היה או לא היה? למרות שחוקרים רבים רואים במגילת אסתר טקסט בדיוני שלא מתאר מציאות היסטורית ובמלך אחשוורוש כדמות כללית שלא בהכרח מתארת מלך שהיה בעבר. עדויות חדשות המוצגות לראשונה בעולם במוזאון ארצות המקרא בירושלים מביאות עדויות היסטוריות לקיומו של המלך אחשוורוש, דווקא מבבל. לוחות טין עתיקים מתקופת גלות בבל, בני למעלה מ-2,500 שנה מחזקים את הטענה כי אחשוורוש אכן היה מלך אמיתי – הידוע גם כמלך חשיארש, מלך פרס.

בשנת 539 לפנה"ס כבש המלך כורש את בבל והפך את פרס מולדתו למרכזה של האימפריה הגדולה ביותר שידע העולם עד אותה עת. בשיא כוחה השתרעה האימפריה הפרסית מהודו ועד כוש, כמסופר במגילת אסתר. כיבושה של בבל בידי כורש נתפש בעיני היהודים בגלות בבל כאות למחילה מאלוהים, ואכן בהצהרה שפרסם בשנת 538 לפנה"ס, אִפשר כורש ליהודים לשוב ליהודה ולבנות מחדש את בית המקדש. המלך חשיארש היה נצר למשפחת מלכים פרסים ששלטו בבבל לאחר שנכבשה מידי נבוכדנצר על ידי כורש.

בתערוכת "על נהרות בבל" שנפתחה בחודש שעבר במוזאון ארצות המקרא ירושלים, נחשף לראשונה בעולם אוסף תעודות עתיק מבבל, המתעד את חיי היהודים בבבל החל מהשנים הראשונות לאחר חורבן בית המקדש הראשון, ורבים מהפריטים באוסף, "ארכיון אל יהודו", נחתמו בתקופתו של המלך חשיארש, עדות היסטורית לתקופת שלטונו של המלך שהפך לחלק בלתי נפרד מהפולקלור היהודי – אחשוורוש.

יתרה מכך, ארמונו של המלך חשיארש, למשל, בעיר שושן, דומה מאוד לתיאורו במגילת אסתר של ארמון הלך אחשוורוש. התנהגותו הנוקשה של המלך אחשוורוש בשושן כתובה במגילת אסתר, ולפי העדויות מעניין לראות שגם המלך חשיארש נהג ביד קשה עם בבל הכבושה, ומדיניותו פגעה במידת העצמאות שלה. הוא ניתץ מקדשים בבליים, דבר שהוביל להתמרדויות שדוכאו ביד קשה.

באוסף נמצא לוח טין שנכתב כ-110 שנים לאחר חורבן ירושלים. הלוח הוא תעודת שטר חוב על תמרים, בין גולים יהודים בעיר יהודה בבבל. התעודה נחתמה בסימני ציפורניהם של שלושת העדים, בכ"ה באב, שנה 9 למלך אחשוורוש, "מלך הארצות".

התעודות מתוך אוסף אל יהודו, העשויות טין, מתארות ברובן הסכמים וחוזים מחיי היומיום של הגולים היהודים לבבל, ונחתמו על פני תקופה ארוכה של מאות שנים, כשאנו מוצאים נוכחות רבה של המלך אחשוורוש בתעודות.

אמנדה וייס, מנכ"לית מוזאון ארצות המקרא, מספר לוואלה! יהדות כי : "לוחות אל יהודו שנחשפו לראשונה לקהל הרחב במוזאון ארצות המקרא, פותחים עבורנו צוהר נדיר לאינספור תגליות השופכות אור על חלקים רבים מההיסטוריה היהודית שלא היו ידועים לנו בעבר ממקורות היסטוריים".

בנוסף היא אומרת כי: "גם בחג הפורים, אנו מוצאים קשר בין הסיפור היהודי המסורתי לבין העדויות העולות מהתעודות, המחזק את הערך ההיסטורי של מגילת אסתר ושל הטקסטים היהודיים בכלל. לאור החיבור בין תערוכת "על נהרות בבל", לצד תערוכת הקבע המוקדשת לפרס, אנו במוזאון גאים על ההזדמנות להיות המקום בו מרוכזת ההיסטוריה היהודית בת אלפי השנים, בגלריות השונות, תחת קורת גג אחת".