כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    נא להכיר :"אשת הגיבור" שצולם בעמק הירדן

    0 תגובות   יום שישי , 20/2/15, 11:14

     

    ''

     הבמאי פיטר פריי(בחולצה המשובצת) במהלך צילומי אשת הגיבור  צילום באדיבות ארכיון שער הגולן

     

      צילומי "אשת הגיבור" בעמק הירדן

    בשנת 1963 צולם בעמק הירדן הסרט "אשת הגיבור" בביומו של הבמאי פיטר פריי ובכיכובה של השחקנית בתיה לנצט.  רבים  מחברי קיבוצי  איזור עמק הירדן (כולל ילדים) השתתפו בו כניצבים . 50 שנה לאחר  צילומי הסרט נערך בקיבוץ בית זרע  מפגש נוסטלגי מרגש  בין השחקנים הראשים בסרט שעדין בחיים  לבין חברי בית זרע וחברי ישובים נוספים שהשתתפו בסרט.


    מאת:אלי אלון


    על רקע נופי עמק הירדן והכינרת צולם בשנת 1963 הסרט "אשת הגיבור" בביומו של  הבמאי הנודע פיטר פריי ובכיכובה של בתיה לנצט,שהיתה אז רעייתו -מהשחקניות הבולטות באותן שנים. הסרט צולם במספר קיבוצים ואתרים  בעמק הירדן ובהם:  שער הגולן, בית-זרע, מוסד בקעת כנרות, אלומות, אפיקים, דגניה א', אשדות יעקב, מסדה.  רבים מחברי קיבוצים אלה  השתתפו בו  וכניצבים.וכמה מהם אף כשחקני משנה.


    צילומי הסרט החלו בחודש פברואר 1963 ועוררו תכונה והתרגשות רבה בקרב יישובי עמק הירדן שנרתמו לסייע לצילומי הסרט. אחרי הכל לא כל יום מגיע במאי סרטים  בסדר גודל של פיטר פריי שהיה אז במאי ידוע מאד בארץ עם כוכבת בדמותה של בתיה לנצט ועם  צוות הסרטה גדול יחסית לצלם סרט בעמק זה. ותיקי עמק הירדן מספרים לי כי  בעת צילומי הסרט שובשו במקצת  סדרי החיים הרגילים  בכמה קיבוצים באיזור וניצבים בסרט ביקשו  קיבלו מסדרן העבודה שיחרורים ופטורים בשל השתתפותם ו"כיכובם"בסרט.


    בארכיון בית זרע יש  תיעוד מסמכים וצילומים  על הסרטת  הסרט "אשת הגיבור" שכאמור צולם בעמק הירדן.  ברכה בנתור  מארכיון בית זרע  שלחה לי חומרים  וצילומים שנאספו בארכיון על הסרט.

    ''

    מסיבת פורים בסרט  פיטר פריי  וחיים ברקני [ באדיבות ארכיון שער הגולן]

     

    עלילת הסרט

    הסרט"אשת הגיבור" עוסק  ברחל, חברת משק(בתיה לנצט), שהוריה ניספו בשואה  כשהיתה בת 10  והיא נותרה לבדה בגיטו ולאחר מכן הועברה למחנה ריכוז. בתום המלחמה בעת שהייתה בת 16 השתחררה ממחנה הריכוז. והועברה  למחנה עקורים.  שליח מארץ ישראל מציל אותה מידי ספסרי השוק השחור, מצרף אותה לעלית  הנוער, מלמד אותה עברית ומעלה אותה ארצה לקיבוצו. כעבור שנים ספורות נישאו השניים. במהלך מלחמת השחרור נפל הבעל בקרב. מאז מותו במשך למעלה מ-15 שנים  רחל מסתגרת באבלה,  ומתמסרת לענייני קליטת עלייה בקיבוץ ובכלל . ומתאהבת, תוך כדי כך עבודתה בקליטת עליה  מתאהבת רחל , בג'רי אף הוא עוסק  בקליטת עליה אתג'רי מגלם   השחקן  שמואל אומני (לימים בעלה של  הזמרת מירי אלוני)


    סיפור הסרט נכתב על ידי מרגוט קלאוזנר.את התסריט כתבו : בתיה לנצט ויוסף נצר. מוסיקה: מלוין קלר במאי כאמור  פיטר פריי.  צלם ראשי: מרקו יעקבלביץ' (צלמים נוספים אמיל קנבל יחיאל נאמן א.א) עורך ראשי: מנחם שובל.


    שחקנים ראשיים בסרט : בתיה לנצט, בתפקיד רחל,  שמואל אומני בתפקיד ג'רי, גדעון שמר בתפקיד יוסף, ברוך קלס  -דובי ,לילי קלס -רבקה איתן עברי –איתן , עפרה שן - סטלה.  השיר שמלווה את הסרט הוא השיר הידוע "כאן ביתי אל מול גולן" שכתבו יוסף נצר וחיים ברקני שניהם מקיבוץ שער הגולן בביצוע יפה ירקוני. 


    ''

    דליה לנצט וחברי הקיבוצים במהלך הסרטת "אשת הגיבור" בעמק הירדן [באדיבות ארכיון שער הגולן]

     

    סיפור הפקת הסרט

    הסרט זכה בעת צילומיו  לסיקור רב יחסית של העיתונות  דאז . ב"מעריב" מתאריך 8 בינואר 1963 מתפרסמת במדור "מסך ומסכה" ידיעה גדולה  תחת הכותרת "אשת הבמאי באשת הגיבור". כותרת המשנה בידיעה : " בתיה לנצט תופיע בסרט עלילתי על רקע הווי הקיבוץ שנכתב ויבוים על-ידי פיטר פרי. וכך נאמר בידיעה:  "הווי הקיבוץ ישמש  לסרט עלילה ישראלי  בשם " אשת הגיבור" שההכנות המעשיות להפקתו ההלו בימים אלה. הסרט יצולם במשק שער הגולן ותככב בו בתיה לנצט.תקציב הסרט נאמד ב  300- אלף ל"י.  הצילומים יתחילו בראשית פברואר. הרעיון המקורי לסרט נולד לפני חדשים אחדים, כאשר תוכננה תכנית לקופרודוקציה ישראלית־ איטלקית לייצור סרט המורכב משלושה סיפורי אהבה. מרגוט קלאוזנר כה התלהבה מן הרעיון עד שכתבה משך 24 שעות סיפור אהבה קצר למטרה זו. הסיפור הגיע לידי פיטר פריי שהחליט לבנות עליו סרט עלילתי שלם, בן 90 דקות. הדמות המרכזית בסרט היא  חברת משק, אלמנתו של גיבור שנפל בתקופת המרי, המתמסרת לענייני קליטת עלייה ומתאהבת, תוך כדי כך, באחד האנשים הממונים על עבודת הקליטה. בסרט אחד יהיו, איפא, גם אהבה, גם ציונות וגם הווי קיבוצי".


    ב"מעריב" יום שישי  8 בפברואר 1963 כותב יוסף לפיד אז כתב "מעריב" כתבה על הסרט. כותרת הכתבה: " 4 קיבוצים יגויסו לסרט אחד". הכתבה מתארת את עלילת הסרט וההכנות לקראת צילומיו  ובן השאר מרואיינת בה  כוכבת הסרט בתיה לנצט המגלמת את "רחל" שאומרת: "העובדה שעלילת הסרט מתרחשת בסביבת הכנרת מעוררת בי התרגשות וסיפוק עצום זה כמעט אי רציונלי כמעט אידאה פיקס עד כמה שאני אוהבת את הכינרת". אגב, בתיה לנצט כיום בת למעלה מ-90 חזרה אי שם בשנות ה-70  בתשובה ומתגוררת כיום  בטבריה   ליד הכינרת "האהובה עליה" . שוחחתי עימה לא מכבר.


    "הפגזה לכבוד "אשת הגיבור" 

     

    במהלך צילומי הסרט לצורך אירועי מלחמה  נערכו בבית זרע בסיוע חבלנים פיצוצים והפגזות ודליקות ענק  . וכך   מדווח כתב "דבר" דוד שליו בידיעה המתפרסמת בעיתונו  ביום חמישי, מרץ 14, 1963. תחת הכותרת :  "הפגזה לכבוד "אשת הגיבור"וכך נאמר בידיעה: "הפגזה אווירית ודליקות ענק , צפויות לקיבוץ בית זרע בסוף השבוע עת ישמש זירת צילומים  לסרט "אשת הגיבור" בביומו של פיטר פריי שעלילתו מתרחשת בקיבוצי עמק־הירדן. בשבת הקרובה תיערך "חזרה כללית" של "ההפגזה" ובמוצאי שבת יוחל בצילומים. שבהם ישתתפו כשחקנים וכניצבים חברי הקיבוץ והילדים. שירותי הג"א, משאיות וטרקטורים יפנו את "ההרוגים והפצועים". צילומי המונים צולמו כבר בשער הגולן (;מסיבת פורים) בבית זרע. באלומות ובבית הקברות בדגניה בי. הקיבוצים הגישו את מירב העזרה למפיקי הסרט והעמידו לרשותם ניצבים, שחקנים קבועים ושני עוזרים לבמאי: י. נצר משער הגולן וב.קלס מבית זרע. הצילומים יימשכו עד לפסח."עד כאן הידיעה בעיתון "דבר".

     

    גדעון שמר אחד משחקני הסרט

    אחד משלושת השחקנים הראשיים בסרט היה גדעון שמר. בתו ללי שמר מספרת לי כי ביקרה באתר הצילומים: "אני הייתי אז  בת שש-שבע לערך . אבא שלי גדעון שמר חזר משהייה ולימודים בלונדון ובאותו זמן הצליח מאוד בתיאטרון. כבכל חופשה ביקרתי את משפחתי בכנרת, וזכור לי שנסענו לבקר אותו באתר הצילומים בשעות הערב, "אני זוכרת את אווירת העשייה האינטנסיבית של הסרט, בין שאר זיכרונות הילדות שלי מתהליכי עשייה אמנותיים. את הקשר עם בתיה לנצט ופיטר פריי אני זוכרת גם בהמשך, כולל ביקור בביתם. שני אנשים מרשימים במראם ואישיותם".

     

    הקרנת הבכורה

    צילומי הסרט הסתיימו בקיץ 1963  ונערכו באולפני ההסרטה הרצליה. הצגת הבכורה נערכה ב-31 באוקטובר  בקולנוע צפון בתל אביב 1963 בשעה  23:30 בלילה בהשתתפות השחקנים הראשים, המפיקים ומוזמנים. בין המוזמנים מעמק הירדן,ברוך קלס, ינקלה טריבלסקי עפרה שן, בהזמנה שנשלחה לברוך קלס  לקיבוץ בית זרע  נכתב :"אנא הסבירו לחברים שברצון היינו מזמינים את כולם אבל פשוט לא יתכן מבחינה טכנית". על ההזמנה חתומים בתיה ופיטר פריי רחוב צייטלין 11 תל אביב.

    הסרט הוקרן בשורה של בתי קולנוע  ברחבי הארץ: "אורה" בחיפה ,"זמיר" בתל אביב,"קרן" בבאר שבע. הסרט זכה לביקורות  קוטלות מצד מבקרי הקולנוע דאז. גם כלכלית כשל   וההפסד שגרם למפיקיו מוערך ב-70 אלף דולר(של אז).יודעי דבר אומרים כי אחד המשקיעים הגדולים בסרט היה צבי לנצט  מהרצליה אבא של השחקנית בתיה לנצט.


    ''

    ההזמנה  להקרנת הבכורה של הסרט "אשת הגיבור" לברוך קלס מבית זרע [באדיבות ארכיון בית זרע]

     

    תיעוד הסרט בארכיון בית זרע

    חלפו כ-50 שנה מאז צולם הסרט ובקיבוץ בית זרע-אחד מזירות הצילום המרכזיות של הסרט-  , החל מתגבש  רעיון   להקרין את הסרט "אשת הגיבור" בקיבוץ  בהקרנה חגיגית ולערוך במסגרת האירוע מפגש נוסטלגי והעלאת זיכרונות בין השחקנים הראשים בסרט שעדין בחיים  לבין חברי בית זרע וחברי ישובים נוספים שהשתתפו בסרט.

    צוות ארכיון בית זרע לקח על עצמו את משימת איתור החומרים והפקת האירוע ."ההתחלה לא הייתה קלה: כותבת לי ברכה בנתור מצוות הארכיון : "כאשר נזכרנו בסרט זה בארכיון – לא זכרנו בעצם כלום, אפילו לא שנה. רק את השמות של פיטר פריי ובתיה לנצט. את השמות של לילי וברוך קלס כשחקנים ועוד שניים - שלושה חברים ששיחקו בסרט כחברי אולפן. זכרנו שלילי קלס הורישה לנו בזמנו את הפטיפון שקבלה במתנה מפיטר ובתיה על השתתפותם בסרט (משכורת לא שולמה אז, כמובן).לא זכרנו מהו סיפור הסרט. זכרנו שריפה גדולה, שימוש בפעמון החירום של בית-זרע וזהו בערך. מצאנו רק שלוש תמונות מהשריפה, שלא ברור מה בדיוק רואים בהן. מתחתן כתוב "אשת הגיבור" ללא תאריך או הסבר נוסף".


    צוות הארכיון צפה שוב ושוב  בסרט במטרה לאתר חברי ישובים בעמק הירדן שהשתתפו כניצבים בסרט:  מספרת ברכה בנתור: "שעה וחצי של סרט שחור-לבן. הרבה אווירה, הרבה חושך. סרט של פעם, שהיום לא עושים כמותו. התרגשות גדולה לפגוש המון חברים מבית-זרע בתפקידים שונים, חברים מוכרים משער הגולן, מקומות בקיבוצים ובעמק, בקיצור – חתיכת נוסטלגיה לשמה."

     

    ברכה בנתור: לאחר מאמצים וצפיות חוזרות ונשנות בסרט , זוהו במהלך הצפיה  בסרט:

    מבית זרע :דוד שרף, ברוך קלס, לילי קלס, עמוס אפרת, אליהו אלוני, יעקב טריבלסקי, עזרא פורת, נועה כרמל, יוסלה בן חיים (חיימזון), אסף אור, ישראל שטיין, מאיר ירדני, שאול אדר, גדעון נאמן, נפתול, צבי אברמוביץ', יעקב מורן, חנה גורביץ', עדנה גורביץ', אריה גורביץ', יוסקו אסא, אליעזר בשן, מרדכי בריל, אסתר רותם, דוד בן-ישי, חנה ויינשטיין ואולי נוספים שחלפו לפני שהספקנו לזהותם.משער הגולן זיהינו את לוי דרור, עפרה שן, שאול בירמן, רחמים רון, איטקה בונה, רותי שטיין, יוסף נצר, רינה כהן, יפה עברי, איתן (גולין) עברי, שרגא שפייזר, גדעון ברקני (ילד), שושנה פרנק,  גוסטי פז (אמא של עידית), אמא של מאיה סדן, ורבים אחרים, מוכרים, ששמם פרח לו מזיכרוננו.

     

    ''

    מפגש נוסטלגי של משתתפי "אשת הגיבור" [באדיבות ארכיון בית זרע ]


    מפגש נוסטלגי מרגש

    ב-4 ביוני  2013 נערך במועדון "פיקוס" מפגש נוסטלגי מרגש של משתתפי הסרט "אשת הגיבור". השחקנית הראשית בתיה לנצט בת ה- 90 הגיעה מטבריה הסמוכה שם היא מתגוררת מזה שנים , שמואל אומני בעלה של הזמרת מירי אלוני בא באוטובוס מתל אביב. המועדון היה הומה מאדם. ההתרגשות הייתה רבה והעלתה זיכרונות רבים.

     

     פתחה את האירוע  מירי אור שאמרה :כשהתחלנו לחשוב על הקרנת "אשת הגיבור" במועדון הפיקוס, ישבתי וצפיתי בסרט, במחשב הייתי נרגשת מאוד לגלות בסרט הרבה פנים מוכרות. חלק מהאנשים כבר אינם איתנו והאחרים, ייבדלו לחיים ארוכים, נראים קצת אחרת...הסרט צולם בשנת 1963. כמעט לפני 50 שנה... המון זמן .כשצפיתי בסרט "אשת בגיבור", נתקלתי בפנים רבות, צעירות, יפות, אך רחוקות. הזמן בסרט עמד. רבים ממשתתפיו כבר אינם איתנו וייבדלו לחיים ארוכים: עזרא פורת, שאול אדר, יוסל'ה בן-חיים / חיימזון (כיום בקבוץ יפעת), אליעזר בשן, מאיר ירדני, גדעון נאמן ונועה כרמל.אני משוכנעת שלא זיהיתי את כולם, אבל הייתי נרגשת מאוד.


    עפרה שן, אשת חינוך ואמנות, מקיבוץ שער הגולן שהשתתפה בסרט , מספרת כיצד הגיעה לסרט: 

    "יום אחד, הודיעו שעושים אודישנים לכל מי שרוצה להשתתף בסרט. ואני שלפעמים הייתי מופיעה בהצגות בתור ילדה, גם כן באתי, ויוסף נתן לי בתור בעלת ניסיון, להגיד את המשפט של בתיה: "אלי... אלי..." בצער ובגעגועים (שם בעלה של בתיה בסרט, שנפל במלחמה).

    אני כנראה אמרתי את המשפט הזה מאוד יפה ואז קבלו אותי וליהקו אותי להיות חברת אולפן. היות והייתה להם בתיה לנצט, לא היו צריכים אותי לתפקיד הזה...


    מספרת עופרה: "השעורים של האולפן הוסרטו במוסד, בשבת, כשהמוסד לא למד. שבת שְלֵמָה, איפה שעכשיו ה"וויפאסנה." שם צילמנו את השיעורים עוד פעם ועוד פעם – יום שלם. יותר מאוחר, במוסד, הסריטו גם את חצר האולפן, בסצנה שהם במקלט. זה היה במקלט של המוסד ופעם נוספת הייתה ב"אוהלו", כשצלמו את מסיבת הסיום של האולפן. באולם הגדול של "אוהלו". ישובים עם פסנתר ושרים.חלק גדול צילמו בשער הגולן. למשל את הגן איפה שאני עובדת בסרט, צילמו בבית-ילדים, ושמו את הילדים הגדולים מדי, במיטות של התינוקות משום מה. אני מאוד מתגאה שכשרואים את הילדים במיטות, רואים מאחוריהם ציורים של דמויות מהמגילה. אני, כשהייתי מטפלת שלהם, ציירתי להם את כל דמויות המגילה ותלו את זה בגן. אז זה חלקי הפעוט בתוך הסרט".

     

     מוסיפה עופרה ואומרת :"חדר המשפחה של לילי וברוך קלס  בסרט, היה בבית של הנייק(חיים) והלינה ברקני, שהיה שיכון הוותיקים הראשון בשער הגולן. שם היו הסצנות של הזוג ומעבר לקיר היה החדר של השכנים שלהם. השריפה באמת הייתה ברפת של בית-זרע וזה באמת השפיע על תנובת הפרות..בזמן ההפגזה, המטה ישב במוזיאון של שער הגולן היום, שהוא בעצם מקלט. שם הופיע גם דוד שרף, בתור כומר שמבקר במוזיאון.יש שם כמה בנות שגם אנחנו לא יודעים איך קוראים להן, כי הן היו שלת"ניקיות במקום שנערכה מסיבה בלילה, ומשתכרים שם. זה היה צריף המוזיקה של המוסד, אשר שנתיים מאוחר יותר עלה באש".


    שמוליק אומני שמגלם בסרט את ג'רי  מספר כיצד הגיע לסרט :"זה באמת בזכות בתיה לנצט. אני כל החיים שלי, מילדות, הייתי שחקן. בגיל 10 בעין חרוד, הייתי בתפקיד 'מוק הקטן '– תפקיד ראשי. אחר-כך בבית הספר הייתי פרא אדם נוראי. לא למדתי בכלל. לא פתחתי ספר ולא מחברת, אבל בכל ההצגות שיחקתי תפקיד ראשי. בהצגה אחת שיחקתי תפקיד ראשי ב"מגש הכסף", עם רפי בנקור שהיה הבמאי של ההצגה. אנחנו שיחקנו את ההצגה הזאת בקולנוע "אורה", לכל הקהל החיפאי. כל החיים רציתי להיות גֵרִי קופר (צחוקים),  

    מספר אומני :יום אחד עברתי  ליד מסעדה, ואני רואה ליד השולחן את בתיה לנצט, פיטר פריי ומרגוט קלאוזנר. אז אמרתי "שלום" וענו לי "שלום" וזה וזה... ואני שומע את בתיה אומרת למרגוט  קלאוזנר: "ואת אמרת שאין בחורים יפים, שחקנים, בארץ!" (צחוקים בקהל) וזה נכנס לי בראש ואמרתי אני חייב לבדוק את זה... אחרי זה טלפנתי אליהם הביתה, אל פיטר פריי ואל בתיה, ואמרתי: "מה עם העניין הזה עם הבחור היפה, שחקן, מה???" והם אמרו לי: "נזמין אותך למבחן בד".

    המשכתי לעבוד  בנמל  ולפתע הזמינו אותי למבחן בד ועשיתי מבחן בד עם בתיה. והתקבלתי.

     

    כתבות נוספות של כותב זה:


    גשר נחום בבית זרע

     

    סיפורה של השחקנית בתיה לנצט

    דרג את התוכן:

      חדשות ומבזקים

      תגובות אחרונות