כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תגובות (1)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
    0

    שביל ישראל 23 ממצפה מודיעים לתל אפק 7.3.15

    1 תגובות   יום שני, 9/3/15, 15:34

    דניאל וקנין

    אחרי הרבה טיולים שיכלנו לקרוא להם שביל ישראל בדרום, או שביל ישראל בשפלה, הפעם אין להתבלבל אנחנו במרכז הארץ, ככה זה בארץ שרובה מדבר סיימנו הרבה יותר מחצי מהשביל אך אנחנו במרכז.

     

    על פניו נראה שהטיול לא עושה רושם על המטיילים שמשאירים אותנו עם קבוצה קטנה ואינטימית, המח האנושי עובד בצורה שאומרת למטיילים מה יש לעשות בטיול ממודיעין לראש העין. אני כמובן חושב את ההיפך, דווקא בגלל שאף פעם לא הלכנו כאן ברגל אז יש הזדמנות חד פעמית. אלו שלא באו כנראה שלא יצעדו פה כבר.

     

    שביל ישראל מעולם לא הבטיח גן של שושנים וטבע פראי בלבד. להיפך, לדעתי, בתור אחד שאחראי על סימון חלקים משביל ישראל אני חושב שזה יפה שהשביל מוסט לקחת אותנו גם לראות אנשים אחרים, גם לראות הרחבות של ישובים וגם לדעת בסוף היום איזה מחלף מתחדש על כביש 6 זה ידיעת הארץ, ובנוסף, טיול בחצר האחרות של ישראל הוא לחלוטין שביל ישראל.

     

    כמו שתוכנן בשעה 6:45 בבוקר נפגשנו כולם בכניסה לגן לאומי ירקון – אפק, הצטמצמנו במכוניות ונסענו למצפה מודיעים וחנינו את הרכבים בדיוק בנקודה בה סיימנו את הטיול האחרון, נמתחנו קצת אך נחילי רכבי האופניים לא נתנו מנוח והתחלנו להתקדם מהר על השביל, בנקודה הראשונה שלא ראינו מאות אופניים ולא שמענו כבישים עצרנו למעגל היכרות וחיבוקים מסורתי, קלאסי ומוכר.

     

    DSC_7726 (1)

    בדרך לרגע של שקט, צילום: ענת נצר


    IMG_8803 (Custom)

    מעגל החיבוקים המסורתי. צילום: דניאל וקנין

     

    המשכנו עוד קצת ובטיפוס קצר עלינו לתל חדיד, נקודה ארכיאולוגית מעניינת, שהתצפית מימנה כשלעצמה מסבירה על חשיבותה האסטרטגית  וההיסטורית של המקום. נוף יפה של מישור אורבאני של כל גוש דן נשקף לפינו רוח קלילה מנעימה לנו את האווירה ויש גם הפסקת שירותים יזומה.

     

    DSC_7790

    התצפית מתל חדיד. צילום: ענת נצר

     

    ממשיכים לטייל ביער ברקת המקסים, לא הרבה מכירים את הנקודה הזאת ואנחנו מטיילים ביער כמעט לבד, נתקלים במינים פולשים שקק"ל נטעה ולא ידעה שישתלטו ומתווכחים על עץ שלא ידענו את שמו מאחר והוא לא מקומי, בסוף היום גיליתי כי זוהי שיטת ויקטוריה.

     

    נכנסים לאזור תעשיה שוהם ותופסים קצת צל במבואה של מפעל  טבע, הגדול והחשוב באזור זה, מיד לאחר מכן יוצאים מהאזור תעשיה וחוצים במנהרה את כביש שש, החום מתחיל להשפיע והמנהרה של כביש שש משמשת לנו כמזגן טבעי, רוח חמה נכנסת בצד אחד אבל עד שמגיעה לצד השני היא כבר נעימה וקרירה, תראו כמה אפשר ללמוד מפעולה טבעית של איזון אויר נמוך, בתוך תעלה לא טבעית בכלל.

     

    IMG_8812 (Custom)

    מזגן טבעי בדרך לא טבעית. צילום: דניאל וקנין

     

    DSC_7929

    מנוחה בצל מפעל טבע, אם מישהו היה חולה יש תרופות. צילום: דניאל וקנין

     

    מגיעים ליער קולה ומספרים את סיפור הקרב על המקום, בעבר היה כאן יישוב ערבי ובקרב נהרגו 32 לוחמים, 28 מהם היו מחטיבת אלכסנדרוני ושם המקום הפך לגבעת כח. ממשיכים לחצות את היער הנסתר הזה, והעיר אלעד נגלית לפנינו, מעט מאוד מהקבוצה מכירים את העיר הזו או היו בה בכלל וזו הזדמנות קצת לדבר עליה ולנוח בשולי. אנחנו נחים בצל ופורסים ארוחת צהריים בכניסה למואוזילאום מזור, אתר קבורה יחיד במינו  שנחשב למבנה הרומי היחיד ששרד בשלמות אם כי בהמשך הוא הפך להיות מסגד וניתן לראות את המחרב עדיין בתוך המבנה.

     

    IMG_8823 (Custom)

    לקראת מנוחת צהריים במואוזילאום מזור. צילום: דניאל וקנין

     

    אחרי ארוחת הצהריים האתגרים נהיים קלים יותר, אם בתחילת היום עברנו בגבעות, יערות ואתרים ארכיאולוגיים, בחלק השני והקצר יותר של היום, נהיה כבר יותר חם, אנחנו עוברים בשטחים החקלאיים של כפר סירקין של קיבוץ עינת, נחשונים וגבעת השלושה ונהנים מהליכה לא קשה ושוטה במרכז הארץ, האביב בפתח והפריחה בעיצומה ואנחנו הולכים בין שלל פרחים ונעם העשיר אותנו בצילומי פריחה אדירים.

     

    si23-18

    בן חצב יקינטוני. צילום: נעם זילר.

     

    si23-1

    לוף ארץ ישראלי. צילום:נעם זילר.

     

    si23-15

    רקפת הסלע. צילום: נעם זילר

     

    si23-16

    תלתן ארגמני. צילום: נעם זילר

     

    si23-4

    גזר קיפח בהתהוות. צילום: נעם זילר

     

    si23-2

    גדילן מצוי בגדילתו. צילום: נעם זילר

     

    באחת העצירות עמדנו על גשר חקלאי מעל כביש שש לתצפית על האזור ורוח נעימה של ערב חזרה קצת לצנן אותנו לקראת נקודת הסיום בגן לאומי ירקון – תל אפק, זהו אמנם לא יום הכי יפה על שביל ישראל אך בהחלט מעניין ונותן הרבה נושאים לשיחה בנושאי ידיעת הארץ.

     

    הממצאים הארכיאולוגיים בתל חדיד המגיעים עד תקופת הברזל, יערות קק"לכביש שש, רצפת פסיפס, איזור תעשייה שהם, גל לאומי קולה ומצבת אלכסנדרוני, הכפר הערבי קולה החרב, מואוזיליאום מזור והעיר אלעד, כפר סירקין ונחל שילה שהוביל אותנו לדבר על משכן הקודש ובניית גשרים ישנים לרכבות בתקופת מלחמת העולם הראשונה. לא היה חסר על מה לדבר.

     

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      דניאלוקנין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין