לבי, הגיגיי.
ליוויתי את אמי במלחמתה בסרטן,
את המטען - פרקתי כאן.
וחוץ מזה מתגנבים להם קטעים אחרים ממסע חיי.
פוסטים פופולאריים
-
i've got demoted
10/1/09 | 357 צפיות
-
שנה
1/9/08 | 400 צפיות
-
אז מה נהיה?
18/3/08 | 765 צפיות
-
זעם
28/8/08 | 787 צפיות
-
יום הולדת שמח דרלינג!
19/5/08 | 814 צפיות
-
עמלנים...
26/3/10 | 698 צפיות
פוסטים אחרונים
- ככה 10/3/12
- חופש. אז מה. 27/7/11
- התקווה בת זונה 15/7/11
- יגון 10/7/11
- ספק 2/7/11
- תיק-תק 7/6/11
0
המתנה
דווקא בשגרה, קל יותר. לא חשוב איזו שגרה. גם לשגרת בית החולים מתרגלים, ואפילו לצפצופי האונקולוגית ולריחות האיומים שבה. אבל כשמתנתקים, והשגרה הופכת להיות ביקורי בית, בישולים, פיסיותראפיה ואופטימיות - "שוס" של חום גבוה ואשפוז פתאומי מבהילים הרבה יותר. והריח... אלוהים, הריח הזה, כמה אני שונאת אותו. אין שום דבר שיכול להכין אותי אליו. או לפלשבקים מסבא שלי. או לפחד הזה שהנה היא שוכבת שעות במסדרון, בלי אינפוזיה, בלי טיפול, בעודה חשופה לחיידקים מכל עובר ושב, ואין מה לעשות. רק לחכות.
|
תגובות אחרונות
-
שרוןכחלון
בתגובה על רק עם אופנוע
-
ורד אוריאל
בתגובה על ככה
-
ורד א.
בתגובה על פשוש
-
עינת (ש)
בתגובה על חופש. אז מה.
-
ורד א.
בתגובה על התקווה בת זונה
-
נירה לב
בתגובה על פשושים
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אז זה מקרה שבו אפשר להגיד ששמחים על הגירושים....נכון??? תודה רבה מתוקתי, על כל האיחולים ועל האכפתיות. שפע בריאות!!!
בת יוסף אהובת לבי, כרגיל - כל מילה אצלך בסלע. מתה עלייך. תודה!
אתה צודק, הצוות באמת מדהים. צוות מלאכים.
תודה רבה לך על כל האיחולים, ובעיקר על הפרחים... :-)))) מאחלת גם לך שפע בריאות!!
יעבור, יעבור שייקה! אנחנו שומרים פה על אופטימיות...והמון תודות שאתה בא ומבקר אותי ומגיב ומעודד. נהדר אתה!!
הי תמרי אני ובית החולים תל השומר היינו פעם נשואים, לפני כשנתיים התגרשתי מהמקום.
פסיכולוגית על עצמי אני יכולה להגיד לך שלהיות בבית חולים זה נותן הרגשה שלילית בכל המובנים, המקום היחידי הנורמלי זה בית היולדות, שם תראי שמחה ואושר.
את כרגע בקטע של התמודדות וכשמתמודדים עם מצב כלשהו צריך להבין שהחיים לא קלים , והחרדה לשלום אמך מובנת מאליו. צריך פשוט להתרגל למצב שנקרא בית חולים לראות בו מקום שיום אחד תגידו לו בי בי כמו שאני עשיתי ולהגיד היה קשה ביותר אבל עברנו את זה ואני בטוחה שעם הכח הגדול שלך את תעבירי את זה עם אמך והכל יהיה בסדר רק לחשוב חיובי למרות שלפעמים זה מאוד קשה. התקופה הזאת בסופו של דבר רק תחזק אותך.
איחולי החלמה שוב לאמך ותהיה חזקה אשה יפה
השיגרה קצת מעוורת אותנו. מטעה. מאפשרת את היומיום ואת המטלות שנדרש מאיתנו לבצע. כאילו, הכל זורם כזה ורגיל. ואז בא אירוע כפי שאת מתארת והכל מתהפך. ואז מבינים שהשיגרה היתה בעצם מדומה. שאין שיגרה במצב הזה וגם שלא ממש מתרגלים.
מקווה שהכל יהיה בסדר ושהבשורות יהיו טובות.
חיבוק!
גם אני ממבקרי האונקולוגית. גם אני בין סובלי הריח.
עדיין לא מסוגל להבין איך מתרגל מישהו לשיגרה הזאת
אבל מלא הערצה לצוות מדהים. בוכה מול יכולת הנתינה.
מאחל לך ולקרובים לך רק בריאויות. מצטרף למחבקים.
שולח צרור פרחים.
תודה. מילים כאלה ישר עושות לי דמעות....
חיבוק בחזרה ממני.
כן, אנחנו סתגלניים להפליא. מתרגלים מהר לכל מיני מצבים. מקווה להתרגל בקרוב לשקטטט.....
תודה תמרוש.
אני בטוחה שלא קל לך להגיד.
תודה רבה לך על החיזוק. שלכולנו יהיו בשורות טובות.
נכון, ההמתנה זה דבר גרוע. במיוחד לכאלה עם קוצים בת....
מכיר את ההמתנה הנוראית הזאת ,הפחד מתוכן ההודעה ,
קל להגיד אני יודע אבל בכל זאת תיהי חזקה בשבילה
חיבוק ענק .
לא יכולה לככב עכשיו...
רק לחבק, חזק חזק
מכל הלב. כמה שרק אפשר.
פתאום שמתי לב, איך מצב שהיה "מבהיל" לפני שבועות מספר, נשאר והפך לשגרה, ואיך חתך בסנטר שמצריך הדבקה פשוטה, אבל נדיר מאוד אצל הנסיכה, נהיה "אירוע" שנבהלים ממנו ומדברים עליו ומספרים ושואלים שוב ושוב.
מוזר. לי זה מוזר מאוד.
ולך מאחלת רק בריאות! שלא תראו יותר את מסדרונות המחלקה מבפנים...
יש האומרים שהחכיון לפעמים גרוע מהמוות
אהבתי את הפוסט הקצר הזה והמעניין מאודדדד
ולכן כיכבתי .... יום טובבבבבבבבבבב ואל תחכי יותר מדי