כותרות TheMarker >
    ';

    אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת השם

    על פרשות השבוע והקשר לימנו אנו, חסידות, סיפורי צדיקים, שמירת השבת, על דברים שבין אדם לחברו ולסביבה, על דברים שבין אדם לבוראו

    במה התכפר משה על שבירת הלוחות? - פָּרשַׁ­ת תצוה

    2 תגובות   יום רביעי, 25/2/15, 23:13

    ­בס"ד

    במה התכפר משה על שבירת הלוחות?
    פָּרשַׁ­ת תצוה 

     

    שלוש פסוקים עשרות שאלות

    הפרשה עוסקת בעיקר בבגדי הכוהנים. הן בבגדי כהן הדיוט והן בבגדי כהן גדול. בד"כ פרשת תצוה, היא הפרשה שמקדימה את ימי הפורים, ובשנה פשוטה, קוראים פרשת זכור. בשנה מעוברת, יש לנו את האפשרות לעמוד על כמה וכמה נקודות בפרשה. ועיקר הדברים שנעסוק בהם, בס"ד, הם שלשת הפסוקים הראשונים. [שמות כ"ז ב' – ד'] "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד|", "ג באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדת יערך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר לפני יהוה חקת עולם לדרתם מאת בני ישראל ד ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת". למעלה מחמישים שאלות שואלים על הפסוקים האלו המפרשים מהראשונים והאחרונים:

    א. [האלשיך הקדוש] על תחילת הפרשה חמש עשרה שאלות.
    ב. [האברבנאל] עשר שאלות לפחות.

    ג. [הכלי יקר] עשר שאלות.

    רבותינו מאוד מתקשים, בהסבר שני הפסוקים הראשונים שבפרשה. לכאורה, פסוקים מאוד פשוטים, אין פסוק פשוט. אבל, לא פסוק שצריך לשאול עליו הרבה שאלות. השאלה היא, לא סביב למילים, שבפסוקים האלה, השאלות של רבותינו, בעיקר, על מיקומה של הסוגיה הזאת בפרשת תצוה, רוב השאלות שרבותינו עוסקים. והן:

    [האברבנאל] א. מה פתאום התורה מצווה כאן על עניין הנרות? בפרשיות האלה (תרומה, תצווה, כי-תשא, ויקהל פקודי ושמיני) עוסקת התורה בבניית המשכן. בפרשת תרומה, מצווה הקב"ה על איסוף תרומות למלאכת המשכן. לאחר מכן, מצווה הקב"ה, על הכנת הכלים למשכן. בפרשת תצוה, עוסקת התורה בבגדי הכוהנים. מה נכנס כאן עניין הדלקת המנורה? לאחר שיסיימו את מלאכת המשכן, תדבר על זה. שיגמרו להכין את הכלים ואת הבגדים והמשכן יחנך, שם תצוה אותנו " ויקחו אליך שמן זית זך".

    ב. למה כתוב: "ואתה תצוה" ולא, "ואתה צוה?" כמו שנאמר בפרשת אמור, על הציווי השמן. [ויקרא כ"ד ב'] "צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד"

    ג. למה כתוב בשתי נוכחויות "ואתה תצוה" היה צריך לומר "ואתה צוה".

    ד. מיד אחרי שהקב"ה אומר למשה רבנו להביא שמן למנורה, אומר לו [שם כ"ח א'] "ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו וגו'." הפסוק הזה היה צריך להקדים, את הציווי של השמן. מי ידליק את המנורה? כמ"ש [שם כ"ז כ"א] " יערך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר וגו'." קודם תמנה אותו להיות הכהן, ואחרי זה תכתוב: שמי שמדליק את המנורה, זה אהרון הכהן. מהיכן אתה יודע שהוא יתכהן?

    ה. מה זה "ואתה תצוה" [ויקרא כ"ד ב'] "צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד" [רש"י] (פרשת אמור) - צו את בני ישראל. זו פרשת מצות הנרות, ופרשת ואתה תצוה לא נאמרה אלא על סדר מלאכת המשכן, לפרש צורך המנורה, וכן משמע ואתה סופך לצוות את בני ישראל על כך. מה זה שונה מכל המקומות כולם? למה לא נאמר: ואתה עתיד לצוות על העניין של השולחן. ואתה עתיד לצוות על העניין של הקרבנות. מה שונה עניין המנורה?

     

    שלושה פריטים לא קשורים לבניין למשכן

    [סוכת דוד, ר' דוד קוויט] (חתם סופר אומר את אותה תשובה וקדמו לשניהם, הספורנו והרשב"ם) (הספורנו והרשב"ם לא מביאים את ההקדמה) נעמוד קודם על ההקדמה הנפלאה שלהם: [דעת זקנים מבעלי התוספות, פרשת תרומה] הקב"ה מצווה להביא תרומות למלאכת המשכן
    [שמות א' – ה'] "א וידבר יהוה אל משה לאמר ב דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי ג וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת ד ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים ה וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים ו שמן למאר בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים ז אבני שהם ואבני מלאים לאפד ולחשן". רשימה של פריטים שצריך להביא. שלושה פריטים שנצטוו ישראל להביא, לא קשורים לבניית המשכן "שמן למאר בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים". הם לא קשורים לבניית המשכן, הם קשורים לתפעול המשכן. כשהקב"ה מבקש תרומות למלאכת המשכן, הם לא תרומות לתפעול המשכן, הם לבניית המשכן. אם כן, למה הם מוזכרים? ויש לומר ששלושתם הם צורך הבניין. לפני שהקב"ה מצווה על תפעול המשכן, במזבח הקטורת ובמנורה, הוא מצווה הקב"ה להביא אותם. למה? ויש לומר ששלושתם צורך הבניין הם: שמן המשחה שבו נמשחו ונתקדשו כל כלי המשכן. קטורת, שכן דרך מלכים שמבשמים להם את הבית, קודם שייכנסו לתוכו. וכל שכן לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה. וכן מצינו שע"י הקטורת שכינה נראית דכתיב וכי כיסה ענן הקטורת, וכתיב כי בענן יראה. ושמן למאור שכן דרך מלכים להדליק נר לפניהם, קודם שייכנסו לבית. ואף עפ"י לאורה הוא צריך. מכל מקום הוא כבוד של מעלה. גם בלי שהקב"ה יצווה על הדלקת המנורה, גם בלי שהוא יצווה על מזבח הקטורת, צריכים להביא את הפריטים האלה לחנוכת הבית. כמו שאתה מייצר בית, אתה צריך שיהיה לך אור בבית, צריכים לכבד את המלך לפני שהוא נכנס, לכבד את המקום באורות. יהיה מנורה, או לא יהיה, זה לא נ"מ כרגע. צריך שמן שיהיה שמה אור במקום הזה. מצווה הקב"ה שמן למאור. גם בלי הכלים, תביאו שמן למאור, כדי להאיר את המקום. בשמים. אתה גומר את העבודה, כדי שלא יהיה שם ריח רע, תעמיד קטורת, שיהיה ריח טוב. [סוכת דוד] אולי עפ"י זה, יהיה ניתן להבין, למה התורה חזרה לפרש את העניין [שמות כ"ז כ'] "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד".


