רבקה פותתת גרגרי סולת באצבעותיה ומרטיבה אותם במעט מים קרים שממתינים לה בקערה . הגבישים הגדולים מתפוררים רצוא ושוב בכף היד במיומנות שרכשה משכבר הימים. הפתיתים צריכים להיות גדולים יותר מקוסקוס רגיל אך לא ענקיים מדי . חופנת בידה עוד קמצוץ סולת ומאחדת אותו עם חבריו המפותתים בידיה . היום תענית אסתר , מחר יזכו ילדי אחיותיה לטעום מברקוקש הסמיך מרובך בחמאה וחלב.
הצום לא מכביד עליה רגילה היא בתעניות, מראה הילדים מלקקים הצלחת כשתגיש להם את משלוח המנות מרנין את ליבה.
מרתיחה היא מים על הקוסקוסר , ומניחה את הברקוקש להתאדות ! עכשיו היא מחכה
**
בוקר פורים , שעה מוקדמת, מסעוד שלה חזר עתה משחרית וקריאת המגילה. מניחה רבקה לפניו קערית של ברקוקש וגביע  לבניה , וממהרת לעבר מרים אחותה. באמתחתה צרור הברקוקש המהביל
אני מתעורר לבוקר פורים ומתחבט האם ללבוש שוב את תחפושת השוטר או ללבוש בגדי חול. אמא מזרזת אותי ללבוש התחפושת ומבטיחה לי המון דמי פורים מהדודים אם אהיה מחופש . השתכנעתי. אמא הכינה מאתמול כבר משלוחי מנות רבים עטפה אותם וניצחה על המלאכה. את המשלוח הזה מסרה בידי אחותי ומצווה עליה למסרו לגברת צייגר בקומה למטה. את המשלוח הבא ייעדה למשפחת אמזלג שגרה מעבר לפינה- לשם נשלח אחי לאחר כבוד,לאחר שאימא בדקה שוב ושוב שתחפושת הקאובוי לא נקרעה. את המשלוח הבא אמא התכוונה לשלוח עימי למרת המרשלג, אלא שבאותו רגע נכנס אבריימי בנם של ההמרשלגים ובידו משלוח , אמא מיהרה לציידו במנה שהכינה מראש וטמנה בכיסו שתי סוכריות טופי. מעט מתוסכל על שנמנע ממני לזכות בדמי פורים נעצתי עיניי בממתקים שבצבצו מהמשלוח של ההמרשלגים. אמא שרחמיה נכמרו על פעוטה כיבדה אותי בלקקן אדון עשוי בתבנית תרנגול, מאושר החלתי ללקקו בדבקות, לא מניחו לרגע מפי שמא יידבק לבגדיי ולתחפושתי ויטנפה
באותו רגע נכנסה לביתנו דודה רבקה ,וריחות הברקוקש המהביל עלו מהסל שאחזה בו 
-פורים שמח – צהלנו כאחד
פורים שמח – ענתה רבקה
כה השתוקקתי לטעום מהברקוקש , אבל הייתי מלא וגדוש מהלקקן תרנגול. וריח הברקוקש עדיין מזיל ריר לפי