פעם ,לא היה בטויס אר אס תחפושת ב300 ש"ח , לא בכפר השעשועים ב100 ולא מחסן התחפשות ב50 ש"ח. את התחפושות שלנו לא ייבאו מסין. הורינו לא הרשו לעצמם להתרושש מרכישת תחפושת מושקעת, ויוקר המחיה עדיין לא הייתה סיסמה נבובה!
את תחפושת השוטר העברנו מאחד לשני , ואמא תפרה והתאימה אותה מאחד לשני, לבגדי הג'ינס המהווים נתפרו סרטים צבעוניים וכובע קאובוי נגזר מקרטון והרי לכם קאובוי לתפארת , עם מעט נייר קרפ צבעוני ובגד גוף ירקרק הילדה התחפשה לכלנית או רקפת, צמר גפן לבן נהייה לזקן לבן עד ברכיים , בעזרת סדין שנעטף מכף רגל עד ראש וענף עץ מגולף הפך למטה והרי לכם משה רבנו. איפור לעיניים מלוכסנות , סיכה תקועה בצמה , כובע מקרטון והרי לכם סינית. בעידן שטלוויזיה בבית הייתה אטרקציה, קופסת קרטון עוצבה בדמות טלוויזיה כשעל המרקע מככב חיים יבין ואנטנה קולטת שידור מקוטע...
המשקעים יותר , היו מקוריים והתחפשו לשום-דבר ( חצי גוף שום וחצי גוף עיתון דבר... ) ונהפוך-הוא (מכנסים נלבשו על זרועות הידיים וכיסו הראש, שרוולי חולצה גדולה על הרגליים ומכופתרים עד המותניים, וראש של בובה מבצבץ בין הרגליים ... ) , כאלה היו התחפשות של פעם , פורים שמח