    מתי זה חד פעמי ומתי זה רב שנתי?

    לפי הנ"ל היינו יכולים לחשוב שכמו ש"זהב וכסף ונחשת ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים" תרמו פעם אחת. בשעת בניית המשכן. גם "שמן למאר בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים", תורמים רק פעם אחת. בשעה שתרמו למלאכת המשכן. זה לא נוגע לתפעול. לכן, אולי הייתה לך "הווה אמינה" שזאת אולי תהיה תרומה גם לשמן המאור. בפרשת השבוע נאמר: לא. משה רבנו תגיד להם: מה שאמרתי "שמן למאר", זה לא תרומה חד פעמית, כמו "זהב וכסף ונחשת ותכלת וארגמן" זו תרומה תמידית. כל שנה ושנה צריך לתרום אותה עבור המשכן להדלקת הנרות. לכן, כתוב להחריג וכותבת את זה פעם נוספת. עד כמה שהתשובה יפה, היא לא עונה על הכול. היא מסבירה לנו למה התורה כותבת "שמן למאר". אם כן, למה התורה כותבת "בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים"? הם גם לא תרומה חד פעמית?!

    [הכלי יקר] מסביר: "ואתה תצוה את בני ישראל וגו'." יש לדקדק מהו ואתה תצווה שני נוכחיות ואתה צווה מבעי ליה למימר, גם מלת "ואתה" כולה מיותרת כי היה לו לומר "צו את בני ישראל" כי בלשון זה נאמר בפרשת אמור (כ"ד ב') "על הנרות הללו". ומה שכתב הרמב"ן לומר שהקפיד שלא יעשה זה ע"י שליח כו'. (רמב"ן) אתה לא יכול לעשות שליח, שיצווה לעשות את המנורה הציווי הוא שלך. ולא של אף אחד אחר. חוץ מזה, ( רמב"ן), "ויקחו אליך שמן זית זך" שיביאוהו לפניו והוא יראה אם הוא זך וכתית כראוי. רק הוא יכול לבדוק את השמן, אם הוא זך כמו שצריך. אתה מבין למה כתוב ואתה תצווה? (הרמב"ן) רק אתה מצווה, אתה לא יכול למנות שליח. מ"מ (מאי משמע?) היא גופא קשיא למה הקפיד במצווה זו יותר מכל המצות? למה לא מביאים למשה רבנו את החיטים שמהם עושים את לחם הפנים? למה לא מביאים למשה רבנו את העצים למערכה? ולמה לא מביאים למשה רבנו את הכבשים לתמידים? אם מביאים למשה רבנו את השמן, שיביאו את הכול אליו. מכל מה שעושים במשכן. את השמן אתה מביא למשה רבנו, את הציווי על המנורה, משה רבנו. למה? מה זה שונה מכל הכלים? למה רק משה רבנו מצווה על עניין המנורה?

     

    מה עניין מצווה זו לכאן?

    עוד הקשו המפרשים מה עניין מצווה זו לכאן? מה התורה מצווה אותנו כאן על עניין הדלקת המנורה? כי עיקר מקומה אחר עשיית המשכן והנחת המנורה. אחרי שתסיים את בניית המשכן, תצווה את משה רבנו בפרשת שמיני [שמות כ"ז כ'] "תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור" שם מקומה. משל למה זה דומה? אחד בונים לו בית. הבניין עוד לא קם, עשו בקושי את היציקה, נותנים לך תכניות יסודיות, ואתה אומר: תשמעו, יש לי תכניות במטבח לעשות ספגטי. עוד אין לך מטבח, אתה לא יודע איזה תנור יהיה שם, אתה כבר מתכנן את הספגטי?! עוד לא גמרו להקים את המשכן, עדיין עובדים עליו, עדיין תופרים את הכלים, רגע. שכחתי להגיד לך: "ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור". [רש"י, בפרשת אמור] כאן נאמר "צו את בני ישׂראל" כבר נאמר בפרשת תצוה. פירוש הדבר שאתה עתיד לצוות על עניין השמן.

    [הכלי יקר] א. מה זאת אומרת? אתה אומר למישהו: תשמע, הוא עתיד לצוות? מה זה שונה מכל הכלים, שדווקא כאן נאמר ואתה תצווה? ועוד קשה, שואל כאן בכלי יקר, תימא [שמות כ"ז כ'] " ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד"? וכי מדליקים נר אחד? והלא שבעה נרות מדליקים שנאמר [במדבר ח' ב'] "דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות". אז מה זה "להעלת נר תמיד"? אתה מדבר איתי על נרות? מה זה נר אחד?! יש רק נר אחד שדולק תמיד. זה הנר המערבי. אז מה התורה מדברת כאן? היה צריך לומר "להעלת נרות תמיד". ב. באהל מועד מחוץ לפרוכת אשר על העדות כל מראה מקום ארוך זה הוא נראה ללא צורך. כי היה לו לומר: "על המנורה יערוך אותו". וכבר ידענו מקום המנורה היכן היא. מדוע התורה ממקמת לנו את מיקום המנורה [שמות כ"ז כ"א] "באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדת יערך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר לפני יהוה חקת עולם לדרתם מאת בני ישראל" יודעים כולם את מיקום המנורה. ג. למה צריך לכתוב את זה כאן? יש שוני בין מה שנאמר כאן, לבין מה שנאמר בפרשת אמור. בפרשת אמור כתוב [ויקרא כ"ד ד'] "יערך את הנרות" ואילו כאן נאמר "באהל מועד" ואח"כ "מחוץ לפרכת" ובפרשת אמור מוחלפת השיטה שנאמר (שם כ"ד ג') " מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני יהוה תמיד חקת עולם לדרתיכם" ורק אח"כ [שם כ"ד ד'] "על המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני יהוה תמיד".

     

    סימן לכל יהודי על השראת השכינה

    הרמב"ן כותב לנו, שפרשת תצוה, לא עוסקת בהדלקת המנורה, פרשת אמור עוסקת בהדלקה של נר אחד. מתוך כל הנרות של המנורה. פרשת תצוה, עוסקת אך ורק בנר המערבי שדלק מערב ועד ערב. הדלקת המנורה של הנרות, נמצאת בפרשת אמור ובפרשת בהעלותך. שם התורה מדברת על הדלקת המנורה. כאן הפרשה עוסקת רק בנר אחד – בנר המערבי. עם דברי הרמב"ן הקדושים האלה, אומר הכלי יקר, הכול מסודר. רצה הקב"ה שיהיה סימן לכל יהודי, שבמשכן יש השראת שכינה. כל מי שהתבונן בלוחות, ראה את השראת השכינה, איך?  [גמרא מסכת מגילה ב' ב' – ג' א] מי נתן לנו את האותיות הסופיות? האותיות שנקראות בשם מנצפ"ך? צופים אמרום. איך יכול להיות ש"מנצפ"ך" צופים אמרום? הרי הגמרא אומרת ש"מם" ו"סמך" שבלוחות, בנס היו עומדים. "מם" סופית, אין לה כיסוי מסביב, היא צריכה להיות חלולה. ה"סמך" גם אין לה כיסוי. אז היא עומדת באוויר. אז איך אתה אומר לי שצופים אמרום? הם אמרו לנו את מנצפ"ך?! והאות "מם" היא האות הראשונה במנצפ"ך? דע לך, שאם היית רוצה לראות את השראת השכינה, היית נכנס לקדש הקדשים ורואה את השראת השכינה. הלוחות. היית מסתכל על "מם" ו"סמך" שהיו עומדות באוויר. אבל מה לעשות, שאף אחד לא יכול להיכנס לשם. כי למקום הזה יש כניסה רק לכהן הגדול, פעם אחת בשנה, ביום הכיפורים. אמר הקב"ה, צריך לעשות ארון. ובתוך הארון להכניס את הלוחות. שלוש ארונות אחד בתוך השני, זה מכוסה, ולא רק, אלא, יש לך פרוכת שמבדילה בין הקדש, לבין קדש הקדשים. אם ככה, תגיד יש השראת השכינה. מהיכן אתה יודע שבלוחות "מם" ו"סמך" אם אתה לא רואה את זה? עוד יכול להגיד בן אדם: הרוצה לשקר ירחיק עדותו. הוא שם את זה מאחורה, כדי שאף אחד לא יראה. אמר הקב"ה: אני ייתן לך במקום שכולם יכולים לראות. היכן? הנר המערבי. הולך אהרון ומדליק אותם בין הערביים. הוא שם בכל אחד מהם חצי לוג שמן, המספיק עד למחרת בבוקר. והנה נס! הוא דולק עד למחרת. כאשר מטיבים את הנרות (מנקים אותם), מכבים אותו ומדליקים אותו מחדש. אם אתה רוצה לראות את השראת השכינה, אתה יכול לראות אותה ע"י המנורה. אז אחד יש לנו אחד בקדש ואחד בקדש הקדשים. ועפ"י שני עדים יקום דבר. עפ"י שני הדברים האלה, יש לנו הוראה שהשכינה שורה בישראל. אז למה נאמר "ואתה תצוה"? אמר הקב"ה למשה: רק אתה תצווה. רק אתה יכול לצוות על המנורה. רק אתה בודק את השמן. למה רק משה רבנו? מה זה שונה מכל שאר הכלים? [חז"ל] בתקופה שלא כיבו את הנר, הוא דלק שנה שלמה, עם חצי לוג שמן. (אחד שאל את הרב: אז איזה נס זה, שאנחנו עושים בחנוכה על פח שמן שהספיק לשמונה ימים, כאן הנר דלק שנה שלמה! אמרתי לו איזה נס שלא עשו על זה נס, אחרת היינו צריכים לאכול סופגניות שנה שלמה.)

     

    משה רבנו הוא מקור האור

    והנה משה רבנו הוא מקור האורה של העולם. משה רבנו הוא היסוד של האור. היכן זה מופיע? [בגמרא מסכת סוטה י"ב א] (שמות ב' ב') "ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים" תניא ר''מ אומר טוב שמו ר' יהודה אומר טוביה שמו רבי נחמיה אומר הגון לנביאות אחרים אומרים נולד כשהוא מהול וחכמים אומרים בשעה שנולד משה נתמלא הבית כולו אור כתיב הכא ותרא אתו כי טוב הוא וכתיב התם (בראשית א' ד') "וירא אלהים את האור כי טוב" כותב הזוהר הקדוש כשברא הקב"ה מתחילה את האור, היה אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו, וכשראה דור אנוש גנזו, ונתנו למשה רבנו, באותם שלשה ירחים ותצפנהו, וכשהלך לפרעה ניטל ממנו ובהר סיני חזר אליו. באמצעות האור הזה, ראה משה רבנו מגלעד ועד דן.

    [הכלי יקר] ותרא אותו כי טוב הוא. שנתמלא כל הבית אורה שנאמר (בראשית א' ד') וירא אלהים את האור כי טוב, ומטעם זה הצפינה אותו כי יראה שמא יראו המצרים האור ההוא, וע"י האור יראו גם את הילד ולכך הצפינה אותו יותר מכל הילדים, ועוד שמא ירגישו ביתרון האור כי הוא הגואל המוציאם מאפילה לאורה ומשעבוד לגאולה, ואולי חשבה שלכך נברא האור עמו כדי שתלמד ממנו להצפינו כמו האור הראשון שנגנז לצדיקים לעתיד לבא.

     

    משה רבנו מקור האור שבעולם

    [המהרש"א] למה משה רבנו זכה לקבל את האור הזה, שהוא נולד? [גמרא מסכת סוטה] כי הוא עתיד לקבל את התורה שנקראת בשם אורה, ושם כתוב כי "קרן אור פני משה" הוא קיבל את זה כבר בלידה. [הגמרא במסכת בבא בתרא] פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה. יוצא שמשה רבנו, הוא מקור האור של העולם. [הכלי יקר] אם כך, הנס של הנר המערבי שדלק בלי הפסקה, הנר הזה, בא ממשה רבנו בלבד. היסוד של הנר המערבי בא מהכוח של משה רבנו. אם כן, התורה לא מדברת כאן על המנורה בכלל. " ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד". "ויקחו אליך" זה בא מהכוח שלך. הנר המערבי בא מכוחו של משה רבנו. הוא מקור האור של העולם. כשהוא נולד התמלא הבית אורה, קרן אור פניו, הוא תחילת הניסים. כל המהות של הניסים, מגיע ממשה רבנו. לכן, ברגע שמשה רבנו הוא הכוח, אומר לו הקב"ה "ואתה תצוה את בני ישראל וגו'". אמר לו הקב"ה כיון שממך מגיע האור, אתה המקבל הראשון מן האור העליון ובאמצעותו הושפע האור על כל מקום. לכן, אמר הקב"ה ואתה תצוה, כלומר היינו ממהות עצמך ובתוספת האורה שבך, "תצוה את בני ישראל, ויקחו אליך שמן." רצה לומר לצרפו אליך, כדי שתשפיע עליו מאודך להעלות נר תמיד זה הנר המערבי שהיה תמיד בדרך נס.

     

    לכאורה, אין כאן תשובות לשאלות ששאלנו

    בתירוץ הראשון הבאנו את הדעת זקנים מבעלי התוספות וסוכת דוד, למה התורה מצווה: "ואתה תצוה? לומר לך, שהשמן הוא לא תרומה חד פעמית, זו תרומה קבועה. אז שאלנו: למה דווקא על מנורה? למה דוקא על שמן? שיצווה אותנו גם על הקטורת. [הכלי יקר] אתה יודע למה נאמר "ואתה תצוה"? כי התורה מדברת על כך שכל הנר המערבי זה לא על המנורה. הדלקת המנורה זה בפרשת אמור ופרשת בהעלותך. היא מדברת על זה שהוא בא מכוחו של משה רבנו.

    לכאורה, אין כאן תשובות לשאלות ששאלנו. אז למה זה מוזכר כאן? אותו דבר אתה יכול לצוות את זה בפרשת אמור. ותגיד שהאור מגיע מכוחו של משה רבנו. תכתוב "ואתה תצוה". שבא מכוחו של משה רבנו. אבל למה זה נכנס כאן? תוך כדי עבודה? אין כאן תשובה לכאורה. השאלה הזאת נשארת בחלל האוויר בלי תשובה. כל השאלות של הכלי יקר, רובן ככולן נשארו בלי מענה. הכלי יקר יש לו מהלך, מי שירצה יעיין שם בפנים.

     

    למה נאמר: ואתה הקרב אליך?

    עתה נלך לכיוון אחר לגמרי. ונסגור את כל הפינות בפעם אחת: מיד אחרי הדלקת המנורה, מצוה הקב"ה את משה רבנו [שמות כ"ח א'] "ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן" אם כתוב "הקרב אליך וגו'." סימן שמשה רבנו התרחק מהם, אלמלא שהיה כתוב "הקרב אליך", היכן הם, באפריקה?! הם לידך. למה "הקרב אליך"?
    [מדרש רבה ל"ז ב'] סימן שמשה רבנו התרחק מהם, ואם כך, היה צריך לכתוב "הקרב אליך" כדי שמשה רבנו יקרב אותם. "אמרו בשעה שירד משה מסיני וראה ישראל באותו מעשה. הביט באהרן והיה מקיש עליו בקורנס. והוא לא נתכוין אלא לעכבם עד שירד משה. ומשה היה סבור שהיה אהרן שותף עמהן והיה בלבו עליו. אמר לו הקב"ה משה! יודע אני כוונתו של אהרן היאך הייתה לטובה" משה רבנו יורד מן ההר ורואה את אהרון מכה בפטיש על העגל ועל המזבח. אומר משה רבנו: מה?! אח שלי עושה עגל?! נתרחק ממנו משה רבנו. אמר הקב"ה למשה: אתה רואה בעיניים. אני רואה מה נעשה בליבו של אהרון. אתה רואה אותו לוקח קורנס ומכה. אני יודע שכל מה שהוא עשה, זה הכול כדי למשוך זמן. משל לבן מלכים שזחה דעתו עליו ונטל את הצפורן לחתור בית אביו. אמר לו פדגוגו "אל תיגע עצמך. תן לי ואני אחתור". הציץ המלך עליו ואמר לו "יודע אני היאך היתה כוונתך. חייך איני משליט בריה על פלטין שלי אלא אתה!" בן של מלך, והוא רוצה להיות גם מלך. אבל מה לעשות אבא שלו חי, אז הוא החליט להפוך את אבא שלו לז"ל ולקבל את ההנהגה. לקח כלי, כדי להרוג את אביו. בא אליו אותו מורה שמחנך את הבן של המלך, ואומר לו מה ככה אתה עושה לאבא שלך?! תן לי אני יעשה את זה. המלך בינתיים שומע את הדו שיח, ואומר למורה אני יודע מה עשית, אתה רצית רק למשוך זמן, רצית שהוא לא יעשה את זה. חייך שאני ממנה אותך להיות אחראי על הארמון שלי. כך אומר המדרש: כ כך בשעה שאמרו ישראל לאהרן (שמות ל"ב א') "קום עשה לנו אלהים", אמר להם (שם ב') "פרקו נזמי הזהב". אמר להם "אני כהן, אני אעשה אותו ומקריב לפניו". והוא לא נתעסק אלא לעכבן עד שיבא משה. א"ל הקב"ה "אהרן, יודע אני היאך הייתה כוונתך. חייך אין אני משליט על קרבנותיהן של בני אלא אתה!" שנאמר "ואתה הקרב אליך" היכן א"ל הדבר הזה למשה? במשכן.

     

    מי יתנך כאח לי

    [נתן דעת] בא תראה מה זה משה רבנו: האחים האהובים כל כך. שחז"ל אומרים עליהם [שיר השירים ח' א'] "מי יתנך כאח לי וגו'." מאז ששת ימי בראשית ועד עכשיו לא היו אחים כאלה. כשרואה משה רבנו את אח שלו, מחובר לעגל, לא רוצה איתו שום קשר. למה? זה אח שלך. עגל ואני, אין לי חיבור איתך. לא רוצה להתקרב. צריך שהקב"ה יחזור לצוות אותו [שמות כ"ח א'] "ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך וגו'."

     

    לולי תורתך שעשועי
    [מדרש שמות רבה פרשה ל"ז ד' ] דבר אחר: ואתה הקרב אליך הה"ד (הדא הוא דיכתיב {זה שכתוב}) [תהלים קי"ט] "לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי" כשאמר הקב"ה למשה: ואתה הקרב אליך הרע לו. אמר לו: תורה הייתה לי ונתתיה לך, שאלולי היא אבדתי עולמי. משל לחכם, שנטל קרובתו ועשתה עמו י' שנים ולא ילדה. אמר לה: בקשי לי אשה. אמר לה: יכול אני ליטול חוץ מרשותך, אלא שהייתי מבקש ענותנותך. כך אמר הקב"ה למשה: יכול הייתי לעשות לאחיך כ"ג חוץ מדעתך, אלא שהייתי מבקש שתהא גדול עליו. פלא מופלא כל הקטע במדרש: "ואתה הקרב אליך הרע לו" כשהקב"ה אמר למשה רבנו לקחת את אהרון ולמנות אותו לכהן. נעשה לו רע?! זה משה רבנו?! שלפני שמונה פרשיות: פרשת שמות, (ד' י"ג) "ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח" אני לא הולך לפגוע באח שלי. וחז"ל אומרים "מי יתנך כאח לי וגו'." אין כמו האחים האלה. משה רבנו שומע שחמישה מיליון אנשים מחכים לגאולה ואומר אני לא הולך לגאול את ישראל! כשהיית צריך לגאול אל לוט שלחת מלאך. רצית לדבר עם הגר שלחת חמש מלאכים. תשלח מלאך. אני לא הולך. עד שהקב"ה לא אומר [שמות ד' י"ד] "וראך ושׂמח בלבו" אהרון אחיך מחכה לך. אתה תראה איזה תזמורת הוא יעשה לך כשאתה תבא. עד שמשה רבנו, לא שומע את המשפט הזה, הוא לא הולך לגאול את ישראל. בא הקב"ה למשה רבנו ואומר לו" ואתה הקרב אליך" שנתיים לאחר שמשה רבנו לא היה מוכן ללכת, אם אהרון יפגע. בא הקב"ה למשה ואומר: בקשה, תמנה את אח שלך. אני? את אח שלי? הרע לו. למשה רבנו. נהיה לו רע. הייתכן להבין דבר כזה? שאח קטן הולך למנות אח גדול, ונהיה לו רע? הוא היה מנהיג של ישראל לפניך. מגיע לו הנהגה לפניך. הקב"ה נתן לך את התפקיד שלו, כדי שאתה תהיה המנהיג. יש תפקיד נוסף, נותנים כהונה, אתה רוצה אותה?

     

    נתאוה משה למיתתו של אהרן

    השאלה היא עוד יותר גדולה: [חז"ל] בשעה שמשה רבנו סירב בסנה, אמר לו הקב"ה: בגלל שסירבת, אתה לא תהיה כהן, הכהן יהיה אחיך. הוא כבר ידע שאח שלו יהיה כהן, אז מה זה הרע למשה רבנו? מה מונח כאן?
    [הכתב סופר, פרשת פנחס] אומר הקב"ה למשה רבנו: לעלות להר העברים [במדבר כ"ז י"ב] "ויאמר השם אל משה עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל" (י"ג) "ראיתה אתה ונאספת אל עמיך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך". אומר הקב"ה למשה רבנו: תעלה אל ההר, אתה עומד להסתלק מן העולם. [רש"י] "גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך" מכאן שנתאוה משה למיתתו של אהרן. משה רבנו רצה למות, כמו שאהרון מת. אמר לו הקב"ה: אתה תמות כמו, שאהרון מת. למה נכתב: "ונאספת אל עמיך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך"? בלי המילים "גם אתה", זה לא מסתדר? תשובתו נפלאה ביותר: אדם חי בעולם הזה, כדי לקיים מצות. [קהלת י"ב י"ג] "סוף דבר הכול נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם" בשביל זה האדם יורד לכאן. מאה ועשרים שנה לקיים מצוות. ברגע שאדם סוגר את העיניים, אומר לנו כבר דוד המלך [תהלים קט"ו י"ז] "לא המתים יהללו יה ולא כל ירדי דומה "אלה שנכנסו בידיים של דומה, הוא הממונה על המתים. אין להם שום דבר. לא יכולים להלל. לא יכולים לעשות שום דבר, אבל האדם, יכול להמשיך לקיים מצוות. גם בלי קיום מצוות. שואלים חז"ל, איך? כל המניח בן כמותו, כאילו לא מת. אם אדם מניח בן כמותו, שממשיך לעשות את המצוות, כאילו לא מת. למה? [חז"ל] "כי בְּרָא, קָרַא דְאָבוּהָ" הבן הוא הרגליים של האבא. האבא כבר לא יכול ללכת. הוא נמצא בתוך הבור. הוא לא יכול לזוז. אבל, הבן בעשיית המצוות, פועל מכוחו של האבא. אם הוא פועל מכוחו של האבא, אז המצוות ממשיכות להזדקף לזכותו של האבא. צריכים לדעת, שזה גם לחובה וגם לזכות. הזכות בקיום המצוות, והחובה בקיום העבירות ר"ל. גם על זה מענישים את ההורים, ולכן כתוב ספרי חיים וספרי מתים נפתחים, [חז"ל] מביאים את ההורים לדין מחדש, על מה שעושים הילדים במהלך השנה. [הכתב סופר] האדם יש לו תפקיד אחד. לחיות. לקיים מצוות. כשהוא מת, להשאיר בנים כשרים, שימשיכו את העבודה שלו. כשהקב"ה מצוה את משה רבנו, בפרשת חֹקת, לקרוא לאהרון ולאלעזר, ולהעלות אותם להֹר ההר, שם אמור אהרון להסתלק. (פרשת חֹקת, במדבר כ' כ"ה) " קח את אהרן ואת אלעזר בנו והעל אתם הר ההר" [רש"י] קח את אהרן. בדברי ניחומים, אמור לו, אשריך שתראה כתרך נתון לבנך, מה שאין אני זכאי לכך. אשריך, אמר לו משה רבנו, מי זוכה לכזאת פטירה, שהכתר שלו עובר לבנים שלו. משה רבנו התהווה לכזאת פטירה. אהרון עולה להֹר ההר, בריא עד יום מותו. בהפתעה מוחלטת, אומר לו הנה, תעביר את הבגדים לבן שלך, תראה איזה יופי, אשריך. משה רבנו התהווה לכזאת פטירה. אמר לו הקב"ה: גם אתה תזכה לזה. [הכתב סופר] היכן זכה לזה משה רבנו? הקב"ה אמר לו "ונאספת אל עמיך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך" הוא לא זכה. משה רבנו עלה למות. אף אחד לא היה איתו. מת לבד. רק הקב"ה התעסק בקבורה שלו. משה רבנו לא הוריד את הגלימה שלו והלביש את בנו. אז היכן, הקב"ה קיים את הציווי? בֹא ונלמד את המדרש שלמדנו עכשיו: כיוון שאמר הקב"ה למשה רבנו [שמות כ"ח א'] " ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן" הרע לו למשה רבנו. מה הרע לו? אמר משה: ריבנו של עולם, אתה ממנה עכשיו את אהרון וגם את הבנים שלו? אילו היה אומר רק הקרב את אהרון, משה לא הייתה לו שום חלישות הדעת, אבל, הוא לא אמר הקרב את אהרון, מה הוא אמר? "הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו" אמר משה רבנו אתה ממנה אותו ואני מושך אותו ביחד עם הבנים שלו?! הבטחת לי ריבונו של עולם, הבטחת לי [במדבר כ"ז י"ג] "ראיתה אתה ונאספת אל עמיך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך" אני לא רואה שאתה מצוה אותי, אני ימנה את הבנים שלי אחרי בהנהגה. בשעה שאמרתי לך ריבונו, של עולם [במדבר כ"ז ט"ז] "יפקד יהוה אלהי הרוחת לכל בשר איש על העדה" אמר משה רבנו: למי הוא מתכוון "אִישׁ עַל-הָעֵדָֽה"? [חז"ל במדרש] אמר משה הגיע הזמן למנות את ילדיי לממשיכי הדרך שלי. אם משה רבנו חשב שילדיו ראויים להמשיך את הדרך, סימן שהם מתאימים לזה מבחינה רוחנית. הקב"ה אומר לו הבנים שלך לא יהיו ממשיכי הדרך. אז מי יהיו ממשיכי הדרך שלך? יהושע בן-נון. שנאמר [משלי כ"ז י"ח] "נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד" הוא ימשיך. אמר משה רבנו: [שמות כ"ח א'] "ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו וגו'.". ריבונו של עולם: אני הולך למנות את אהרון, ועל המקום, גם את בניו לממשיכי הדרך. היכן ההבטחה שלך? אמר לו הקב"ה: אני לא מבין מה אתה רוצה: [מדרש רבה] "תורה היתה לי ונתתיה לך, שאלולי היא אבדתי עולמי." מה אתה רוצה?

     

    התורה שאנו לומדים נזקפת לזכתו של משה רבנו

    מה התשובה? מה זה שאני רוצה שהבנים שלי ימשיכו בדרכי?! אני כהן, הבן שלי ממשיך בדרך שלי, לוקח את הבגדים וממשיך בכהונה. אמר לו הקב"ה: זה סקטור מאוד מצומצם של כוהנים, אתה משה רבנו, כל עם ישראל ממשיך בתורה שאתה הבאת. "תורה היתה לי ונתתיה לך" אז כל מי שיושב ועוסק בתורה, זה נזקף לזכותו של משה רבנו. [חז"ל] "בְּרָא, קָרַא דְאָבוּהָ" הרגליים של הבן ממשיכים את האבא. אמר הקב"ה למשה: אתה לא צריך את זה. למה? מסיבה אחת פשוטה: כיון שאתה קיבלת את התורה. ועצם זה שאתה מקבל התורה, כל תורה ותורה שנלמדת בעולם, נזקפת לזכותך. אם ככה מה אתה בא בתלונות? "ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך" הרע לו למשה רבנו היכן הילדים שלי? הילדים שלך?! כל מיליוני היהודים, שסיימו בי"ד שבט מסכת יבמות והתחילו מסכת כתובות, זה הילדים שלך. זה הרגליים שלך. זה ה"בְּרָא, קָרַא דְאָבוּהָ שלך". אז מה חלשה דעתך?! מה אמר משה רבנו? מה הרע לו ומה התשובה שהוא קיבל משמים?
    [פריון, לבעל קיצור שולחן ערוך] איזה נס שלא מונו ילדיו של משה רבנו, כי אם התורה הייתה ניתנת בירושה, הייתה נשארת אך ורק לבניו של משה רבנו. אין דבר כזה שישראל יהיה כהן. כי הכהונה נתנה לאהרון ולבניו. אין דבר כזה שמי שקיבל מלכות, זה עובר לבניו. מי שלמד [גמרא [משנה באבות י"ב ב'] כתר כהונה, לקח אהרון וממשיך לבניו. כתר מלכות: קיבל דוד המלך וממשיך לבניו. כתר תורה: מונח בקרן זווית ויכול לבוא כל אחד ולקחת אותו.  
    [זרע ברך, תלמידו של המגלה עמוקות, ר' ברוך ברכיה שפירא] יש סימוכין בדברי חז"ל בפרשת כי תשא. המנורה, כל הדברים שהיו בה, מכוונים כנגד חמישה חמשי תורה. במנורה יש כפתורים, יש פרחים, יש גביעים, במנורה יש כל מיני דברים. יש גובה י"ח טפחים, יש שבעה קנים, הכול מכוון כנגד חמישה חמשי תורה בדקדוק. במנורה שבעה קנים. שבעת הקנים של המנורה, כותב האריז"ל, מכוונים כנגד שבעת התיבות של הפסוק הראשון בפרשת בראשית: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" יש כאן שבעה תיבות, כנגד שבעת הקנים של המנורה. במנורה, ישנם אחד עשרה כפתורים. כנגד הפסוק הראשון בחומש שמות: "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ" במנורה ישנם תשעה פרחים: כנגד הפסוק הראשון בחומש ויקרא: "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר" הגובה של המנורה י"ח טפחים.  י"ח טפחים הם לא י"ח מלאים. הגובה של המנורה הוא לא מטר שמונים י"ז טפחים ועוד קצת. הקצת הזה, נחשב לטפח מלא. י"ז יש מלאים. בפסוק הראשון בחומש במדבר, תמצא י"ז תיבות. יש במנורה כ"ב גביעים. בכל אחד מששת הקנים, היה שלושה גביעים. 3*6 = 18. ובקנה המרכזי היה ארבע גביעים. 18+4 = 22. כ"ב גביעים, הוא כנגד הפסוק הראשון (דברים א' א') " אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת ודי זהב" יוצא, שכל הסימנים הנמצאים במנורה, מכוונים כנגד התורה הקדושה.
    [רבנו בחיי, פרשת תרומה] עשרים ושתיים הגביעים, שנמצאים במנורה, הם כנגד כ"ב אותיות, שבהם נתנה התורה. תסתכלו גם בָ[רקנטי] שכותב, שעשרים ושתיים הגביעים, הם כנגד פמליה של 22,000 מלאכי השרת, שליוו את הקב"ה, בשעת נתינת התורה.

    [הכתב סופר] במנורה יש שישה קנים והנר השביעי. ששת הקנים כנגד שישה סדרי משנה. יוצא שכל המנורה הזאת, וכל הדברים שבה-הכפתורים, הגביעים, הפרחים ,הגובה, הכול מכוון לחמישה חומשי תורה. אם רוצים להוסיף על זה, כל השמן רומז לחכמת התורה, זה קשור יותר לחנוכה, כפי שידוע לכולם. [הגמרא בברכות] הרואה שמן בחלום יצפה לחכמה. שלח יואב לקרוא אישה חכמה, מאיפה? תקועה. [הגמרא במסכת מנחות] מה יש בתקועה? בתקועה עושים שמן, ושמן זה סגולה לחכמה. יוצא שגם שמן, הוא רמז לחכמה. [קהלת ח' א'] "חכמת אדם תאיר פניו וגו'." החכמה של האדם, מאירה לו על הפנים.

     

    מי הרשה למשה רבנו לשבור את הלוחות?

    [זרע ברך] זורק פצצה: משה רבנו שבר את הלוחות. הוא יורד מן ההר, שבוע הבא בע"ה נקרא את זה: פרשת כי תשא, הוא רואה שעם ישראל עושה עגל, הוא לוקח את הלוחות וזורק אותם. שואל: מי התיר לך לשבור לוחות שלא שלך? (הרב משתאה כשהוא קרא את זה) הוא אמר לעצמו: ריבונו של עולם, חמישים שנה אני לומד רש"י, רש"י כותב בפסוק האחרון בתורה [דברים ל"ד י"ב] " ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל". "לעיני כל ישראל" שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם. שנאמר [דברים ט' י"ז] "ואשברם לעיניכם" והסכימה דעת הקב"ה לדעתו, שנאמר אשר שברת [שמות ל"ד א'] יישר כחך שברת (שבת פ"ז) יישר כחך ששברת. תודה רבה ששברת את הלוחות. [זרע ברך] מי התיר לך לשבור את הלוחות? זה לא שלך. מה אתה שובר?! [מדרש רבה, פרשת כי תשא מ"ו א') ראה שאין לישראל עמידה. משה רבנו יורד ורואה את העגל, אמר: (תשמעו!) עם ישראל לא יוצא מהחטא הזה. החטא הזה הוא לעד. אין יציאה ממנו. הלך משה וחבר נפשו עמהם. אמר משה כולם עשו את העגל, או שלא מיחו. היחיד שלא היה כאן שעשו את העגל, זה אני. יוצא שאני היחיד שלא חטאתי. אלך להצטרף עמהם. גם אני בחבילה. ושבר את הלּוחות. "ואמר להקב"ה הם חטאו ואני חטאתי ששברתי הלוחות". קל וחומר. אומר משה חטאתי ששברתי את הלוחות. כל הקל וחומר לא רלוונטי, תבקש רשות. "אם מוחל אתה להם אף לי מחול שנאמר (שם ל"ה) ועתה אם תשא חטאתם כן לחטאתי מחול ואם אין אתה מוחל להם אל תמחול לי אלא מחני נא מספרך אשר כתבת א"ר אחא לא זז משם עד שפנה חטייה שלהם שנאמר ויפן וירד משה כיון שפנה חטייה שלהם". "כיון שמשה רבנו הצליח להשיג כפרה על חטא העגל אמר משה הרי היה לישראל מי שיבקש עליהם אני מי יבקש עלי התחיל מצטער על שבור הלוחות".

    הדבר הזה, של שבירת הלוחות, הוא דבר לא מובן. [רש"י] "יישר כוח ששיברת" הכול בסדר גמור. [זרע ברך] מי התיר לך לשבור את הלוחות? הנה משה רבנו שבר את הלוחות, ואומר ריבונו של עולם חטאתי. איפה נתכפר משה רבנו, על שבירת הלוחות?

    [זרע ברך] [שמות כ"ז כ'] "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד ". הייתכן? למה "ואו" החיבור? תגיד "אתה תצוה את בני ישראל". למה באף כלי, לא כתוב "ואתה תצוה"? [הרמב"ן] "תְּצַוֶּה כל שמן צריכים להביא אליך. [זרע ברך] למה צריכים להביא אליך? כל כלי אחר, לא צריך להביא אליך. עצים למערכה וחיטים ללחם ותמידים לא צריכים להביא. רק השמן. למה? [זרע ברך] פשוט מאוד. אמר משה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, לעם ישראל השגת מחילה לחטא העגל. איך השגת מחילה? [שמות כ"ה ב'] "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי" [חז"ל במדרש תנחומא פרשת תרומה, אות ח'] יבוא זהב שבמשכן ויכפר על זהב העגל. יוצא, שהקב"ה נתן לעם ישראל כפרה על חטא העגל. לעשות משכן. אומר משה רבנו: ריבונו של עולם, לעם ישראל נתת כפרה. יעשו את המשכן ויכפרו על חטא העגל, אני ששברתי את הלוחות, מה תהיה כפרתי? אמר לו הקב"ה: ואתה הכפרה שלך: (בפרשת תרומה, נאמרת כפרה לישראל על חטא העגל. משה רבנו הרי לא היה בחטא העגל, אם הוא לא היה בחטא העגל, אז הוא לא צריך כפרה בבניית המשכן. על מה הוא צריך כפרה? על שבירת הלוחות.) אמר לו הקב"ה: אתה יודע מה תהיה כפרתך על שבירת הלוחות? [ויקרא כ"ד ב'] "צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד" אתה מטפל במנורה. אתה עושה את המנורה. אתה לא תצליח, ותנסה לתפוס מכל הכיוונים ולא תצליח והמלאך גבריאל יראה לך והמלאך מיכאל יראה לך, ואתה תתקח ושוב תתקשה ושוב בנה ושוב עשה. אתה תבנה א המנורה כתקנה על הלוחות ששברת. את השמן מביאים אליך. רק אתה מתעסק במנורה. [זרע ברך] למה? כי המנורה מכוונת, כנגד חמישה חמשי תורה ותושב"ע: שבע הקנים, כנגד הפסוק הראשון בבראשית, וההמשך שהסברנו. הכ"ב גביעים, כנגד הפסוק הראשון בחומש דברים וכו'. יוצא שכל דבר, מכוון כנגד חמישה חמשי תורה. אמר לו הקב"ה: הם התכפרו במשכן. ובמה אתה מתכפר ששברת את הלוחות? "ויקחו אליך שמן זית זך" אתה תיקח את השמן, ואתה תטפל במנורה. אתה תבנה את המנורה כתקנה על זה, ששברת את הלוחות. אתה תעשה את המנורה, שהיא כנגד תורה שבע"פ, כי עפ"י שניים עדים יקום דבר.

     

    בתרומה אהרון לא נזכר ובתצוה משה
    [הכלי יקר] בפנים יש לך את הלוחות ב"מם" ו"סמך" היו עומדים. בחוץ יש לך את המנורה. שברת את הלוחות לעיני כל ישראל, אז מה תהיה הכפרה? תהיה לך כפרה במנורה. שתתעסק איתה, ויביאו אליך את השמן. זה יהיה הכפרה שלך. לכן יש כאן "ואו" החיבור "ואתה" הם התכפרו בפרשה הקודמת פרשת תרומה. ואתה, מתי אתה מתכפר? [ויקרא כ"ד ב'] " צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד" עכשיו אתה מבין, למה זה "ויקחו אליך שמן זית זך"? אמרנו תביא את זה אחרי הבניה של המשכן. הם התכפרו כבר. במה אני מתכפר? אמר הקב"ה: רגע אחד, לפני שאני מצווה על הבגדים, בֹא נסגור את העניין עם משה רבנו, נספר לו מה הכפרה שלו. במה הכפרה שלו? [שמות כ"ז כ'] "ואתה תצוה את בני ישראל וגו'."

    [חקרי לב] עכשיו תבין טוב מאוד: בפרשת תרומה שמו של אהרון הכהן לא מופיע. בפרשת תצוה, לא מופיע שמו של משה רבנו. למה? בפרשת תרומה, זה היה כפרה על חטא העגל, שעשה אהרון הכהן. לכן שמו לא מופיע. בפרשת תצוה, על מה הכפרה? על שבירת הלוחות, מי שבר? משה רבנו. לכן שמו לא מופיע.

     

    לך לבן עמרם?

    [זרע ברך] [שמות כ"ח א'] "ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן" כיון שאמר הקב"ה למשה רבנו "ואתה הקרב אליך וגו'." הרע לו למשה רבנו. מה רע לך? " תורה היתה לי ונתתיה לך" שהקב"ה ראה שמשה רבנו, הרע לו, היה למשה רבנו שאלה עצומה. "תורה היתה לי ונתתיה לך". למה נתתי לך את התורה?
    [גמרא מסכת שבת פ"ט] בשעה שאמר הקב"ה למשה רבנו, תיקח את התורה. הוא יורד למטה עם שני לוחות העדות בידו. בא השטן הקב"ה ריבונו של עולם, תורה שהייתה כאן, איפה היא? אמר לו הקב"ה נתתיה על הארץ. הלך השטן אצל ארץ, שאל איפה התורה, אמרה לו, לא אצלי. הלך אצל ים, אמר לא אצלי, הלך אצל תיהום, אמר לא אצלי. חזר השטן להקב"ה ואמר לו: ריבונו של עולם, חיפשתי בכל הארץ ולא מצאתיה. אמר לו הקב"ה: לך אצל בן עמרם. צריך כעת להבין את המילה הזאת, מה זה "לך אצל בן עמרם". כולם יודעים שמכנים מישהו, שלא בשם שלו, זה כינוי גנאי. כשכלב רצה להשתיק את כולם, בשעה שהוא חזר מהמרגלים, הוא רצה להגיד שהארץ הזאת טובה, מה הוא אמר? [סוטה ל"ה א'] " וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם".

     

    תושב"ע מענוותנו של משה רבנו
    [המהר"ל] "לך אצל בן עמרם"' משה רבנו כבר לא נמצא כאן, הביטול של משה רבנו, הוא מחק את עצמו לגמרי. [במדבר י"ב ג'] "והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה" משה רבנו איננו כאן. "לך אצל בן עמרם" משה רבנו קיבל את התורה, כי הוא לא נמצא כאן. משה רבנו קיבל תורה מסיני. הוא האדם הנמוך ביותר, כמו הר סיני. אמר לו השטן למשה רבנו: משה, תורה שנתן לך הקב"ה, היכן היא? אמר לו: וכי מה אני, שנתן לי הקב"ה תורה?! אמר הקב"ה למשה: משה בדאי אתה? אמר משה לפניו: ריבונו של עולם, חמודה גנוזה יש לך, שאתה משתעשע בה בכל יום, אני אחזיק טובה לעצמי?! אמר לו הקב"ה: הואיל ומיעטת את עצמך, תקרא על שמך שנאמר [מלאכי ג' כ"ב] "זכרו תורת משה עבדי וגו'." עד כאן דברי הגמרא. [זרע ברך] מה זאת אומרת השטן אומר, תורה שהייתה כאן, היכן היא? מה הוא לא ראה את משה רבנו, יורד עם שתי לוחות העדות? הרי כולם ראו, דברנו שבוע שעבר, שאלו מלאכי השרת- מה לילוד אישה בינינו?! לקבל את התורה בא. אז כולם היו שם, גם השטן. מי נתן למשה רבנו את הקטורת? השטן. אתה יודע שמשה רבנו לקח את הלוחות, אתה היית שם. אז למה אתה שואל, איפה התורה? לא זה הנידון. אז מה הנידון? חוץ מהתורה הקדושה, נתן הקב"ה למשה רבנו גם פלפולה של תורה, גם הלכה של תורה, גם אגדתה של תורה, הכול הקב"ה נתן למשה רבנו. נתן את זה למשה רבנו, אז השטן שאל איפה זה? נתת לו את הלוחות, אבל פלפולה של תורה לא נמצא כאן כבר, אגדה של תורה לא נמצא כאן, פסק של תורה- לא נמצא כאן. אמר הקב"ה: נתתי את זה למשה רבנו בגלל הענווה. אם כך, אמר הקב"ה, הרע לו למשה רבנו? אתה רע לך, שאהרון אחיך התמנה? איך יכול להיות, אדם שקיבל את התורה, בגלל הענווה שלו, נהיה לו רע בגלל שאחיו קיבל תפקיד, זה מתאים לאדם שהוא עניו? איפה זה מסתדר עם הענווה שלו?! אני אגיד לך מה קרה כאן: משה רבנו ידע, שהתפקיד מגיע לאהרון הכהן. משה רבנו חשש כאן מדבר אחר. משה רבנו חשש, שמה שהקב"ה אמר לאהרון הכהן "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ," היות ושני הפסוקים הראשונים בתחילת הפרשה, עוסקים בכפרת משה רבנו, על מה שהוא שבר את הלוחות "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" אתה שברת את הלוחות. התקנה שלך שתתעסק בעניין המנורה. ומיד אחרי שהוא גומר את זה אומר לו "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ" אומר משה רבנו למה זה מופיע כאן "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ"? פירוש הדבר שהקב"ה אומר: אתה תתקן גם את זה, ואתה לא תהיה גם כהן. זאת אומרת, חלק מהכפרה של משה רבנו, על שבירת הלוחות, זה שהוא התעסק במנורה, וגם שהוא לא יהיה כהן. הראה לו משה רבנו שזה העונש שהוא קיבל. אמר לו הקב"ה- עונש? על איזה עונש אתה מדבר? יישר כחך ששיברת! עונש?! שכר אני נותן לך, ששיברת! איזה שכר? "תּוֹרָה הָיְתָה לִי וּנְתַתִּיהָ לְךָ" זה השכר שקיבלת! היכן השכר? בֹא נקרא עוד קטע במדרש: ברגע ששבר משה את הלוחות "ואמר לו הקב"ה אל תצטער בלוחות הראשונות שלא היו אלא עשרת הדברות לבד ובלוחות השניים אני נותן לך שיהא בהם הלכות מדרש ואגדות הה"ד (איוב יא) ויגד לך תעלומות חכמה כי כפלים לתושיה ולא עוד אלא שאתה מבושר שמחלתי לך על חטייה שלך שנאמר (שם) ודע כי ישה לך אלוה מעונך". הרע לו למשה רבנו על העונש?! איזה עונש?! שכר אני נותן לך! הלוחות יהיו שלך. אני נותן לך פלפולה של תורה, אגדות, הלכות. אתה מקבל שכר. "יישר כחך ששיברת" אז משה רבנו, מצד אחד צריך כפרה, על זה שהוא שבר בלי רשות, ועל זה הוא אומר לו: "." אתה תטפל במנורה, זה יהיה כפרה. אמר משה רבנו: אולי בגלל זה, הוא לא נתן לי כהונה?! מה פתאום? אתה תקבל את הכהונה?! תקבל את מה שמגיע לך. הכול בסדר גמור. אבל, אומר לו הקב"ה: תקבל תוספת. בלוחות השניות. אם ככה, נוכל להבין, מהו "ואתה תצוה וגו'." ולמה זה נכנס כאן, בצמוד לפרשת תרומה.

    [אור גדליה {תכלת מרדכי, של המהרש"א מבלזן}] ר' שלום מרדכי הכהן שבדרון, הסבא של הרב שלום שבדרון הידוע. אומר המהרש"א מבלזן: כתוב במדרש וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ - כיון ששמע משה רבנו, שהוא צריך לקרב את אחיו הרע לו למשה רבנו, אמר לו הקב"ה נעשה לך רע? נתתי לך תורה! על מה נהיה לך רע? בלי התורה הזאת, אבדתי את עולמי! הנוסח שמביא המהרש"א מבלזן, הוא נוסח קצת שונה. הרע לו למשה רבנו בעיניו - מה הנ"מ אם זה בעיניו או לא? חס וחלילה  להעלות על הדעת, שהרע לו, למשה רבנו. הרע לו למשה רבנו. שאהרון אחיו התמנה להיות כהן?! מה הרע לו? משה רבנו לפני שמונה פרשיות, קראנו בתורה, בפרשת שמות - שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח – אני לא הולך, אני לא הולך לפגוע באח שלי. משה רבנו לא הולך לפגוע באח שלו, וחז"ל אומרים מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי אין אחים כאלה בבריאה, כמשה ואהרון. אומרים חז"ל [תהילים קל"ג ב'] זְקַן אַהֲרֹן שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו - בשעה שמשחו את אהרון, משה רבנו היה ביחד איתו, כאילו שמשחו אותו .

    משה ואהרון כאלה אחים, הרע לו למשה רבנו, למנות את אח שלו הגדול ממנו, אתה יכול להאמין לדבר כזה?! [תכלת מרדכי] חס וחלילה. אומר משה רבנו להקב"ה: ריבונו של עולם, אני רוצה לשאול שאלה, אתה מוכן להסביר לי? למה אני צריך לקרב את אח שלי? למה אני? כשנגלית אלי בסנה, בפרשת שמות, שלחת מישהו למנות אותי? נגלית אלי בסנה ואמרת לי: משה, אתה הולך להיות הגואל של ישראל. לא שלחת מישהו. אתה באת.

    [חז"ל] שם בפרשת שמות, אמר לו הקב"ה, אחרי שבעה ימים שהקב"ה מנהל עם משה רבנו משא ומתן [שמות ד' י"ד] "הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי יָדַעְתִּי כִּֽי-דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא וְגַם הִנֵּה-הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּֽוֹ" אתה היית אמור להיות כהן, והכהונה תעבור לאהרון אחיך. משה רבנו יודע שהוא לא יהיה כהן, הוא יהיה המנהיג ולא יהיה כהן. כהן יהיה אח שלו.

    אז מה זה הרע לו למשה רבנו?

     

    למה הקב"ה לא ממנה את אהרון?

    [תכלת מרדכי] אמר משה רבנו: ריבונו של עולם, תרשה לי לשאול שאלה, למה אני האח הקטן של אהרון הכהן, צריך לגשת אליו ולמנות אותו? למה לבזות את אח שלי? למה לבוא שאני ימנה אותו? ריבונו של עולם, אתה לא יכול לבוא ולמנות אותו? למה כמו שמינית אותי בסנה

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/2/15 15:27:
      ברוכה תהיי
        25/2/15 23:18:
      יישר כוח על דברי התורה הנפלאים- בנושא פרשת תצווה.
      כן ירבו כמוך בישראל.

      ארכיון

      פרופיל

      אריהאלוני1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין