שֻלְחָן,כִּסֵא,,

קִירוֹת נְטוּלֵי חֶדֶר,
מַחְבֶּרֶת יְשָׁנָה
מְאֻבֶּקֶת דַּפִּים,

זָנָב עִפָּרוֹן
שְמִילוֹתַיו נֶאֱלְמוּ,
סֵפֶל שֶמֵימַיו יָבְשוּ
וְקֻבִּיַּת סֻכָּר
מִלַּיְלָה אָרֹךְ פָּאבּ. 

שְׁמָשׁוֹת רַבּוֹת בִּקְּרוּ
וְהַתְּמוּנָה לֹא זָעָה,
עֲדַיִן עוֹמֵד
בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע,
שֶׁהָלְכָה,
שׁוֹמֵעַ עֲדַיִן
לְחִישָתַּה,
כְּשֶׁעָזְבָה. 

חֹם  זִכְרוֹנָהּ
כְּבָר עָיֵף
מִלְחַמֵם
יְצוּעוֹ.


לְבַד.
וְקַר...

נובמבר 2009

"רוּחַ-אִישׁ, יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ;

  וְרוּחַ נְכֵאָה, מִי יִשָּׂאֶנָּה."    

משלי יח', יד'