כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אלה הם חיי

    שגרת חיי הופרה כאשר פגשתי בעידו, חשבתי שמצאתי את הנפש התאומה שלי. אבל יום אחד גיליתי שהכול היה אשליה מתוקה שכנראה יצרתי לעצמי.
    הבלוג מחולק למספרים בעלי רצף כרונולוגי המתארים את תהליך ההכרות, חברות, הגילוי, מחשבות ותהיות
    החיים לא נעצרו בעידו ולכן מתוארים פרקים נבחרים מחיי


    הבלוג נכתב בראש ובראשונה לעצמי אשמח אם תהנו ותלמדו מסיפור חיי.

    0

    זר

    4 תגובות   יום שלישי, 3/3/15, 00:13

    דרכנו הצטלבו שוב באופן לא מפתיע .....שוחחנו ...

    מתחילת השיחה היה לי הרושם שזה אתה.

    אבל מצד שני חשבתי שאולי הפכתי פרנואידית בזכותך
    אז זרמתי עם השיחה.

    בשלב מסוים הבנתי שאני משוחחת איתך ומה גרם לי להתאהב בך.

    היית כל כך שנון, חד אך עם זאת עדין, שקט ובטוח...

     

    הבנתי שגם אם  איני מודעת אתה עוקב אחרי מקרוב מאוד

    אולי אפילו  קרוב מדי ושוחחת איתי מספר פעמים מבלי שידעתי 

    אבל האמת לא ממש אכפת לי....

    גם אין לי ספק שאתה קורא כאן בקפה 

    דאגת לשאול "מה שלום סנדרה גיל?"

     

     

    מוזר....

     

    האיש שעד לפני מספר שנים היה איש סודי ואהבה גדולה

    הפך להיות עכשיו זר, מוזר ומנוכר.

    שאלת אותי המון שאלות ולא יכולתי לספר לך דברים בנאליים ופשוטים ביותר אודותיי

    אולי למען האמת לא רציתי לשתף אותך יותר בחיי.

     

    רק לפני שנה אמרת משפטים שעדיין מהדהדים...

     

    "את לוזרית התקדמתי לדגם משופר"

    "גיוונתי אותך על הדרך לא יותר מיזה"

    "יש כאילו שמתעסקים באבק ויש כאילו שבוחרים לעשות"


     אז מה פתאום אתה שואל אותי שאלות לא קשורות וברורות

     

    האם את עדיין אוהבת אותי?

     

    מה זה משנה אם אוהבת או לא

    משנה שהוצאתי אותך מחיי לנצח!!!
    מבלי דרך חזרה אז משנה מה תחושותיי?!

     

    "את מפנטזת עלי לפעמים"?

     

    למה שאפנטז ?

    שנים פנטזתי  רק להניח עליך את ראש ולהרגיש נאהבת

    אבל כל פעם שהתמסרתי, התרפקתי והרגשתי בנוח
    חטפתי סטירה מצלצלת.

    התחננתי אפילו בכיתי בקשתי ממך שלא תיקח אותי לקצה...

    אמרתי שלא תהיה דרך חזרה

    אבל אתה היית חייב לבדוק את הגבולות

    אז בדקת...

    ולא פעם אחת

    כשאני מתנתקת מתנתקת חד וברור!!

     

    "אני לא כועס ואת מוזמנת להתקשר אם תרצי?"

     

    להתקשר אליך וכי למה?

    על מה יש לנו לשוחח?

    לשמוע על הקשרים שלך עם אחרות, על אשתך, ילדך.....

    מצטערת אבל אבדתי עניין לא מעניין אותי

    מאחלת לך באמת כל טוב למרות הכל אין בי כעס

    רק תודה גדולה על זה שגאלת אותי מיסוריי

    ביום הולדתי ה-42

    מתנה יותר גדולה מזו לא יכולתי לבקש.

     

     

    ולסיום אמרת "תתני לי נשיקה....."

     

    נשיקה לך?

    נשיקה בעיני היא מאוד אינטימית

    נותנת רק לאנשים קרובים מאוד

    אבל מי אתה ומה אתה?

    זר מוזר ובעיקר מנוכר!!!

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/3/15 07:35:

      גם אם הפוסט  הזה אינו ה"הקאה" האחרונה, הוא טוב לשחרור הסופי והמוחלט

      נקזי את כל המורסה ותבריאי לחלוטין.

      מגיע לך החופש הזה.

        4/3/15 00:29:

      וזהו סיומו של מסע, שהתחיל באהבה מטאורית ועבר מכשולים רבים, שיכולתם להם עד שלא עוד...עד שנהפך להיות זר ומנוכר,כי לא ידע גבול ושובע אלייך...רצה למשוך מעבר ליכולות, מעבר לקצה...והמחיר לאובססיה הוא גבוה...לשמחתך, נגאלת מייסורייך, ,נגאלת ממנו...שמחה בשבילך והעיקר, שהמשכת הלאה ורק צמחת וגדלת מתוך תהומות הכאב והזיכרונות...למקום הטוב שבו את היום, אשרייך יקירה ♥

        3/3/15 07:33:
      נחרצה ראשית, תודה על תגובתך שנית, איני מסכימה איתך אני כותבת את הבלוג עבורי ולא עבור אף אחד. לא מעניין אותי אם הוא קורא רק ציינתי עובדה שמהתרשמותי בשיחה הוא עוקב באדיקות אחרי כל פיסת מידע ממני. אכן שוחחנו שיחה לקונית מאוד התחילה שלא ידעתי שזה הוא ונגמרה כמה דקות אחרי שהבנתי שזה הוא לא יהיו תהודות, מחשבות ועוד... אין לי מושג עד כמה קראת כאן אבל אני אחרי שלבי כעס,מחשבות וגם ההחלטות. השלמתי עם העובדה שזה נגמר מזמן.... חג פורים נפלא גם לך וליקיריך
        3/3/15 06:04:

      ועל אף כעסך כי רב,
      ולמרות טענתך שאינך עוד שם...
      עובדה פשוטה - הגבת למילותיו,

      ענית לפניותיו ואף טרחת להעלות בלוג בנדון, ו

      לו רק מתוך הידיעה שהוא קורא בקפה...

      כשמשהו נגמר מתוך רצון עז לסיימו - הוא נגמר באמת.

      אין תירוצים.

      אז ... או להתעלם לגמרי מבלי ליצור תהודה 

      או להמשיך ולהיות שם - גם אם לא פיזית.

      ואת צריכה לחשוב המון.

      בהצלחה וחג פורים שמח לך וליקירייך.

      ארכיון