"כלכלת בחירות" – כמה עובדות שכל בוחר צריך לדעת

0 תגובות   יום שני, 23/2/15, 16:41

 

הבחירות שוב בפתח ושוב אנחנו מתחילים לקבל פימפומים של סיסמאות , דוחות , עובדות ונתונים שמראים כל מיני דברים על כלכלת ישראל. חלק מספרים לנו כמה רע בישראל, העוני גואה , כולם מסכנים ומצד שני מספרים לנו על גידול בכמות המכוניות החדשות, טסים לחו"ל ועוד... אבל חמור מכך אנחנו שומעים על על מיני "כוכבים" שמספרים לנו כיצד הממשלה מזניחה את החינוך, ומזניחה את העובדים , ומזניחה את עניים ומזניחה את התחבורה ו.. ו.... וכיצד הוא ישנה הכול (זוכרים את יאיר לפיד בנאום "איפה הכסף"?   ובכן אחרי שנתיים כשר אוצר אני חושב שהשאלה עדיין קיימת...)  הדבר המצחיק הוא שבשיחות שלנו ביננו לבין עצמנו אנחנו לפעמים תומכים בדבר והיפוכו רק בגלל שאנו לא מסתכלים על התמונה הכוללת, יותר מפעם אחת השתתפתי בשיחה בה מצד אחד נאמר "חייבים להעלות את המשכורות במדינה" ובהמשך המשפט "איך הכול יקר פה, בתאילנד אתה אוכל ושותה בחצי מחיר" , או "אנשים לא יכולים להתקיים בכבוד , חייבים לעזור לעניים" ובמהמשך המשפט "רק בישראל משלמים כלכך הרבה מיסים" מבלי להבין או לשים לב כי יש קשר בין הדברים.

כך שלמרות שרובנו לא כלכלנים ובכל זאת בטוחים שיש לנו את התשובה, הנה כמה עובדות שחשוב שנדע על כלכלה בטרם נבחר ב"כוכב" כזה או אחר:

 

 - למדינה בדיוק כמו למשק בית יש סכום כסף נתון המתקבל מהכנסות וסכום זה הוא מוגבל , כן למרות שזו מדינה וממשלה היא לא יכולה להוציא יותר ממה שיש לה, בעצם היא כן אבל אז ממש כמוך היא נכנסת ל"מינוס" (נקרא "גירעון") שבדיוק כמוך מדובר בהלוואה שעולה הרבה כסף (ריבית).

 

 - רוב ההכנסות של מדינת ישראל מגיע ממיסוי , כן מדינת ישראל אינה עשירה במחצבים (גילינו לאחרונה גז אבל ייקח זמן עד שנלמד כיצד לגייסו לטובתנו) ולכן אין לה הכנסות ממכירה של מחצבים כמו למדינות שעשירות בנפט, יהלומים , ברזל, נחושת וכדומה. לכן המיסים המתקבלים מהחברות הפועלות בישראל, וממשקי הבית מהווה את רוב ההכנסות עליהן מתבסס תקציב המדינה הכולל טיפול בחינוך, בריאות, רווחה וכדומה.

 

 - תשלום מיסים תמיד נראה לנו דבר שלילי, כאילו גונבים לנו כסף מהמשכורת , מצד שני תרומה לחולה, או לעני תמיד נתפס בעינינו כדבר חיובי ונדיב, ובכן תשלום מיסים זו אחת הדרכים של האזרח לתרום למען כלל האוכלוסיה , בכספי המיסים מקימים כבישים, בתי ספר, בתי חולים, מממנים תרופות ועוד כך שאתם רואים את שורת המס בתלוש דעו שזה הכסף שתרמתם לטובת המדינה כולה.

 

 - מתן פטורים ממיסים לחברות ענק תמיד מקומם אותנו, כי הן מרוויחות כלכך הרבה וגם מקבלות הנחות ? הרי מדינת ישראל חיה מהמיסים הללו! ובכן לחברות מהסוג של טבע, גוגל, אסם ועוד יש אפשרות לבחור היכן למקם מפעל/מרכז פיתוח ויש המון מדינות שמתחרות עליהן. גם אחרי הפטור הן עדיין משלמות הרבה מיסים (במספרים מוחלטים) ומכניסות המון ערך לשוק בדמות מקומות עבודה, מדדי תוצר ותחרותיות מול השוק הבינלאומי.

 

 - העלאות שכר ושיפור תנאי העסקה זה חשוב ורצוי ברמה האישית של כל אחד מאיתנו אך תמיד יש לזכור כי  ברמת כלכלה מדינית היא משפיעה על יוקר המחיה (מייקרת) , ופוגעת בתחרותיות של ישראל אל מול העולם. מדוע? מכיוון שעלות מוצר בסופר או שירות מסויים נגזר בין השאר מעלות הפקתו/הפעלתו , עלות העובדים היא אחת מהעלויות הגבוהות ביותר בייצור מוצר או שירות כך שברגע שהעלנו את עלות העובד , העלנו את עלות המוצר. שיקול זה הינו שיקול מכריע גם ביכולת שלנו להתחרות בשוק הבינלאומי בכל הנוגע לייצוא סחורות ושירותים , וגם בהחלטות של חברות גדולות האם שווה להן להקים פעילות בישראל אל מול אלטרנטיבה זולה יותר במדינה אחרת (הודו, סין, ירדן ועוד). אין זה אומר שלא צריך להעלות את שכר העובדים אך חשוב שנדע מה משמעות הדבר וכי "אין יש מאין" ולכל דבר יש משמעות.

 

 - עוני הוא דבר יחסי, קרי אדם שחי במדינה אחת ברווחה יכול להיחשב לעני במדינה אחרת... קחו למשל את אפריקה, שם עני הוא אדם שאין לו בית, אין לו כסף לרכוש נעליים , אין לו חשבון בנק, הוא אינו יכול לקבל שירות רפואי בסיסי ובטח אין לו טלפון. בישראל במיוחד בשנים האחרונות עם דוחות אלטרנטיביים של גורמים כאלו ואחרים אדם הנחשב עני מסתובב עם טלפון נייד (חכם) , רכב, סיגריות , ועוד.... אנו אף עדים לאנשים שמתלוננים כי הם אינם יכולים לטוס לחו"ל או לצאת לחופשה ומרגישים עניים. כמובן שכל חברה צריכה לשאוף לרווחה הגבוהה ביותר לכלל אזרחיה אך כל אחד צריך לשאול עצמו למשל האם הוא בעד לשלם יותר מיסים על מנת לספק ליותר אנשים דירה בחינם? ייתכן וכן וייתכן ולא העיקר שנבין את המשמעות.

 

 - ההבדל בין מנוע לבין טיפול נקודתי, בכלכלה כאשר אתה רוצה להשקיע אתה יכול לבחור בהשקעה נקודתית או בשהקעה במנוע צמיחה, למשל דוגמא להשקעה נקודתית תהיה הגדלת הקיצבאות למעוטי הכנסה , לצורך הדוגמא 300 ₪ ל 500 אלף משפחות משמע עלות של מילארד ו שמונה מאות מיליון בשנה ובסופו של יום נתת 300 ₪ לכל משפחה, מצד שני אתה יכול להשקיע את אותם מילארד שמונה מאות מיליון בהכשרה מקצועית ל 180 אלף איש בעלות של 10 אלף ₪ ובכך לשפר את יכולת ההכנסה שלהם ביותר מ 300 ₪ ואף לייצר גידול בהכנסות למדינה ממיסים כל שנה שאיתם תוכל לעזור לעוד ועוד אנשים ומטרות. טיפול נקודתי מצטלם טוב יותר , אך מנוע צמיחה אפקטיבי יותר בטווח הארוך.

 

''

 

 

ואולי הדבר החשוב שאשמח אם תקחו מהפוסט זה שבכלכלה בניגוד לאוטופיה ואמונות רוחניות מדובר במשחק סכום אפס, קרי יש תקציב מוגבל ולכן כמעט תמיד הגדלת השקעה בדבר אחד יוביל לקיטון בהשקעה בדבר אחר. אם הדבר הוא מנוע צמיחה אז הוא יוביל לגידול בהכנסה בטווח הארוך, אם ההשקעה היא נקודתית היא רק מקטינה את סך ההכנסות לטובת נושאים אחרים, ולכן עיזבו אתכם מסיסמאות וכאשר אתם בוחנים רעיון של מועמד כזה או אחר תשאלו "מאיפה הכסף ועל חשבון מה?"  והאם זה לא בא על חשבון דבר אחר שחשוב לכם לא פחות.

 

 

בהצלחה .

דרג את התוכן: