא בא למעלה לקבל את הלוחות ושם הם באים בטענה. שהקב"ה עומד במעמד הר סיני ואומר את עשרת הדיברות, הוא לא מתכוון לתת את זה לבני אדם?! הוא מתכוון לתת את זה לבני אדם, אז למה אתם אז לא שואלים?! מה אתם מחכים עד שמשה רבנו בא לקבל את הלוחות? מה רוצים מלאכי השרת?

    [ר' יחזקאל לוינשטיין] על המשנה באבות [ג' י"ח] "חביבין ישראל, שנתן להם כלי חמדה. חבה יתרה נודעת להם שנתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם, שנאמר (משלי ד) "כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזבו" מה זה: "חבה יתרה נודעת להם"? אחרי שנתנה התורה כל גוי יכול ללכת לקחת תנ"ך וללמוד את התורה הקדושה. "חבה יתרה נודעת להם" שהם היו הראשונים שקבלו את התורה. אחרי שהתורה נתנה, כל אדם יכול ללכת לארון ולהוציא את הלוחות, את עשרת הדיברות, וללמוד אותה. מה זה:"חביבין ישראל, שנתן להם כלי חמדה"?

     

    למה הקב"ה מתייעץ עם מלאכים?
    [הקצות החושן] הוא שואל שאלה בדברי אגדה. הוא מצטט [(בראשית רבה, בראשית פרשה ח ס' ה)] "אמר רבי סימון: בשעה שבא הקב"ה לבראת את אדם הראשון, נעשו מלאכי השרת כיתים כיתים, וחבורות חבורות, מהם אומרים: אל יברא, ומהם אומרים: יברא, הדא הוא דכתיב (תהלים פ"ה) "חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו." חסד אומר: יברא, שהוא גומל חסדים. ואמת אומר: אל יברא, שכולו קרים. צדק אומר: יברא, שהוא עושה צדקות. שלום אומר: אל יברא, דכוליה קטטה. מה עשה הקדוש ברוך הוא? נטל אמת והשליכו לארץ, הדא הוא דכתיב (דניאל ח') ותשלך אמת ארצה. אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבון העולמים! מה אתה מבזה תכסיס אלטיכסייה (שאתה עושה עפ"י הסדר, מלשון טכס) שלך? תעלה אמת מן הארץ? הדא הוא דכתיב [תהלים פ"ה] "אמת מארץ תצמח." לשם מה התייעץ הקב"ה עם מלאכי השרת? רש"י כותב ללמדך שהגדול נמלך בקטן. אז בשביל זה צריך ארבע כתות? תשאל כיתה אחת מה דעתם. הם יגידו לך. תגיד להם: אני החלטתי שכן כדאי ואני עושה. הוא לוקח ארבע כתות ושואל אותם לברוא או לא? יש לך שתיים מול שתיים. יש לך מצב לא בריא, שב ואל תעשה עדיף, לוקח את האמת וזורק אותה לרצפה. מה זה? אני עתיד להצמיח אותה. בשביל מה שאלת? ומה הם ענו? ולמה לקחת את האמת והשלכת אותה ארצה, כדי להקים אותה מחדש?
    [באגדה של פסח של מר"ן הרב אלישיב זצ"ל, {מביא שאלה של סבו, בעל הלשם}] באגדה של פסח "אִלּוּ קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי. וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה. דַּיֵּנוּ". כמה אנשים היו מאושרים אם היינו נעצרים פה? אווירה טובה, בלי תורה. תגיד:. מה היינו עושים בלי תורה? [ערבית לשבת {דברים ל' כ' בשינוי}] "כי הם חיינו ואורך ימינו" בלי תורה אתה מת. כל העולם ממתין לשישי בסיון שנאמר: "ויהי בוקר ויהי ערב יום השישי". כולם מחכים להיווכח האם יגידו: נעשה ונשמע או לא. הכול עומד. למה? יוצאים ממצרים בשביל מה? [שמות ג' י"ב] "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה" הולכים לקבלת התורה . "אִלּוּ קֵרְבָנוּ לִפְנֵי נָתַן לָנוּ הַר סִינַי. וְלֹא אֶת הַתּוֹרָה. דַּיֵּנוּ", בשביל לא לתת לנו את התורה, יכולנו להישאר במצרים. בשביל מה הקב"ה הוציא אותנו? הכול למען מטרה אחת "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה".

    לא בשמים היא

    [היעב"ץ {הראשון}, סנהדרין כ"ד ב' ] ביקשו אנשי כנסת הגדולה לצרף את שלמה המלך למניין האנשים שאין להם חלק לעולם הבא. המשנה הראשונה בפרק חלק מביאה שלושה מלכים וארבע הדיוטות, שאין להם חלק לעולם הבא. שלושת המלכים אומרת המשנה: ירֹבעם, אחאב ומנשה. ארבע הדיוטות שאין להם חלק לעולם הבא: בלעם, דואג, אחיתופל וגחזי. באה דמות דיוקנו של דוד המלך והשתטחה בפניהם כדי שלא יימנו את בנו. ולא השגיחו בדמותו של דוד המלך. ירדה אש מן השמיים וליחחה את ספסליהם, יצאה בת קול ואמרה, מה אתם רוצים ממנו? שנאמר [משלי כ"ב כ"ט[ "חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב בל יתיצב לפני חשכים". מה אתם רוצים משלמה? את הבית שלו הוא בנה בארבע-עשרה שנה , את בית המקדש הוא בנה בשבע שנים , כזה זריז!
    [בעל סנהדרין קטנה] מה יש כאן בסימנים האלה? באו לפניהם ללמד סנגוריה על שלמה, יש לו יחוס הוא בנו של דוד. שלמה המלך כולו תורה, כי תורה נמשלה לאש, יש לו זריזות במצוות: בנה את בית המקדש בשבע שנים. מה ואנשי כנסת הגדולה החליטו להוציא אותו. עד שבאה בת קול נוספת וביקשה מהם לא לעשות את זה. יש לזכור ששלמה המלך כבר יושב ליד אביו בגן-עדן למעלה מארבע מאות שנים. שלמה המלך הסתלק לבית עולמו בתחילת בית ראשון, בית ראשון עמד ארבע מאות ועשר שנים. שבעים שנות גלות בבל. עד תקופת אנשי כנסת הגדולה, יש למעלה מארבע מאות שנים ששלמה המלך יושב ונהנה מזיו השכינה. באים אנשי כנסת הגדולה ובתוכם נביאים ורוצים להוציא את שלמה המלך מגן-עד. מה זה? הקב"ה ישב ודן את שלמה המלך, על כל מה שהוא עשה וקבע ששלמה המלך יושב בגן עדן. באים למטה אנשי כנסת הגדולה ארבע מאות שנים אחרי, ורוצים להוציא אותו מגן עדן. (לא נכנס לסיבה למה הם רצו להוציא אותו, זה סוגיה מאוד ארוכה, מי שרוצה יראה במפרשים, זה סוגיה שקשורה לגמרא במסכת שבת נ"ו שכתוב על שלמה המלך בספר מלאכים "ויַעש הרע בעיני השם.." אומרת הגמרא לא שהוא עשה את הרע אלא מפני שהיה לו למחות בנשיו ולא מיחה, מעלה עליו הכתוב כאילו חטא. אם כן, החטא לא נאמר ח"ו על שלמה באופן ישיר, אלא על זה שהוא לא מיחה בנשותיו.) [היעב"ץ] בשביל מה רוצה הקב"ה לשלוח את דוד המלך ולהוריד אש מן השמים ולהוציא בת קול פעמיים. יחליטו אנשי כנסת הגדולה מה שהם רוצים. להוציא/להכניס אותו, הקב"ה אומר: החלטתם? בסדר גמור. לא קיבלתי את ההחלטה. אני משאיר אותו. הקב"ה צריך לשלוח את דוד, להוציא אש מן השמיים, ולהוציא פעמיים בת קול?!
    [ר' אליהו לופיאן] בחורבן הבית החליף הקב"ה שמות של מלאכים. יש מלאך הממונה על האש ועל המים וכו'. למה? כי אנשים ידעו את שמות המלאכים, והיו משביעים את המלאכים, כן לעשות ולא לעשות. כדי שלא יוכלו להשביע את המלאכים. תגיד למלאכים: הם ישביעו אתכם, אתם תעשו מה שאני אומר, לא מה שהם אומרים. בשביל מה הוא צריך לשנות להם את השם?

    מי שקיבל את התורה השליטה בידו
    תשובת היעב"ץ הנפלאה והיא היסוד לכל השיעור. כשקבלנו את התורה מידיו של הקב"ה, קבלנו את השליטה. לא רק כאן בעולם הזה, להכריע כשר/טרף מותר/אסור. הוא נתן לנו את השליטה בכל העולמות. אתם לא קובעים רק פה, אלא, בכל העולמות. מה שאתם קובעים פה. יש לכך השלכה גם למעלה, הקביעה שלכם פה היא קשורה גם למעלה. היכן זה בא לידי ביטוי? ר' אליהו לופיאן לא מביא את זה, וגם נביא חזלי"ם מפורשים: מובא בירושלמי מסכת ראש השנה, גם במדרש ואתחנן אמר הקב"ה מחר ראש השנה הכינו במה. הכינו קטגורים. הכינו סנגורים. מחר ראש השנה. מגיע נץ החמה המלאכים בהיכון ראש השנה והקב"ה לא מופיע בדין. מה זה? אומר הקב"ה מה אני יכול לעשות? למטה החליטו לעבר את החודש. רק מחר יהיה ראש השנה. הקב"ה יודע מתי ראש השנה זה ברור. אומר למלאכים המולד מחר. אבל למטה החליטו לעבּר את החודש. הכול נדחה בעוד יום, לכן הקב"ה מחכה.
    [המדרש אלה מועדי השם] עד שלא היה סנהדרין אני קבעתי את הדין. עכשיו, תקראו אתם אותם. מה שאתם קובעים זה מה שאני עושה. אחרי שניתן לסנהדרין רשות להחליט, הם קובעים: מתי ראש השנה. ועפ"י החשבון מתי שהם קבעו ראש השנה. אז יוצא יום הכיפורים. אה לפי חשבונו של הקב"ה, יום הכיפורים הוא יום קודם. הקב"ה נתן לנו 'החודש הזה ראש חודשים'. אתם קובעים מתי ראשי חודשים. אמר רבן גמליאל לר' יהושע אתה תבוא אליי ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונך, אני הקובע מתי ראש חודש. אנחנו כאן קובעים מה נעשָה למעלה.

    תנורו של עכנאי

    [גמרא בבא מציעא דף נ"ט] מחלוקת של ר' אליעזר וחכמים לגבי תנורו של עכנאי. ר' אליעזר טיהר וחכמים טימאו. אמר להם ר' אליעזר אם הלכה כמותי, חרוב יוכיח וחזר חרוב לאחוריו, יש אומרים מאה אמה ויש אומרים ארבע מאות אמה, אמר אין מביאים ראיה מהחרובים, הלכה כמותי אמת המים תוכיח, חזרה אמת המים לאחוריה, אין מביאים ראיה מאמת המים, אמר אם הלכה כמותי כותלי בית המדרש יוכיחו. היטו כותלי בית המדרש ליפול, גער בהם ר' יהושע. אמר להם: מה אתם מתערבים, אל תכנסו למחלוקות. אומרת הגמרא, הם לא המשיכו ליפול מפני כבודו של ר' יהושע ולא זקפו חזרה מפני כבודו של ר' אליעזר ועדיין מוטים ועומדים. אמר ר' אליעזר אם הלכה כמותי, מן השמים יוכיחו, יצאה בת קול משמים ואמרה מה לכם אצל ר' אליעזר, שהלכה כמותו בכל מקום, עמד ר' יהושע על רגליו ואמר לא בשמים היא. מאז שנתת לנו את התורה וכתבת אחרי רבים להטות אנחנו קובעים ואנחנו הרוב. ארבע פעמים הקב"ה מתערב: עץ חרוב לא זז לאחורה גם כשמתחשק לו. ר' אליעזר אמר החרוב יוכיח. מי נתן הוראה לעץ חרוב לזוז? אמר הקב"ה אם ככה אמר לך ר' אליעזר, תחזור אחורה. אמת המים תוכיח. אם ככה אמר הקב"ה היא תחזור אחורה. הקב"ה אומר מה לעשות, אין מביאים ראיה מחרוב ואין מביאים ראיה מאמת המים. יוצאת בת קול ואומרת הלכה כר' אליעזר, ריבונו של עולם מאז שנתת לנו את התורה ואמרת לנו אחרי רבים להטות, אנחנו הרוב ואנחנו קובעים. אומרת הגמרא, באותו יום פגש ר' נתן את אליהו הנביא ואמר לו: תגיד, היית למעלה כשהיה הסיפור עם ר' אליעזר? אמר לו כן. מה עשה הקב"ה באותה שעה? אמר לו: הוא חייך ואמר ניצחוני בָּנָי ניצחוני בָּנָי. הקב"ה אומר: תחזיר את אמת המים לאחורה. מי קובע? קובע עם ישראל שנימצא למטה. הם הרוב והם קובעים.

    אמת מארץ תצמח

    [גמרא בבא מציעא דף פ"ו א'] יש מחלוקת בדיני צרעת, אם בהרת קדמה לשיער לבן, טמא שנאמר [ויקרא י"ג,כ"ה] "וראה אתה הכהן והנה נהפך שער לבן בבהרת ומראה עמק מן העור צרעת הוא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת הוא" אבל אם שיער לבן קדם לבהרת, טהור הוא. שואלת הגמרא: אם יש ספק אם השיער קדם או הבהרת קדמה, אמר הקב"ה טהור. מילה של מעלה אמרו טמא, אמרו מי יכריע בדבר הזה? אמר רבה בר נחמני, אני יחיד בנגעים אני יחיד באֹהלות. כשיש מחלוקת בפמליה של מעלה מי הם הקובעים? הקובעים הם כאן למטה.

     

    אם ככה נוכל להבין "אמת מארץ תצמח" מה מצמיח את האמת? מכאן האמת צומחת מלמעלה. כאן קובעים לא בשמים היא. כאן קובעים שתנורו של עכנאי טמא. הפמליה אמרה, הלכה כר' אליעזר. מה שפוסקים כאן - זאת ההלכה.

    [היעב"ץ] תדע לך, אם יושבים כאן אנשי כנסת הגדולה ומחליטים להוציא את שלמה המלך מגן-עדן, הוא יושב שם כבר ארבע מאות שנים, הקב"ה פסק שהוא למעלה ויושב בגן-עדן. צריך לשלוח את דוד המלך. צריך להביא אש מן השמים. צריך לצאת בת קול כדי לעצור את התהליך. אבל זה הכוח שניתן ביד חכמים.

     

    האמת, למה המלאכים מחו?

    כשהגיע משה רבנו למרום, לקבל את התורה, מלאכי השרת ידעו שהתורה אמורה להינתן לבני ישראל, שבראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין. מלאכי השרת ידעו שהקב"ה מסתובב עם התורה בכל המלכויות ושואל אותם אם הם רוצים לקבל את התורה, הם לא אומרים: תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם. ריבונו של עולם אתה רוצה לתת להם את הלוחות? תן להם את הלוחות. ריבונו של עולם אתה רוצה שילמדו תורה, אתה רוצה שאומות העולם ייקחו לוחות, מה שאתה רוצה תעשה. דבר אחד אנחנו לא מוכנים שתעשה "תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם" את היכולת לפסוק, שבני אדם פוסקים כאן, מה יעשו מלאכי השרת למעלה, את זה אנחנו מבקשים לעצור. את החלק הזה שנקרא "הוֹדְךָ" שבני אדם יש להם כוח להכריע בפמליה של מעלה, את זה אנחנו מבקשים לעצור. לכן השאלה של מלאכי השרת, היא לא על בני אדם שמסתובבים במרום. הסתובב שם חנוך והסתובבה בתיה בת פרעה וסרח בת אשר ויצחק אבינו עלה וירד, לא זאת השאלה שלהם. "מה לילוד אישה בייננו" - שילוד אישה מסתובב בין מלאכים ויש לו כוח של מלאך?! הוא יגיד לנו מה לעשות?! מלאך יכול להגיד לשני מה לעשות. בן אדם יגיד למלאך מה לעשות?! ילוד אישה בייננו בין המלאכים?! את זה בשום פנים ואופן לא!

    זה מה שאומר רבנו לופיאן בשם היעב"ץ, שנתן לנו הקב"ה את התורה, אומר המדרש בפרשת השבוע, אמר הקב"ה שנתתי לכם את התורה נמכרתי עמה. זה לא כמו נגר שנמכר עם הארון. זה לא כמו קבלן שנמכר עם הבניין. אומר הקב"ה נמכרתי עמה, אתם קובעים מתי ראש חודש, מתי עיבור שנה, אתם קובעים מה עם תנורו של עכנאי, הקביעה היא שלכם.

     

    שאלנו, אדם שמוסר תורה למישהו נמכר עמה?

    אמר הקב"ה כשנתתי את התורה, לא כתוב ויתנו לי תרומה אלא וייקחו לי תרומה. כשקבלתם את התורה קניתם אותי ביחד, אני נקנתי ביחד עם התורה. אלה הדברים, שאומרים רבותינו סביב העניין הזה. אם ככה, מסביר ר' אליהו לופיאן עכשיו תבין, למה הקב"ה צריך לשנות את השמות של המלאכים, לפני שמגיע החורבן. כי יש כוחות לבני אדם לצוות את המלאכים בפמליה של מעלה.

    כדי שלא יוכלו לצוות, צריך לשנות להם את השמות. כדי שלא יקראו להם בשמות.
    [שערי אפרים] ובזה נבין מה אנו אומרים שאנו מוציאים את ספר התורה [אני בטוח שכולם יודעים למה אומרים את זה [כאשר מכניסים את ספר התורה להיכל, לאחר קריאת התורה אומרים [תהלים קמ"ח י"ג – י"ד] "יהללו את שם השם כי נשגב שמו לבדו הודו על ארץ ושמים", "י"ד וירם קרן לעמו תהלה לכל חסידיו לבני ישראל עם קרבו הללו יה" מה ניכנס כאן הודו עַל ארץ ושׁמיִם? אנחנו אומרים להקב"ה תודה רבה. המלאכים באו להקב"ה ואמרו תן להם תורה. אבל לא שליטה גם בשמים. ריבונו של עולם תודה רבה. נתת לנו את התורה: "הודו על ארץ ושמים" לא רק הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ, כמו שרצו המלאכים, הם רצו שהַפְּסִיקָה שלנו תהיה רק כאן, לא! הם יֵפְסקוּ גם למעלה – הוֹדוֹ על ארץ ושׁמים. אז מי יותר חשוב אדם או מלאך? "וירם קרן לעמו" הֶרִים הקב"ה את הקֶרֶן של עם ישראל ואמר: רבותי, ישראל יותר חשובים לְפָנַי מאשר פמליה של מעלה.

     

    בת של מלך אי אפשר לחלק אותה לשתיים

    שאלנו: ריבונו של עולם זה המשוואה בנמשל? הקב"ה נתן לנו תורה ואומר: אני לא יכול להיפרד ממנה, תעשו לי קיטון אחד. בת של מלך אי אפשר לחלק אותה לשתיים. או אצל הבעל או אצל המלך. בתורה אפשר לעשות שתיים? [ר' חיים פרידלנדר] עכשיו אתה אומר שאתה לא יכול להיפרד ממנה? חודש לפני החתונה תגיד. למה עכשיו?

    אומר הקב"ה: כשנתתי לכם את התורה, נמכרתי עמה, נתתי לכם את האפשרות לשלוט בכל הבריאה כולה, הבריאה שייכת לכם. אז אתם אומרים לי מה לעשות. יושבים אנשי כנסת הגדולה ואומרים, תוציא את שלמה המלך מגן-עדן. אתם שולטים. אני אומר היום ראש חודש. אתם אומרים מחר ראש חודש. אני אומר ר' אליעזר צודק. אתם אומרים ר' יהושע צודק. אני אומר בהרת טהור. אומר ר' נחמני לא זה טמא. הקביעה היא אצלכם. אומר הקב"ה: אני לא יכול להיפרד מכם, כי נמכרתי עם הבת שלי. התורה. חתן, שאומר לו חמיו מה לעשות, הוא לא יזרוק את חמיו מהבית, מתי אתה לא רוצה שחמיך יהיה בבית? כשחמיך מתחיל להגיד דברים בתוך הבית ואתה לא יכול להתנגד לו. אבל, אומר הקב"ה שלקחתם את הבת שלי. אני איתה ביחד, אתם קובעים מה לעשות. אז, כביכול, אומר הקב"ה: אתם לוקחים אותי. אבל אתם אומרים לי מה לעשות., אז נמכרתי עמה. זה המעלה של עם ישראל. אומר הקב"ה עשו לי קיטון אחד. עשו לי פינה אחת. זה המשכן. במשכן הזה שמה נהיה. שמה תהיה השראת השכינה. שם תראו אותי ביחד עם התורה. ביחד עם הלוחות. מה שאתם קובעים אני עושה. זה המעלה הגדולה ביותר של "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם."

     

    למה ציפורים נשרפים באוויר

    [הרב טולדנו] במדרש וגם בגמרא בכמה מקומות [שבת, ערכין , מנחות] שעל בית המקדש למעלה, היה "כלי העורב". היו עושים חודים מברזל , שברגע שהעורב מגיע, יקבל עקיצה ולא ינחת על בית המקדש. [סוכה כ"ח א'] ת"ר שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן שלשים מהן ראויים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבנו ושלשים מהן ראויים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון עשרים בנונים גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל קטן שבכולן רבן יוחנן בן זכאי. אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות ואגדות דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים קלים וחמורים וגזרות שוות תקופות וגימטריות שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים ושיחת דקלים משלות כובסין משלות שועלים דבר גדול ודבר קטן דבר גדול מעשה מרכבה, דבר קטן הויות דאביי ורבא לקיים מה שנאמר [משלי ח' כ"א] להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא וכי מאחר שקטן שבכולן כך גדול שבכולן על אחת כמה וכמה אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה, כל עוף שפורח עליו מיד נשרף.

    שואל הרב טולדנו: אני לא מבין, על ר' יונתן בן עוזיאל כל עוף שהיה עובר מעליו נישרף ועל בית המקדש לא נשרפים? צריך לעשות שפיצים?! אם על ר' יונתן בן עוזיאל היו נשרפים עופות, אז על אזור בית המקדש היה אסור בכלל, היה צריך לסגור את התחום ולהגיד שום עוף לא נכנס לסביבה. צריך לשים 'כליה העורב' כדי שהעופות לא ינחתו?! מה יש בבית המקדש, מה יש במשכן? המשכן נקרא משכן העדות. על שם ארון העדות. על שם לוחות העדות. אומרת התורה: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" בתוכו לא נאמר אלא בתוכם. כל יהודי יכול להפוך להיות משכן. כל יהודי שמכניס לתוכו את התורה, הוא הופך להיות משכן. [מסכת ברכות ח' ב'] "..והזהרו בזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו דאמרינן לוחות ושברי לוחות מונחות בארון..", הארון נימצא, האדם נמצא הוא, כבר שכח את התורה, תזהר אומרת הגמרא! הוא ספר תורה, הוא ארון, הוא גוף שלא מתפקד, אבל הוא ארון שבו יש את הלוחות. [מסכת כתובות ק"ד א'] רבי עמד להסתלק מן העולם עליונים מבקשין את רבי והתחתונים מבקשין את רבי... אראלים ומצוקים אחזו בארון הקדש נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקדש רבי נקרא ארון האלוקים. רבי הופך להיות ארון של אלוקים, תלמיד חכם הוא עצמו ארון - זה הקדושה שלו. אומר הרב טולדנו: עכשיו תבין, שעוף עובר מלמעלה מר' יונתן בן עוזיאל , הוא נשרף, למה? כי הוא עצמו נהפך להיות משכן. הוא קדוש. אם הוא קדוש, אז עופות נשרפים.

    בבית המקדש יש המון מקומות. שם צריכים 'כליה העורב'. אומנם, עופות נוחתים על בית המקדש בכללותו, ועל המקום של קודש הקודשים לא נחתו. אדם גדול, הופך להיות משכן לקב"ה.
    [מאור ושמש, בפרשת בראשית א' כ'] פשט חדש לגמרי בדברי הגמרא. "וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל-הָאָרֶץ" מה זאת אומרת שעוף יעוף בארץ? ר' יונתן בן עוזיאל יושב ולומד. עופות שעוברים מעליו נשרפים?

    אין הדבר כפשוטו. מה פירוש הדבר? (וככה הוא יכול לתרץ את שאלתו של הרב טולדנו) מלאכים באו לשמוע. כשאדם גדול יושב ולומד, מלאכים באים לשמוע את התורה שלו. זה גמרא [מסכת חגיגה י"ד,ב] ת''ר מעשה ברבן יוחנן בן זכאי, שהיה רוכב על החמור והיה מהלך בדרך ור' אלעזר בן ערך מחמר אחריו. אמר לו רבי, שנה לי פרק אחד במעשה מרכבה, אמר לו, לא כך שניתי לכם ולא במרכבה ביחיד, אלא א''כ היה חכם מבין מדעתו?! אמר לו רבי תרשיני לומר לפניך דבר אחד שלמדתני. אמר לו אמור. מיד ירד רבן יוחנן בן זכאי מעל החמור ונתעטף וישב על האבן תחת הזית, אמר לו, רבי מפני מה ירדת מעל החמור? אמר אפשר אתה דורש במעשה מרכבה ושכינה עמנו ומלאכי השרת מלוין אותנו ואני ארכב על החמור?! מיד פתח ר''א בן ערך במעשה המרכבה ודרש וירדה אש מן השמים וסיבבה כל האילנות שבשדה, פתחו כולן ואמרו שירה... ר' יהושע היה הוא ורבי יוסי הכהן מהלכים בדרך, אמרו אף אנו נדרוש במעשה מרכבה. פתח רבי יהושע ודרש ואותו היום, תקופת תמוז היה, נתקשרו שמים בעבים ונראה כמין קשת בענן והיו מלאכי השרת מתקבצין ובאין לשמוע כבני אדם שמתקבצין ובאין לראות במזמוטי חתן וכלה.."

    [המאור ושמש] ר' יונתן בן עוזיאל ישב ולמד תורה, באו מלאכים שנקראו בשם עופות. איזה מלאכים נקראים בשם עופות? [דניאל ט'] "וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל אֲשֶׁר רָאִיתִי בֶחָזוֹן בַּתְּחִלָּה מוּעָף בִּיעָף.

    [ישעיהו "וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן-הַשְּׂרָפִים וּבְיָדוֹ רִצְפָּה בְּמֶלְקַחַיִם לָקַח מֵעַל הַמִּזְבֵּֽחַ." בשביל מה הם באו ככה, כמו עופות? [המאור ושמש] הם באו לשמוע את התורה של ר' יונתן בן עוזיאל. כשהם סיימו, הם הפכו להיות ממלאכים לשׂרפים. כל עוף שהיה עובר מעליו היה נשרף, היה עולה מִדָרְגָה של מלאך, לדרגה של שׂרף. אם כך, בני אדם, לא רק שקיבלו שליטה על מלאכי השרת, מלאכי השרת אומרים תשאיר פה את התורה, אל תיתן להם שליטה. אומר הקב"ה, לא רק שאני נותן להם שליטה, אתם תהפכו להיות ממלאך מעופף לשׂרף, באמצעות עם ישראל. "תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם|" מרומם את המלאכים, להגיע לדרגת שׂרפים. ממילא, שידע כל אדם, מתחילים לקרוא עכשיו את הפרשיות בענייני המשכן. צריך לדעת שכל יהודי מהווה משכן להקב"ה.

    [נפש החיים] היהודי הוא משכן להקב"ה, מחשבה אחת פסולה, שיהודי חושב במוחו, בליבו, משפיעה בפמליה של מעלה יותר ממה שטיטוס עשה בתוך בית המקדש ר"ל. שנדע מה הכוח שיש בתוכנו.

     

    יזכנו הקב"ה שכל אחד יבנה משכן להקב"ה בתוך לבבו ובזכות זה נזכה
    לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן

     

    דברים בשם אומרם:

    כ"ק האדמו"ר הרבי מליובאַוויטש, הרב שניאור אשכנזי שליט"א, הרב ברוך רוזנבלום שליט" א, הרב אורי זהר שליט"א, הרב הרצל חודר שליט"א, הרב יצחק בצרי שליט"א,

     

    מקורות:

     זיקישיבה הידברות ויקיטקסט

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/2/15 14:23:
      בס"ד ברוך תהיה, הקרדיט מגיע לרב ברוך רוזנבלום שליט"א חודש טוב ומבורך לך ולכל עם ישראל. משנכנס מרבים בשמחה, שהשם ישמח כל אחד ואחד מאתנו
        20/2/15 01:16:
      נפלא ,ניהנתי לקרוא , חודש טוב שמח ומבורך בטובו .

      ארכיון

      פרופיל

      אריהאלוני1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין