בשבילו החלון היה כל עולמו. כל יום ישב מול החלון בכיסא הנדנדה הישן והמקולף, כשבידיו הרועדות עיתון של אתמול, נעלי בית שהן כבר לא בבית וחלוק דהוי שאשתו קנתה לפני...כבר לא זוכר ליום הנישואין שלא יתקרר בלילות הסתיו שישבו ביחד שניהם במרפסת. היום אין מרפסת, אין אישה. נשאר רק החלוק, נעלי הבית שהם לא בבית והחלון. |