זה התחיל עם שיגורו של מורנייה לפגישה עם הבתולות המשיך עם הזהרת מסע והעלאת כוננות בנציגויות הישראליות בכל העולם(פעימות לב מואצות) משם לפאב מוכר ואפלולי לשתות, לדבר, לצחוק, להרגע בדרך לפאב, הרדיו מודיע שיש מהומות אי שם רחוק מעבר לים אולי רחוק גיאוגרפית אבל (עדיין) קרוב אלי(פעימות לב מואצות) יושבים, מדברים, צוחקים, מוזיקה מעולה ואלכוהול משובח עושים טוב ומצליחים להשכיח את החדשות. פתאום, בזווית העין אני רואה דגל. מזהה ונזכר.( סרט קצר של שבוע קסום.) אחרי דקות ספורות נפרד וחוזר למלון. מגלגל בראשי מחשבות בלובי של המלון זר ענק של כלות (calla) מחייך לעצמי, שומע בראשי את קולה ויודע מה צריך או יותר נכון מה לא צריך לעשות מתעורר בבקר אחרי שינה עמוקה. בדרך לעבודה הכביש עמוס במכוניות שלכל אחת מהן לוגו משלה : איזו- טופ איזו- טסט איזו- טרמי שוב מחשבות, שוב פעימות לב מואצות...(סרט של חמש שנים) בשלב הזה מעדיף לחזור ולהיות טרוד..מאוד טרוד אפילו בשיחה של מחר
|
רפילב2
בתגובה על ארוחת בקר ישראלית
una persona
בתגובה על Your Name
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני יודעת,אמרת לי בפרטי.לא זוכר?
מישהו כאן הזכיר גיל.
היי
תודה על הכוכב
תודה על האיחולים למחר
הפור כבר נפל. מחר אדע לאיזה כיוון
כוכב ממני
שיהיה טוב בשיחה של מחר
Hello Hello
אלו החיים ולא תסריט
לגבי הכוכבים...מבטיח לך כוכב בהזדמנות ראשונה
זה החיים שלנו
או תסריט
ואנחנו כוכבים בסרט ?
ברוך שובך.
יונית,
קבלי צל"ש
סוף סוף מישהי מודה שהגודל כן קובע
ראית פעם חייזר ויקינגי לא בצבע צהוב?
אבל מוכנה להתפשר על הצבע.
גמישה.
יונית,
אני מבין את הרצון ל-XL , אבל למה צהובים?
OK
בוא נפתח את הנושא לדיון !
על איזה גיל אתה מדבר? כרונולוגי, גופני, מנטלי...?
איזה פורענות?
בוא נדבר סטטיסטית. כמי שנוסעים כל יום משהו כמו 150-200 ק"מ, מה הסיכוים שלנו להיות מוכרעים על ידי הלב ?
אני
נב- בעצם אנחנו מוכרעים על ידי הלב
אלו חוצנים קטנים וירוקים.
יש לך ספק?
נ.ב. למה הם תמיד קטנים ירוקים ועם עין באמצע המצח, פעם אחת שיגיעו צהובים בגודל XL?