צטט: א ח א ב 2015-03-16 12:27:04

צריך קצת להכין . >> אז מה, להכין זה לא בעיה :) חידון קולות או קטעי שירים. (מוקלט מראש) >> מלהיב דווקא, אני חזקה בעניינים האלה ! אולי אפשר לפתח את זה לתחרות מוסיקלית ולחלק גם פרסים בסוף למנצחים (מקום ראשון עד שלישי), פרסים צנועים וכיפיים, אנסה לחשוב על משהו שאנשים נהנים לקבל במתנה שיהיה אישי ולא יקר מדי, כי זה מכניס תמריץ ואדרנלין טוב כשיודעים שיש תמורה חומרית ומצטיינים :) 
"זה הסוד שלי" - 4 דקות ו20 שאלות. >> לא מכירה את המשחק..באיזה סוג של סודות מדובר ?

מי אני ומה שמי ....וכיו'. 

הצגת פתגם בפנטומימה. >> רעיון נהדר, אחאב ! בד"כ זה יוצא ממש מצחיק, שנים שלא יצא לי לשחק את זה, מאד מענג. כשהיינו צעירים אני זוכרת ששיחקנו לפי אותו עיקרון של ניחוש באמצעות פנטומימה גם שמות של סרטים/ספרים/תכניות טלויזיה ואפשר גם להרחיב את העניין לעוד תחומי אמנות :) 

האבקות בבוץ...>> בהחלט כדאי - בתנאי שמדובר בהאבקות גברים בלבד 

 

צטט: kimchid 2015-03-16 11:28:37

יוזמה טובה....>> תודה על הפידבק, חברי המפרגן :)

צטט: מרב 1956 2015-03-16 07:48:15

חסרים לי נתונים, כמו מה המטרה? וכמה אנשים יהיו?

אם את רוצה שתהיה הכרות ראשונית אז בישיבה במעגל אפשר לעשות סבב.

כל אחד מציג את שמו בראשי תיבות משעשעים.

למשל: אני מאוד רוצה במבה.= מרב

או הכרות בצורת מסירת כדור של חבל כשהראשון אוחז בקצה אומר את שמו וזורק את הכדור למישהו שאומר את שמו וזורק הלאה.

יווצר בסופו דבר סבך שיש להתירו בדרך ההפוכה וכך גם יש לזכור את שם המוסר.

>> נחמד, תודה מרב :)

מבחינתי העיקר פה זה שלא יקרה מה שקורה לעיתים קרובות בדינמיקה קבוצתית הטרוגנית שיש בה טיפוסים יותר מופנמים לעומת הדומיננטיים יותר ואיכשהו הרבה פעמים יש איזה אחד נודניק שמשתלט על השיחה ומייגע את כולם בסיפורים שלא נגמרים וחסרי פואנטה או עניין מינימלי, ואז קורים כמה דברים : או שאנשים מתחילים ללכת/לעזוב/להתרחק/להשתעמם, או שחלק מתכנסים בעצמם ובוהים בחלל בחוסר סבלנות (או בטלפון שלהם) וכל הסיטואציה הופכת למעיקה - והרי באנו להנות..

צטט: אחד שכברלא פה 2015-03-15 22:13:46

מצטער חלק מההצעות היו פשוט הזויות - אפילו את התקשית להאמין שהמציעים רציניים. ההצעה הרצינית היחידה בעיניי הייתה זו שבאה ממך - משחק האמת והשקר - רעיון מצוין. גרסא אחרת של אותו עקרון היא שכל אחד שמגיע כותב עובדה מפתיעה על עצמו (עדיף כזו שלא תגלה אם מדובר בגבר או אישה) על פתק, שמים את כל הפתקים בסל והמארח שולף את הפתקים וקורא אותם וכל אחד עושה לעצמו רשימה עם ניחושים איזו עובדה שייכת לאיזה אורח ובסוף כמובן (רק אחרי שנשלפו כל הפתקים וכולם ניחשו) מגלים (זה יכול להיות קצת מסוכן - אם נניח מישהו מעיד על עצמו שהוא עשה משהו ממש מטופש וכולם מצביעים על אדם מסוים, אבל לא אמור להיות נורא, בכל מקרה אנשים צריכים לדעת כשהם כותבים שהם יצטרכו להזדהות ולגלות שזה הם אז דברים שהם בסדר עם לגלות על עצמם). יש כמובן את 'מי או מה אני' כל אחד מקבל פתק עם שם של מישהו או משהו מפורסם, מהומר סימפסון עבור בביבי נתניהו וכלה במגדל אייפל - הוא לא רואה מה כתוב בפתק אבל שם אותו על המצח כשכל האחרים רואים והוא צריך בסדרת שאלות של כן או לא לגלות מי או מה הוא (אם את עושה את זה - לפעמים יש אנשים שנתקעים וגם אם זה באמת מישהו קל נורא כמו ביבי פשוט לא מצליחים אז צריך לרמוז קצת - אחרת אנשים מרגישים קצת אהבלים). אם יש לך לוחות שאפשר לצייר עליהם את יכולה לחלק אותם לשתי קבוצות - לתת למתנדב מכל אחת משתי הקבוצות משהו לצייר (גומה, החומה הסינית, מגדל דוד, התנ"ך וכו' - דברים שלא קל לצייר אותם והקבוצה שלו צריכה לנחש מה זה.  בעקרון חפשי באינטרנט לינקים ל-ice breaking games ותקבלי מלא הצעות. 

>> תודה גיא, הצעת רעיונות מעולים ובהחלט אשתמש בהם, אולי אפילו אחפש בהמלצתך לינקים מהאינטרנט למפגשים חברתיים עתידיים כדי לגוון. אין לי לוחות או כני ציור, (לאחותי יש), אפשר גם להשאיל מהשכנים/חברים או לאלתר משהו ולהדביק עליו בריסטולים או קרטונים קשיחים. למשל על מסך טלויזיה דק שכבר לא בשימוש - במקרה יש לי כזה, כי אמא שלי קנתה לי במתנה מסך גדול יותר כשהישן שלי התקלקל ולא זרקתי אותו. (אני מתכננת להדביק עליו תמונות שלי ולהפוך אותו למסגרת נוי עבורן)

צריך קצת להכין . חידון קולות או קטעי שירים. (מוקלט מראש)
"זה הסוד שלי" - 4 דקות ו20 שאלות.

מי אני ומה שמי ....וכיו'. 

הצגת פתגם בפנטומימה. 

האבקות בבוץ...

חסרים לי נתונים, כמו מה המטרה? וכמה אנשים יהיו?

אם את רוצה שתהיה הכרות ראשונית אז בישיבה במעגל אפשר לעשות סבב.

כל אחד מציג את שמו בראשי תיבות משעשעים.

למשל: אני מאוד רוצה במבה.= מרב

או הכרות בצורת מסירת כדור של חבל כשהראשון אוחז בקצה אומר את שמו וזורק את הכדור למישהו שאומר את שמו וזורק הלאה.

יווצר בסופו דבר סבך שיש להתירו בדרך ההפוכה וכך גם יש לזכור את שם המוסר.

צטט: קול קוראת 2015-03-15 21:05:45

צטט: אחד שכברלא פה 2015-03-15 17:44:36

פשש איזו סדרה של תגובות מועילות. מאז 'לכל שאלה תשובה של יצחק לבנון' לא נתקלתי בשפע כזה של מידע מועיל. את פשוט בחורה בת מזל עם כאלה מגיבים. מונופול, אמת וחובה, לכובע שלי שלוש פינות והסתלבטויות על הגויים ליד המדורה. לא פלא שתל אביב היא עיר ללא הפסקה. >> גיא, אני מזמינה אותך להיענות לאתגר : בוא נראה אותך מבריק עם משחק חברתי שיעלה את רף של ההצעות שהועלו עד כה, מיסטר סמארט-אס (smart-ass) 

מצטער חלק מההצעות היו פשוט הזויות - אפילו את התקשית להאמין שהמציעים רציניים. ההצעה הרצינית היחידה בעיניי הייתה זו שבאה ממך - משחק האמת והשקר - רעיון מצוין. גרסא אחרת של אותו עקרון היא שכל אחד שמגיע כותב עובדה מפתיעה על עצמו (עדיף כזו שלא תגלה אם מדובר בגבר או אישה) על פתק, שמים את כל הפתקים בסל והמארח שולף את הפתקים וקורא אותם וכל אחד עושה לעצמו רשימה עם ניחושים איזו עובדה שייכת לאיזה אורח ובסוף כמובן (רק אחרי שנשלפו כל הפתקים וכולם ניחשו) מגלים (זה יכול להיות קצת מסוכן - אם נניח מישהו מעיד על עצמו שהוא עשה משהו ממש מטופש וכולם מצביעים על אדם מסוים, אבל לא אמור להיות נורא, בכל מקרה אנשים צריכים לדעת כשהם כותבים שהם יצטרכו להזדהות ולגלות שזה הם אז דברים שהם בסדר עם לגלות על עצמם). יש כמובן את 'מי או מה אני' כל אחד מקבל פתק עם שם של מישהו או משהו מפורסם, מהומר סימפסון עבור בביבי נתניהו וכלה במגדל אייפל - הוא לא רואה מה כתוב בפתק אבל שם אותו על המצח כשכל האחרים רואים והוא צריך בסדרת שאלות של כן או לא לגלות מי או מה הוא (אם את עושה את זה - לפעמים יש אנשים שנתקעים וגם אם זה באמת מישהו קל נורא כמו ביבי פשוט לא מצליחים אז צריך לרמוז קצת - אחרת אנשים מרגישים קצת אהבלים). אם יש לך לוחות שאפשר לצייר עליהם את יכולה לחלק אותם לשתי קבוצות - לתת למתנדב מכל אחת משתי הקבוצות משהו לצייר (גומה, החומה הסינית, מגדל דוד, התנ"ך וכו' - דברים שלא קל לצייר אותם והקבוצה שלו צריכה לנחש מה זה.  בעקרון חפשי באינטרנט לינקים לice breaking games ותקבלי מלא הצעות.

צטט: P65 2015-03-15 20:34:25

שחקו פרה עיוורת, זה אחלה משחק...

לא מכירה..  מהם חוקי המשחק ? 

צטט: 77777777 2015-03-15 19:34:40

ציניות לא תמיד נחוצה. מה רע במה שהוצע? תמיד אפשר חבורת אנשים וכל אחד בוהה בנייד החדיש שלו..זה עדיף? :)

בדיוק, עלית על הנקודה. מבחינתי הסיוט הכי גדול שלי זה שיחות סרק משמימות על כלום, זה משעמם אותי כשמתחילים לדבר איתי עניינים שטחיים, וכשנמצאים בחברה יש סכנה מאד גדולה ליפול למלכודות הריקניות הללו, אז אם כבר - עדיף לשחק ביחד ולהתחבר. משחק זו דרך מצויינת לשבור את הניכור, את הזרות והבדידות  להפוך אותן לחיבור וקירבה בין אנשים :)

צטט: אחד שכברלא פה 2015-03-15 17:44:36

פשש איזו סדרה של תגובות מועילות. מאז 'לכל שאלה תשובה של יצחק לבנון' לא נתקלתי בשפע כזה של מידע מועיל. את פשוט בחורה בת מזל עם כאלה מגיבים. מונופול, אמת וחובה, לכובע שלי שלוש פינות והסתלבטויות על הגויים ליד המדורה. לא פלא שתל אביב היא עיר ללא הפסקה. >> גיא, אני מזמינה אותך להיענות לאתגר : בוא נראה אותך מבריק עם משחק חברתי שיעלה את רף של ההצעות שהועלו עד כה, מיסטר סמארט-אס (smart-ass) 

צטט: דוקטורלאה 2015-03-15 16:31:44

לצערי לא אוכל להציע משחק הולם. אבל ברצוני לחזק את הגישה שלך. משחק משותף הוא הרעיון הנכון ביותר. זה צריך להיות משחק שכולם יוכלו להשתתף בו, ללא כתיבה או קריאה, אלא פעילות פיזית קלה. רצוי שיהיו יותר ממשחק אחד מסוג זה, כדי לגוון. מאחלת הצלחה. >> תודה לך יקירתי על החיזוק החיובי :) פעילות פיזית קלה ומתבקשת יכולה להיות ריקוד חופשי לצלילי מוסיקה קצבית, אבל הבעיה שלא כולם אוהבים לרקוד ותמיד יהיו כאלה שלא ישתפו עם זה פעולה, אבל אולי אני אשתמש ברעיון שלך ואנסה לחשוב על עוד דרכים שמערבות את הגוף לתזוזה בצורה משחקית, ואני מסכימה איתך שכדאי להתארגן על כמה אפשרויות למקרה שחלק לא יהיו מעוניינים לשתף פעולה עם משהו אחד, אז שתהיינה לי אופציות נוספות לשליפה מן המוכן. זו בדיוק המטרה של הדיון הזה, לחשוב ולמצוא רעיונות מבריקים ביחד לשחק :)

צטט: 77777777 2015-03-15 11:24:37

מדורה

>> הו, אני חולת מדורות נודעת, אבל הפעם הלוקיישן יהיה אינדור ולא אאוטדור. כשזה בטבע אז אני מסכימה איתך שהכי שווה להבעיר מדורה, עם האוירה של הגיטרות והשירה בציבור והתפודים המפוייחים שמוציאים אותם לוהטים ורכים ובוזקים מעליהם מלח גס, ואם רוצים להשקיע אז מארגנים בנוסף איזה פוייקה עמוס בכל טוב, תבשילי קדרה הם עונג שלא יתואר :)

צטט: שרגא ז. 2015-03-15 11:06:59

ברגע הראשון רציתי להציע "מונופול" (זכר לבעיית מחירי הדיור) אבל יש כאלה שעלולים להשתעמם, יש כאלה שלא יכולים לשבת על הרצפה, לכן נראה שהפתרון האולטימטיבי הוא "אמת או חובה". כמה שזה נשמע הזוי אני מתכוון ברצינות גמורה. זה "שובר קרח" אמיתי. תנסי. >> תודה שרגא, האמת שאני מסכימה איתך שזה רעיון מוצלח, לא יודעת איך לא חשבתי על זה בעצמי, משחק פופולרי מהנה ששיחקנו כשהיינו בשנות הנעורים ויש לו את הקסם שלו, יכול להיות מעניין לנסות לשחק אותו כאנשים בוגרים, והפוטנציאל של לאן זה יוביל :)

בעקבות המלצתך נזכרתי אסוציאטיבית שלפני כמה שנים כשהייתי במסיבה פרטית אצל חברים, שיחקנו את "משחק האמת והשקר" ויצאו שם סיפורים נפלאים, כל אחד המציא איזה אנקדוטה שקרית כיד הדמיון הטובה עליו ולעומתה סיפר אחת שנשמעת מופרכת ובסוף התבררה כאמיתית, סוג של הפוך על הפוך. היה מאד קשה לנחש מה משני הסיפורים הוא האותנטי שקרה במציאות כי שניהם נשמעו כוזבים.. זה היה מפתיע ומצחיק ויצירתי ומאד נהנו, מה גם שכל הפיקנטריה הזו היא דרך מעולה להיכרות עם הזולת, להכיר באמת ולא באופן שטחי, כי יוצאים ככה הפתעות וסודות שלא הייתי מאמינה על אנשים, הם נפתחים בסיפורים הכי אישיים שאתה יכול לדמיין. אפילו את עצמי הפתעתי עם האומץ שלי לשתף שם על החיים שלי זרים גמורים רק בזכות המשחק הזה, יש בזה משהו שפותח, קשה להסביר למה דווקא באופן הזה אנחנו מרשים לעצמו להשתחרר, אבל יש משהו ב"משחקיות" שמאפשרת את הדרור הנפשי הזה כי לשחק זה לחזור להיות ילד, כשהיינו ילדים שיחקנו המון, זה מחזיר אותנו להיות מעט ילדים, להשתטות, משחק זה בעצם דבר מאד רציני אם חושבים על זה, מבחינה פסיכולוגית אני מתכוונת, זה עונה על איזה צורך ילדי שקיים בתוכנו להשתעשע. 

צטט: ד. צמרת 2015-03-14 20:34:43

ממליץ לשיר "לכובע שלי שלוש פינות" ואח"כ לשחק כסאות מוזיקלים..... משחק נוסף נחמד "איך סדרנו את הגויים בחו"ל" כל הישראלים משתפכים לזכר הרמאויות הקטנות שעשו בחו"ל.... >> תודה דודיק על התגובה ההומוריסטית האירונית (מניחה שהתבדחת כי לא ייתכן שהיית רציני).