כותרות TheMarker >
    ';

    יומן סיפורים

    תמיד אהבתי לכתוב, זה החל במכתבים והמשיך בסיפורים, זיכרונות, הדי פנטזיות מדליקות. הסיפורים נולדים מאוחר בלילות או מוקדם בבקרים, תמונה, תסריט או רעיון. ציור מילים על מסך מחשב, מפיח בהם חיים אחרים, לפעמים מפתיעים, גם אותי.

    הנץ דואה © כל הזכויות שמורות

    0

    מסע 1 - נופים קפואים

    4 תגובות   יום שבת, 28/2/15, 08:30

    הגעתי לפינלנד, הארץ השנייה במדד ה- Good Country Index.  מדד מעניין מאוד שמודד איך ארץ מצטיירת במחשבות האנשים בחינת התרומה שלה לאנושות, האלטרואיזם שלה.

     

    בטיסה ישב לידי זוג פיני.  למרות שישנתי במשך מרבית הטיסה כשלאוזניי אוזניות מבטלות רעשים, במשך השעה או השעה וחצי הראשונות, בכל פעם שהתעוררתי לשנייה, שמעתי את האישה מדברת בשטף ולאו דווקא בשקט, עם הפסקות קצרות של בן זוגה.  אישה כבת חמישים, בטח עולים לרגל שהגיעו לארץ לביקור במקומות הקדושים.

     

    מהשדה לתחנת הרכבת, לנסיעה של כחמש מאות ק"מ צפונה.  ככל שנצפין, הארץ לובשת לובן.  השלג נראה ישן, משומש, צריך שטיפה וכביסה או לפחות מעטה טרי על מנת לחדש את הרעננות שבו.  עצי הליבנה שלדים חשופים, בוהק הגזעים משקף את השלג.  עצי האורן נאבקים על כל טיפה של אור, מאמצם ירוק כהה באור הצפוני המרוכך, נראים כמעט שחורים.

     

    יש מין שלווה על הנופים הנשקפים מחלון הרכבת.  תלמי השדות משרטטים דוגמאות מרגיעות בשלג, מעט השמש כמעט ואינה חודרת את מעטה העננים.  האור כל כך מסונן, מרוכך, שונה מהאור החד שאצלנו.  אין פעילות בשדות, בני האדם והחיות מרוכזים בבתים, ברפתות ובדירים.  לחיות זה זמן של חום מהביל ומעט פעילות, לבני האדם זו עת של תיקונים והרהורים.  הקיץ הקצר והאינטנסיבי מחייב מנוחה ארוכה אני מניח, לאדם ולבהמות.

     

    מעברו השני של המעבר יושבת עלמה צעירה, שנות העשרים המאוחרות.  שערה שחור ועורה בהיר, כמעט שקוף. ג'ינס אופנתי ומגפיים שחורים הדוקים לשוקיה.  חולצה פרחונית, בורדו עמום עם דוגמאות מורכבות בשחור באטיקי,  צעיף אפור עם עיטורים עדינים לצווארה.  היא כל כך מרוכזת בסריגה, נראה כמו גרב לילד, לך תדע.

     

    יש לי עוד ארבע שעות פחות חמש עשרי דקות.. כנראה שזו לא רכבת האקספרס, לא ידעתי כשקניתי את הכרטיס מהמכונה האוטומטית. 

     

    הנסיעה הזו ללוויה של אדם יקר לי היא חלק ממסע אל פרשת דרכים.  פרשת דרכים גדולה ואולי גם כמה קטנות, ישתנו לי החיים בחדשים הקרובים, כולי נרגש ומצפה למה שיהיה, למרות הסיכונים.  הכרויות של אנשים ממקומות שונים עם סדרי עדיפויות אחרים בחיים, אנשים שההנאות מכתיבות להם סדר יום וחברויות.  ומצד שני זו נסיעה של פרידה ואהבה, פרידה ממי שמת ואהבה של כל אלו שממשיכים את המת ואת החיים.

     

    המבקר הגיע, סרק את הכרטיס.. כבר לא מנקבים כרטיסים המבקרים, הכל במחשבים אפילו המילים הללו שאני כותב עתה בנקישות רכות על הקלידים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/2/15 15:36:
      דרך העולם באים והולכים... מתחלפים גם השמחה והעצב... ♥
        28/2/15 14:56:

      ''

        28/2/15 14:46:
      "אנשים שההנאות מכתיבות להם סדר יום וחברויות." הולך להיות לך חתיכת ג'ט לג.
        28/2/15 10:46:
      מסע מעורר מחשבה... תמשיך לעדכן...

      ארכיון

      פרופיל

      הנץ דואה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין