כותרות TheMarker >
    ';

    נהג מונית

    טור דה ישראל 97 א'-הירהורים רציניים בשבוע בין חגיגות הפורים לחגיגת סוף מערכת הבחירות 2015

    0 תגובות   יום שבת, 14/3/15, 15:19

              בסוף השבוע שעבר, חג הפורים הסתובבנו בלב הבועה התל-אביבית הצוהלת והשמחה,ראינו עשרות ומאות ישראלים עולצים הולכים בשדרה המפורסמת מחופשים ,שמחים ועליזים כאילו אין מחר. למחר העפלנו לעיר הבירה ,חזינו במחזות דומים ושמחנו והסרנו כל דאגה מליבנו כאילו אין מחר ואין בחירות "גורליות" (כרגיל) מחרתיים. אחרי שהתבשמנו מאווירת החג העליזה תרת משמע עצמנו את עינינו ונאלצנו לחזור לקרע המציאות ולחשוב על מה שהיה כאן ולקראת מה אנחנו הולכים !  מעבר להמות החג והחגיגה של מערכת הבחירות והסיסמאות והתופים והמחלות והסרטונים וההשמצות ניסינו להתרומם מעל כל זה,לרדת חזרה לקרקע המציאות ולחשוב בהיגיון (משימה קשה בעצם ימי הטירוף של סוף מערכת הבחירות). עצמנו את העיניים,אטמנו את האוזניים וצללנו למציאות:

           המקום-כנסת ישראל,השנה 2003, נושא הדיון תכנית ה"הינתקות" מעזה של ראש הממשלה אריאל שרון. על דוכן הנואמים ניצב ח"כ אופיר פינס מראשי מפלגת העבודה ונושא נאום נרגש- " בדיוק היום,הבן שלי קיבל צו גיוס ראשון. אני מודה לאריאל שרון שהוא נותן לי ולרעייתי תקווה שהבן שלי שיתגייס עוד פחות משנתיים לצה"ל, לא יצטרך לשרת את עם ישראל ברצועת עזה" .  ח"כ רן כהן מ"מרץ" סגן אלוף במילואים סיפק את האבחנה הביטחונית החדה "אם לא נצא מרצועת עזה,טווח הטילים יגיע עד אשקלון ! לכן,מסיבות ביטחוניות טהורות,צריך לצאת מהר מהרצועה "!  השר והפוליטיקאי הוותיק והמנוסה מאיר שטרית  סיכם בחדות את טענות  הנודניקים הפסימיים שוחרי המלחמה הקיצונים וההוזים מהימין הפוליטי הישראלי  וסיכם בשני משפטי מחץ רציניים וענייניים את  דעתו המלומדת: " יש טענה" כך הח"כ הרציני  "שכאילו ראש הממשלה אריאל שרון בורח מהטרור ואחרי ביצוע תכנית ההינתקות,יהיה איום ביטחוני חמור על ישובי הדרום. לא שמעתי טענה מגוחכת מזו"! גיחך שטרית מי שכמעט לימים נבחר לנשיא מדינת ישראל. ,המדינאי והפוליטיקאי המנוסה ביותר ובעל הניסיון העשיר והמוצלח ביותר של  מדינת ישראל ולימים נשיא המדינה ידע לקרוא היטב  כהרגלו את מפת העתיד ! עשר שנים בדיוק אחרי שהבטיח חגיגית מעל דוכן הכנסת מיד אחרי חתימת "הסכם אוסלו" עם אש"ף  כי "תמו מאה שנות טרור",אבחנה שהתבררה כאבחנה צופה פני עתיד קולעת ומדוייקת קבע פרס כי צה"ל יכול לסגת מציר פילדלפי –"יש פתרון לעניין-פתרון מצרי,ישראלי פלשתינאי משותף שיעזור להפוך את האזור הזה מאזור ביטחוני בעייתי לאזור תעשיה משגשג בסיוע וליווי אמריקאי"-ממש מזרח תיכון חדש פורח !  בנאום הפרידה שלו מתפקיד נשיא המדינה בטקס חילופי הנשיאים במשכן הכנסת שנערך לצלילי (עוד) מבצע/מלחמה קשים ברצועת עזה פנה כבוד הנשיא היוצא ולא בפעם הראשונה אל שליטי הרצועה ושאל/תמה "אני לא מבין מדוע אתם יורים על מדינת ישראל-הרי ישראל יצאה מעזה ופינתה משם את כל תושביה ואזרחיה,אז מדוע אתם ממשיכים לירות עלינו?" 

             אם כבודו המנוסה והבקיא לא הפנים אחרי עשרות שנים בתפקידים הבכירים ביותר במדינת ישראל את המציאות אני מציע לו לקרוא מאוחר אומנם במקצת אבל מוטב מאוחר וכו', מאמר שכתב לפני  60 שנים (!) העורך המיתולוגי של עיתון "מעריב" עזריאל קרליבך( 07/10/1955): "לא עניין הגבולות הוא מקור הסיכסוך בינינו לבין הערבים אלה הפסיכולוגיה האיסלמית. בין עולם האיסלם לעולם המערב אין אף מילה משותפת,לא היתה ולא תהיה. הכוונה אינה לדת. הכוונה להשפעות האיסלם על החיים החברתיים והסוציאלים ואף היחסים עם שאר בני האדם.           מוסלמים עוד לא הסכימו על שום דבר אף בינם לבין עצמם ולא רק בענייני ישראל. תגובותיהם על כל דבר הן כולן רגשניות,בלתי מתחשבות...עם הכל אתה יכל לדבר "ביזנס" אפילו עם השטן אך לא עם אללה...   אנחנו מוסיפים חטא על פשע כשאנו מסלפים את התמונה ומצמצמים את הוויכוח לסכסוך גבולות בין ישראל לבין שכנותיה. כיבוש בכוח החרב בעיניהם,בעיני האיסלם,איננו עוולה,להפך. דאגה לפליטים,לאחים מנושלים,איננה מתחום  עולם מחשבתם- אללה גירש,אללה ידאג. על ידי מה שאנחנו מתדיינים עמהם על בסיס מושגים מערביים,אנו מלבישים פראים גלימת צדק אירופאית. במקום להזעיק את עמי העולם,אנו מרדימים אותם. זהו יסוד טעותנו ולעניות דעתי,סוד בדידותנו וכשלונותינו." ומסכם קרליבך את מאמרו המדהים,מאמר ששוב אני מזכיר ,נכתב לפני למעלה מיובל שנים,ושתים עשרה שנים לפני מלחמת ששת- הימים לפני ש"כבשנו" את יו"ש וירושלים המזרחית ואת רצועת עזה. וכך מסכם עזריאל קרליבך את מאמרו הנבואי המדהים : " האמת היא שהאויב הוא רוח האיסלם. האיסלם הוא אויב של כל אדם חופשי. האיסלם אויב של כל מחשבה פורייה, כל יוזמה טובת לב, כל רעיון יצרני. האיסלם אויב לכל יהודי, כל נוצרי ולכל מוסלמי. האיסלם לא הוציא אף דמות אדם אחד שהצעיד את העולם קדימה,בכל שטח שהוא. האיסלם הוא הכלא ל-500 מיליון בני אדם מעונים.  האיסלם הוא המוקש הטמון לשלום תבל וכל עוד לא נתאמץ ולא נצליח להנחיל לעולם החופשי את הידיעה הזאת, נהיה אנחנו תמיד הקורבנות הראשונים של אי ידעתו. "!

        את המאמר הנבואי המדהים הזה כתב קרליבך כמה שנים טובות לפני התפשטות האיסלם הקיצוני לאירופה, כשבן לאדן היה עוד ילד תימני קטן,לפני יסוד החיזבאללה והחמאס ואלקעידה ולפני יסוד ממשיכיהם הטבעיים דע"ש ושאר מרעין בישין ! אם שליטי מדינת ישראל לדורותיהם (רובם לפחות) היו מפנימים את  השורות הראשונות של המאמר הסכסוך בין ישראל לאומה הערבית הוא לא על עניין הגבולות אלא על הרבה מעבר לכך ולא מוכרים לעם היושב בציון אשליות וחלומות  הזויים נוסח "מזרח-תיכון חדש" ו "נעשה שלום אם רק תצאו מהשטחים", ו"אנחנו פה והם שם ושלום על ישראל".

           וחזרה לימים העליזים של ערב ה"הינתקות"- הגאונה המדינית ציפי ליבני קבעה חזתה במדוייק (בנאום ב-01/01/04) כי "ההינתקות מעזה תחזק את מעמדה של ישראל,תחזק את "פתח" והמתונים ברצועת עזה ותאיץ את האפשרות להגיע להסכם שלום...  רצועת עזה לא תהיה יותר בעיה שלנו.. אנחנו לא צריכים לשלוט על ציר פילדלפיה ולמנוע הברחות-מצרים פועלת למנוע הברחות". צדקה ציפורה,וואלה צדקה. ואחרי ההינתקות,בתחילת שנת 2006, כאשר בנימין נתניהו טען ש"אחרי ההינתקות הטילים מעזה יגיעו לבאר שבע ,אשקלון ואשדוד" ציפורה ליבני לא יכלה לכבוש את זעמה "שוב הימין מהלך עלינו אימים שטילים יפלו על אשקלון ובאר שבע,הימין מתלהם ומדמיין " קבעה ליבני בנחרצות והוסיפה,הגבול שלנו שקט אחרי היציאה מלבנון" (הדברים נאמרו חצי שנה לפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה...)  "אין שום טילים מלבנון על ישובי הצפון,אותו דבר תסיג ההינתקות מעזה." כמה שהיא צדקה הגברת ליבני, איזו ראיית עתיד ניכוחה ! אולם כידוע אין בעולם יאוש כלל,=גם אחרי שכל נבואותיה של הגאון המדיני התנפצו על בבום אדיר על הקרקע המדממת,ליבני לא אמרה נואש ואחרי עוד שנה שקטה ורגועה ,התשיעית במספר אחרי ה"הינתקות" מעזה,גם בחמישים הימים הלוהטים האחרונים של קיץ 2014 ,אכן כמו שחזתה הגברת ליבני, רצועת עזה והמתחולל שם לא היו ולא יהיו בכלל הבעיה שלנו,הרצועה משגשת והופכת לסינגפור של המזרח התיכון ולכן,כמסקנה הגיונית, צריך להעתיק תיכף ומיד את המודל המוצלח מרצועת עזה גם ליהודה ושומרון ולתת לאב-מאזן שבנה שלטון מרכזי מפואר ושוחר שלום ברצועת עזה, גם את הליטה המלאה ביהודה ושומרון ,עדיף שזה היה כבר אתמול ויברא שלום על ישראל וכל המתלהמים ומהלכי האימים מהמין שכל נבואות הזעם שלהם התנפצו פעם אחר פעם על קרקע השלום הפורייה והמשגשגת בעזה,צריך לסתום להם את הפה להוכיח שכולם הם פחדנים,גזענים,חיים בעולם דימיוני ויאללה שלום עכשיו ואחרינו המבול ( של הטילים) אבל מה זה חשוב, העיקר שבעולם ימחאו לנו כף ויגידו לנו שאנחנו יפים ומוסריים ולא ישימו לב שהגל המוסלמי הקיצוני ששוטף את המזרח התיכון ומכה בכולם,שוטף ועוד עלול להטביע את יבשת אירופה ולא יעצר רק שם !

               אבל היו גם אנשים ופרשנים שראו את המצב לאשורו !  עיתונאי "הארץ" ארי שביט,לאוו דווקא איש ימין קבע במאמר מ21/02/2006 כי "מי שצידד בהינתקות והוביל אותה חייב היה להיות מודע לכך שהיא תוביל לחידוש של מעשי האיבה בקנה מידה רחב". האלוף במילואים גיורא איילנד כתב ב"הארץ" ב-04/06/2006 : "אם צה"ל יצא משטח יהודה ושומרון לחלוטין כפי שיצא מרצועת עזה,יווצרו בעיות ביטחון... ברגע שכביש 6 נשלט בטווחים של מטרים באש של מקלעים וירי "אר. פי. ג'י."  אז מדינת ישראל בבעיה חמורה!"  ג'ימס וולש ראש ה-C.I.A.    כתב מאמר  שבט קבע כי" הנסיגה הישראלית מעזה יצרה מערכת תוצאות שהן הגרועות ביותר שניתן לדמיין " (04/06/2006).  זאב שיף המנוח,הפרשן הצבא י הבכיר של "הארץ" בזמנו קבע במאמר ב,הארץ" כי חשוב להבהיר לציבור כי כל הסיכויים שקווי ה"התכנסות"(שראש הממשלה אהוד אולמרט מתכנן ביהודה ושומרון) יהיו קווי הלחימה החדשה של ישראל-מנהיג המשלה את עצמו ואת הציבור בעניין הזה מפגין חוסר אחריות! זה מה שקרה בהינתקות מרצועת-עזה".   הרמטכ"ל בעת פרסום תכנית ה"הינתקות" (שראש- הממשלה שרון כלל לא טרח לשאול את דעתו,דעת צה"ל על התכנית הדרמטית והשלכותיה) גילה כבר אז את תכונותיו המרכזיות כפי שהתגלו במספר התבטאויות במהלך מבצע "צוק איתן" (וגם לפני כן- "ג'ון קרי הוא משיחי אובססיווי")- פשטות וישירות . יעלון קבע כי ה"הינתקות" תיתן רוח גבית לטרור" ובתגובה, שרון הורה לשר-הביטחון שלו שלא להאירך את כהונתו של יעלון לעוד שנה בתפקיד הרמטכ"ל ובמילים פחות מכובסות, שרון העיף את הרמטכ"ל שהעז להעיר ולהאיר את המציאות שתיווצר בדרום ישראל אחרי ה"הינתקות" או בתיאור אמיתי, אחרי הבריחה מרצועת עזה ולא סתם בריחה,בריחה בלחץ של טרור,בניגוד לכל פילוסופית החשיבה שלאריאל שרון עד להיותו ראש- ממשלה . זה לא דברים שרואים משם וכו', זה פשוט קריסה תחת לחץ בינלאומי חיצוני,ולחץ של חקירות  רשויות החוק שהיו עלולות בסופו של יום לחסל את הקריירה הפוליטית של שרון.    שנה אחרי ה"הינתקות" קבע בוגי יעלון בראיון עיתונאי כי  "ביסוד ההינתקות היה רעיון חסר שחר שנבע לא מתוך ניתוח אסטרטגי מעמיק אלא מתוך מצוקה פוליטית ואישית של מי שהיה אז ראש ממשלה.  היתה פה הינתקות מהמציאות והינתקות מהאמת !"( 08/07/2006).     ולמי שעדותו /קביעתו הנחרצת של יעלון לא מספיקה ו/או לדעתו לוקה בחוסר אובייקטיביות, כדי לצטט מתון ראיון עיתונאי שערך ניסים משעל עם שני עיתונאים בכירים שכתבו את הספר "בומרנג" על סודות התהליכים הפנימיים שהובילו להחלטה על ה"הינתקות" מרועת עזה. העיתונאים רביב דרוקר הפרשן הבכיר של ערוץ 10 ועופר שלח ,כיום ח"כ בכיר ב"יש עתיד" לא חשודים שהם בעלי השקפת עולם ימנית. עופר שלח נמצא בקצה השמאלי של "יש עתיד" והיה יכל להתמקם גם במקום טוב ברשימת " מרץ" למשל., כך שבכל מקרה אין לחשוד שהם בעלי השקפת עולם "מוטה". בראיון שערך איתם ניסים משעל ביולי 2005 הוא שאל אותם "עד כמה הפחד מחקירות והמשטרתיות והחשש של אריאל שרון מכתב אישום השפיעו על ההחלטה ההיסטורית של ההינתקות ?" עופר שלח ענה " השפעה מכרעת ! האנשים הקרובים ביותר לשרון אמרו לנו באופן מוחלט שאלמלא החקירות לא היתה נופלת ההכרעה הזו" ורביב דרוקר הוסיף " בשבוע הדרמטי שבו שרון מוזמן לחקירה... פורום החווה מתכנס באווירה שצריך מהלך מדיני גדול שיבלע הכל וישנה את סדר היום וזה מהלך גדול".    אגב,עד היום לא הציג איש מ"צוות החווה" דאז כולל העו"ד דובי וייסגלס שנחשב להוגה הרעיון של "מהלך מדיני גדול נגד החקירות" מה שנקרא בציבור  "כעומק החקירה ,עומק ההינתקות" הוכחות שלא זה מה שהיה ובוודאי לא הגיש למשל תביעת דיבה נגד מחברי הספר מה שמראה שאמינות התיאוריה של הכותבים גבה. במילים אחרות,על מנת ללחץ את ראש הממשלה ובניו מחקירות פליליות חמורות (זה אגב לא הציל את בנו של שרון עומרי מכתב אישום והרשעה וישבה בכלא ) הוקרבו האינטרסים האסטרטגיים החשובים ביותר של המדיה בניגוד גמור אגב לדרכו והשקפתו של ראש הממשלה המנוח במשך עשרות שנים של לחימה הירואית למען ביטחון מדינת ישראל ! עצוב מאד שזה היה אקורד הסיום של חייו הציבוריים של אריאל שרון !  לא מעט מאזרחי ישראל נפלו בפח התעמולה הרשמית הכוחנית של שרון ומלחכי פינכתו כמו גם של התקשורת שהתגייסה במלוא עוזה לצידו של שנוא נפשה הוותיק ו"איתרגה" אותו כל הדרך בשביל הבריחה מעזה. שלא כמו בימים אלו ,התקשורת לא הכירה לשרון ציטוטים של אמירותיו שלו נגד בריחה מטרור,את אמירותיו המזלזלות נגד היוזם האמיתי של הנסיגה החד-צדדית מעזה, שנתיים לפני שרון- ראש מפלגת ה"עבודה" דאז עמרם מצנע  תכנית אותה הציג לפני הבחירות לציבור הישראלי, שדחה אותה ונתן למפלגתו של שרון ניצחון מוחץ ! התקשורת גם לא הטרידה את שרון בשאלה איך תכניות הדרמטית עליה החליט עם פורום החווה בנסיבות שתוארו לעיל, ללא כל התייעצות  עם הדרג הצבאי הבכיר ושאר גורמי מקצוע רלוואנטיים ( כמו השב"כ ו"המוסד") מתיישבת למשל עם קביעתו האלמותית בתשובה לדרישתו של עמרם מצנע ,אחרי שהובס בבחירות וגישש בדבר אפשרות להצטרף לממשלה תמורת פינוי "סימלי" של "ישוב  יהודי בודד ברצועת עזה-נצרים" –"דין נצרים כדין ת"א !" קבע שרון אך אחרי פחות משנה קרס מנטאלית,פינה את נצרים וגרם לטרור מעזה להכות גם בת"א, בגוש דן,בנתב"ג ולגרום לשיבוש חייהם של מיליונים מאזרחי מדינת ישראל במשך קרוב לחודשיים בקיץ לוהט ,שנה וחצי אחרי אותו "סרט" רק קצר יותר בחודש נובמבר 2012! שרון צדק ועוד איך צדק,חבל שלא עמד לו כוחו לעמוד על עקרונותיו בשלהי כהונתו הציבורית  והאישית !         שרון "הגנרל עז הנפש" שהפך לסמל של ישראל החזקה הנלחמת בחירוף נפש על עצמאותה וביטחונה ומרתיעה את כל אויביה, גם כאשר פשט את מדיו והיה לאיש ציבור ושר בממשלות ישראל,היה לאימת האויבים וגם שש לדרוס ללא רחם פוליטיקאים ויריבים מבית. הוא ומקורביו לעגו לכל מי שלא סגדו לאלילם,בזו להם גם בפומבי (מהסצנות היותר זכורות בפוליטיקה הישראלית שנכנסה לפנתיאון- ראש- הממשלה יצחק שמיר נואם על הבמה בעוד כינוס סוער של מרכז הליכוד,אריק שרון מתפרץ לפתע לבמה,אוחז במיקרופון וצורח  "מי בעד חיסול הטרור בעוד יצחק שמיר מנסה להמשיך בנאומו למרות הצרחות של אריק שרון- סצנה מביכה שלא לומר משפילה). בתחילת שנת 2001, לאחר שמר "שחר של יום חדש" אהוד ברק ה"מבריק" התגלה כראש ממשלה נכלולי ,חסר ברק,חסר ידע מינימאלי בניהול משא ומתן מול שועל ותיק וערמומי כיאסר עראפת שלמרות  שויתר על הכל והסכים אפילו לשבור את הקונסנזוס הלאומי ביחס לשלמותה של ירושלים  וקיבל אינתיפאדה שנייה רצחנית ואכזרית,הציבור החליט שבאמת הגיע הזמן להשליט בישראל את סמל המלחמה ללא חת באויב הערבי הרצחני. האיש שנחשב אחרי מלחמת לבנון הראשונה כמחוסל פוליטי,האיש שהתפטר במחאה מממשלת שמיר בגלל נכונותו של זה ללכת ל"ועידת מדריד" ולקיים משא ומתן עקיף עם ש"ף זכה בבחירות ברוב מוחץ והגשים את חלומו רב השנים להיות ראש- ממשלת ישראל. כראש ממשלה שרון התנהג רחוק מדימויו כלוחם ללא חת. מול הטרור הרצחני שקטל כמעט מדי יום את חייהם שלעשרות ישראלים באוטובוסים,בבתי קפה בקניונים וברחובות ערי ישראל,שרון התאפק מלהגיב-"איפוק זה כוח" הוא קבע אך עראפת וחבר מרעיו לא התרשמו,המשיכו לזרוע מוות והרס בתוככי מדינת ישראל עד שהגיע עוד פיגוע קשה בערב ליל- הסדר במלון בנתניה שגבה את חייהם של עוד עשרות ישראלים שסבו לשולחן ליל הסדר,בנוסף לעוד כמה פיגועים קשים כעבור יומיים כמט הפיגוע במסעדת "מצא" בחיפה ושרון הבין שאיפוק זה לא כוח אלא חולשה נוראית שעלתה בדמים רבים והוא הורה לצה"ל לצאת למתקפה כמו שקבע בן-גוריון בשעתו שיש להעביר במהירות את המלחמה לשטח האויב והלוחם אריק שרון היה בשעתו סמל לביצוע נועז של טקטיקה זו ! למרות האזהרות והתחזיות האפוקליפטיות מבצע "חומת מגן" לא גבה קורבנות רבים מצה"ל ופרט לקרב הקשה והעקוב מדם במחנה הפליטים בג'נין צה"ל הצליח להשתלט על הערים הערביות ביו"ש, להחזיר בהרגה עם מספר נפגעים נמוך יחסית את השליטה הביטחונית בכל יהודה ושומרון עד היום ובכך לצמצם למינימום אם לא לחסל לחלוטין את בסיסי הטרור הרצחני שם.  בכך הוכח שוב כי רק נוכחות  מבאית ישראלית היא המפתח למניעת התפרצות הטרור וחוסלה האסטרטגיה המוטעית והאלכימית שהובילו עשור קודם לכן יצחק רבין ושמעון פרס ששיחררה את צה"ל מלהילחם על ביטחון מדינת ישראל בתקווה שגם אז ובוודאי עשרים שנה אחרי נראית כפנטזיה מטורפת לפיה "אש"ף ילחם בטרור ללא בג"ץ וללא בצלם"! רוב עם ישראל על-פי כל הסקרים הבין את הטעות הטראגית פרט למיעוט בשמאל שממשיך לתמוך באידיאולוגיה של "מזרח תיכון חדש" עם בריתות עם מדינות "מתונות" במקום לסמוך רק ואך ורק על כוחו של צבא ההגנה לישראל להגן על מדינת ישראל . חבל שהשמאל לא מבין את טעותו ונציגיו כולל ה"פרשנים האינטליגנטים" בתקשורת מסרבים לראות ניכוחה את המציאות ורק מקוננים מדוע השמאל הישראלי הולך ונעלם . באמת מעניין למה.

       נחזור לאריק שרון בתקופת כהונתו כראש ממשלה בכלל ומזמן ההחלטה על ביצוע ההינתקות בפרט-שרון שהתגלה כראש ממשלה רחוק דימויו שלוחם ללא חת באיומים מחוץ, המשיך גם המשיך להיות אותו פוליטיקאי דורסני וחסר מעצורים כלפי יריבים מבית,כאלו שהעזו לערער עך מהלכיו האופורטוניסטיים כפי שהתגלה ב"הינתקות". שרון,הפעם בעזרה מסיבית של מי שהיו שנואי נפשו בתקשורת עד אתמול,ש"שחטו" אותו ללא רחם והפכו למגיניו הנלהבים ביותר ודאגו לאתרג אותו,דרס את יריביו הפוליטיים מבית-"מורדים" קרא להם בבוז כאילו התכוונו למרוד צבאית בממשלה נבחרת,"קיצונים" ו"הוזים" הטיח בהם כאילו הוא לא היה "כזה" עד אתמול והחליט על אפם וחמתם של חברי מפלגתו שהעניקו לו בבחירות דמוקרטיות את ראשות המפלגה והמנדט להתמודד על ראשות הממשלה,ללכת למהלך ה"הינתקות" בניגוד לכל היגיון מדיני אסטרטגי וצבאי. שרון כלפי פנים נשאר אותו שרון אופורטוניסט שעושה מה שטוב לאריק ושכולם יקפצו,דורס כל יריב,מפרק מסגרות ודוהר  הפעם בחסות התקשורת שהפכה מעויינת לאוהדת ושגם היא ברובה לא כולה, בהכללה במסע לאיתרוג שרון דרסה כמעט כל אתיקה עיתונאית מקובלת, והבטיח ש"עזה היא רק התחלה".  את פירות הבאושים של המהלך השרוני האופורטוניסטי אכלו בעיקר תושבי הדרום כמעט מדי שבוע ובשנה וחצי האחרונות גם תושבי מרכז מדינת ישראל וכולם שילמו מחיר יקר מאד!      מי שהעז להשמיע ביקורת נגד ההינתקות נדרס והושמץ ע"י שרון ואנשיו והושם ללעג תקשורתי.  הי גם אזרחים תמימים שבאמת ובתמים האמינו כי הנה יבא שלום בדרום,אבו מאזן ילחם בטרור ועזה תהפוך לסינגפור של המזרח התיכון ! אם לשמעון פרס ה"מדינאי הוותיק והמנוסה " מותר אז על אחת כמה וכמה לאזרחים "פשוטים",תמימים ובאמת באמת,ללא שום ציניות,שוחרי שלום וד-קיום אמיתי. העיתונאי הבכיר דניאל בן-סימון איש "הארץ" בזמנו שאח"כ נבחר לכנסת ואחרי שתי כהונות נפלט מרשימת מפלגת העבודה,סיקר את הלך הרוח בקרב תושבי הדרום חברי קיבוצים בעוטף עזה ממש ערב ההינתקות. בן-סימון כתב מאמר סופר אופטימי ערב ההינתקות לאחר שיחו רבות שקיים עם תושבי הקיבוצים בעוטף עזה.כותרת המאמר היתה "חברי נחל עוז מעולם לא היו כל-כך אופטימיים". בגוף המאמר("הארץ" 15/07/2005) פירט בן-סימון : "למרות התלאות,חברי נחל עוז מעולם לא היו כל-כך אופטימיים-מתפנים מעזה ! חבר הקיבוץ יזהר רז קובע כי הוא רואה בהינתקות נקודת מפנה שעשויה לחולל פלאים במשק ולהזניקו לדרך חדשה !-"אנחנו כל-כך רוצים שיוציאו את המתנחלים משם-בגלל נצרים אנחנו סובלים !  ...  אחרי ביצוע ההינתקות "קובע בן סימון בסיכום מאמרו האופטימי, לאחר שיחות ארוכות עם חברי קיבוץ נחל עוז (800 מטרים מפרבריה של עזה) , "חברי נחל עוז מתכוונים למסד קשרים כלכליים ומסחריים עם שכניהם הפלשתינאיים-אנחנו כבר כל-כך מייחלים לשלום!" מסכם בן סימון את מאמרו האופטימי .

                      עשר שנים כמעט חלפו מיום כתיבת המאמר –תושבי נחל עוז כמו שאר תושבי מדינת ישראל מייחלים לשלום רק שחלקם,חלקנו הרבה יותר מציאותי ופחות רומנטי עם כל הכאב והצער בהכרת המציאות המזרח-תיכונית בכלל והמציאות על גבולותינו מדרום ומצפון ומי שמוכר לאזרחי ישראל אשליות גם אם הוא פוליטיקאי בכיר או איש ביטחון בכיר בדימוס או שהוא שרלטן,או שהוא חושב שרוב הציבור הישראלי הוא נאיבי ויקנה כל אשליה  והבטחה  ל"תיקווה" חדשה או שהוא ,למרות עומס הדרגות שעל כתפיו מבין משהו אולי ברמה הצבאית הטקטית הביטחונית אך מתקשה לקלוט את כל התמונה הגיאופוליטית אסטרטגית הנרחבת! לוחם נועז ככל שהיה בעברו עדיין לא אומר כי הוא יודע לקרוא את המפה הנרחבת ובוודאי שלא מבטיח שיש לו פתרון חד וחלק ! במציאות האסטרטגית  פוליטית בינלאומית אין פקודה של לחסל וזבנג וגמרנו! המציאות מורכבת יותר ומצריכה כישורים נרחבים יותר,,כוח עמידה,יכולת תמרון כלפי פנים וחוץ , אמונה בצדקת הדרך וידיעה שאזרחי המדינה חזקים ונחושים יותר מהדרגים הצבאיים והאזרחיים הבכירים ביותר !המוטו שהנחה חלק מהבכירים במערכת הביטחון לשעבר "אנחנו פה והם שם ושלום על ישראל" (סיסמא שהומצאה ב"שלום עכשיו" ואומצה כדרך פעולה מדינית בממשלת ברק/ליפקין שחק/שלמה בן עמי/יוסי שריד/יוסי ביילין ושות.  בתחילת שנת אלפיים הובילה אותנו לאינתיפאדה השנייה הנוראית ומש שנים מאוחר יותר היישום ה"אנחנו פה והם שם" המופרך, ע"י אריאל שרון תחת המטרייה של יועצים אנוכיים (הקונסיליירי דובי וייסגלס, ראובן אדלר,איל ארד ושות. להלן "פורום החווה" הזכור שלא לטוב) הרואים רק את עצמם ואת האינטרסים שלהם גם אם על חשבון התבונה והאידיאולוגיה בה דבקו שנים- ה"הינתקות" מעזה  שהיום יש קונסנזוס רחב בציבור הישראלי ובקרב חלק מאנשי התקשורת שתמכו בהתלהבות במהלך ואפילו בקרב חלק מהפוליטיקאים שתמכו בזמנו ב"הינתקות" הקובעים היום  כי המהלך היה שגוי וזאת בלשון המעטה!   

             האורקל החדש ישן של השמאל הישראלי ,מאיר דגן מטיף בער מעל כל בימה ובמה אפשרית נגד מדיניות הימין בכלל ונגד ראש- הממשלה נתניהו בפרט! ומי שהיה אלוף בצבא וראש המוסד ועכשיו מביא יחד עם עוד כמה "ביטחוניסטים" יודעי כל וחכמים לפחות בעיני עצמם זוכה כמובן איך לא, לבמה מרכזית בכלי התקשורת המובילים את התנועה להחלפת השלטון לא מתוך אינטרסים לאומיים וראיית עולם מסויימת לגיטימית אלא מתוך דאגה לאינטרסים הכלכליים שלהם ושלהם בלבד (בראש ובראשונה קונצרן "ידיעות אחרונות" על כל שלוחותיו התקשורתיות) שהחינמון "ישראל היום" (להלן ה"ביביתון") פגע בהם כלכלית בצורה קשה ובקרב העסקי שהם הכריזו עליו כל האמצעים כשרים !  גם ב"ערוץ 2" זכה מאיר דגן לראיון מרכזי במהדורת חדשות ליל שישי וזאת כקידום מכירות של עצרת ההמונים  (?) להחלפת השלטון בבחירות הקרובות ,עצרת שנועדה להתקיים 24 שעות אחרי שידור הראיון. ממש תקשורת אובייקטיבית בתפארתה.  בראיונות עם דגן איש מהמראיינים לא שאל אותו מה היתה עמדתו כראש המוסד למהלך ההינתקות של הבוס והחבר והקולגה אריאל שרון,האם תמך,האם התנגד,מה היו תחזיותיו והאם שרון בכלל שאל אותו ? ואח"כ דגן היה ראש המוסד כאשר החמאס התמודד באישור ממשלת ישראל של אולמרט וציפי ליבני בבחירות בעזה וזכה-מה היתה עמדת ראש המוסד בסוגיה, האם צפה את ההשתלטות המוחלטת בדרכים אלימות על רצועת עזה וסילוק אבו-מאזן משם ,איש ממראייניו לא הזכיר לו שבמשרת שלו כראש המוסד ושל חברו הטוב, גם הוא חביב השמאל יובל דיסקין גלעד שליט נשבה,"עופרת יצוקה" היתה מבצע "מוצלח" בדיוק כמו "צוק איתן" ודגן ודיסקין  (יחד עם צמרת צה"ל דאז) לחצו עת ממשלות אולמרט ואח"כ נתניהו להגיע להסדר שלום עם הנשיא אסאד "המתון" ,הסדר שמחירו ירידה מרמת הגולן שווה את ה"רווחים האסטרטגיים העצומים שמדינת ישראל תרוויח"...  וכמובן גולת הכותרת- סירובם כמעט סירוב פקודה של ממש נגד הדרג המדיני ( נתניהו את ברק) לתכנן מבצע צבאי לעצירת האיום הגרעיני האיראני. התחליף שלהם-הסתמכות מוחלטת על ארה"ב שתעשה עבור מדינת ישראל את העבודה! הטעות הגדולה של נתניהו היתה שהוא לא למד מאריק שרון דבר אחד בסיסי-לשלוט! כאשר שרון הנחית את ה"הינתקות" שלו הוא לא שאל אף אחד מהדרג הביטחוני (ושרון ידע טוב מאד למה!). כאשר הרמטכ"ל דאז משה בוגי יעלון העז להרהר ולערער בקול רם "ההינתקות תעניק רוח גבית לטרור"-במבט לאחור מי יעז להגיד היום ששרון צדק ובוגי יעלון טעה ?-מאיר דגן למשל ?). שרון לא היסס ופיטר את בוגי יעלון מתפקיד הרמטכ"ל ומינה רמטכ"ל  צייתן (דן חלוץ שהוכיח את עצמו כרמטכ"ל במלחמת לבנון השנייה...) חבל שנתניהו את אהוד ברק אם אומנם היו נחושים להתכונן ברצינות לתקוף צבאית באיראן ונתקלו בהתנגדות של ראשי מערכת הביטחון, לא דפקו על השולחן ו/או הורו להחליף את ראשי זרועות המערכת הביטחונית דאז באנשים בעלי דעה ומחשבה אך מצד שני יודעים שבדמוקרטיה אמיתית הדרג המדיני הוא הקובע וראשי הדרג הביטחוני שאומנם בטוחים שכל החוכמה היא והניסיון מונח אצלם והמדינאים עם כל הכבוד לא מבינים דבר,צריכים בסופו של תהליך לציית לדרג הביטחוני או לשים את המפתחות על השולחן,לומר,"איננו יכולים/מסוגלים לבצע" וללכת הביתה כמו בכל מדינה דמוקרטית מתוקנת !!!

    ועוד הערה אישית שלי : לפני כשנתיים וחצי,עבר מאיר דגן ניתוח להשתלת כבד בביילרוס (אוקריאנה). דגן שלקה בסרטן הכבד ניסה לעבור ניתוח השתלה דחוף בישראל,ארה"ב,הודו ובעוד מדינות אך מטעמים רפואיים שונים, לא הסכימו הרופאים בארצות אלו לנתח את דגן. בסוף ,דגן נחת בביילרוס ושם עבר בהצלחה את הניתוח שהציל את חייו. כפי שפורסם, התערבות דחופה והפעלת קשרים אישיים של נשיא המדינה דאז שמעון פרס ,ראש הממשלה נתניהו ושר-החוץ ליברמן שהיו לו קשרים טובים באוקריאנה אצל הנשיא לוקשנקו (שהודח מאז בהפיכה) גרמו ללוקשנקו להתערב אישית ולהורות לבכירי הרופאים בארצו -כה זה עובד בארצות הללו-פקודה מהנשיא והצוות הרפואי מוצא תורם ומבצע את הניתוח המסובך.חובתו של נתניהו היה לעשות הכל למען דגן טוב שעשה כך אבל ניתן היה מראש המוסד לשעבר קצת צניעות ואיפוק עם האיש שהתאמץ מאד יחד עם הנשיא ושר-החוץ לוודא שחייו של דגן ינצלו !דגן לא היה חייב לתמוך בנתניהו פומבית,היה יכל לבקר את מדיניותו ,זה בסדר אבל לצאת בראש חוצות נגד מי שהיה מעורב בהצלת חיים ולהגיד עליו בין השאר שהוא "לא סומך עליו" –ההתנהגות הזו של דגן מראה יותר עליו מאשר על נתניהו ! דגן בסך-הכל מצדד בעמדות השמאל ,לגיטימי, אך מכאן ועד התקפות אישיות על ראש- הממשלה כולל זילזול בוטה ופומבי במהלך נאום ראש- הממשלה לפני שני בתי הנבחרים האמריקאיים נגד הסכם אפשרי בין המעצמות לאיראן והפגנת שמחה לאיד על אפשרות שהנאום הזה לא ישיג מאומה כאילו איראן גרעינית היא הבעיה הפרטית של נתניהו,המרחק הוא רב! האם דגן במהלך שבע שנות כהונתו כראש המוסד הצליח למנוע מאיראן להתקדם בתכניתה הגרעינית? האם הקונספציה של דגן ,פרס,גבי אשכנזי, יובל דיסקין ואחרים להניח את מבטחנו רק על הנשיא אובמה שהוא יפעל נגד התגרענותה של איראן הוא דבר חכם ? והאם ה"עולם" היה בכלל מוטרד מאיראן גרעינית לולא נתניהו ,כבר שנים ארוכות היה ללא לאות מעלה את הנושא הזה שוב ושוב לסדר היום הבינלאומי? השמחה לאיד הצבועה של מי שהתנגדו לפעולה צבאית נגד איראן ,כולל בעלי תפקידים בכירים לשעבר כאילו במהלך תקופת נתניהו בשלטון,לא רק שאיראן לא האטה את מאוצה לייצר פצצת אטום אלא להפך היא מוזרה ומקוממת ! כאילו מדינת ישראל וביטחון חיי תושביה הם הבעיה הפרטית של ראש- הממשלה! הלקח שצריך ללמוד כל מי שרוצה להנהיג את מדינת ישראל-אם אתה רוצה ללכת למהלך צבאי מרחיק לכת, תלמד את הבעיה,תשתף ,תקשיב אבל כשהכרעת,הכרעת, ומי שלא מוכן לבצע, תעיף אותו הביתה ! מנחם בגין שהיתה לו יראה וכבוד מופלג ללובשי מדים,לא נרתע מלהורות להם להפציץ את הכור האטומי בעירק למרות שלמשל אלוף חיל האוויר המהולל עזר ויצמן התנגד בתוקף (שלא להזכיר את התנגדותו של שמעון פרס הדגול). גם בכתב הצבאי במילואים אהוד אולמרט לא הסס כנראה,ע"פ מקורות זרים להורות לחיל האוויר להשמיד את הכור האטומי בסוריה למרות שע"פ הפרסומים הגנראל המעוטר ביותר בתולדות צה"ל אהוד ברק הסתייג מאד מהפעולה. מסתבר שגם גנראלים עם כל הכבוד הם קודם כל בני אדם ושיקול הדעת שלהם גם בנושאים נרחבים של צבא,ביטחון ומדיניות לא תמיד טובים יותר משיקוליו של מדינאי שאין לו עבר ביטחוני מזהיר וההיסטוריה גם הישראלית וגם ההיסטוריה העולמית עמוסה בדוגמאות על כישלון הגנראלים ולו ההירואים ביותר שהמיטו בלא כוונה אסונות גדולים על בני עמם!

        בשבוע האחרון שבין שמחת חג הפורים לשמחת חג הדמוקרטיה הישראלית ירדו עוד כמה  מסכות מכמה נבחרי ציבור שהיו אמורים להשפיע על הציבור הישראלי שצריך כושר קשב מיוחד להבחין במציאות אל מול הרעש שלא לומר ההרעשה התקשורתית החד צדדית נגד מועמד מסויים (נחשו מי...) הרעשה שגוברת על כל אתיקה עיתונאית בסיסית.  ועל כך בטור דה ישראל 97 ב'.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      נהג מונית
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין