כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    With me in Israel

    טיולים, הסטוריה, טבע - אלו הם הדברים שאני אוהבת. לקום בבוקר ולצאת להכיר מקומות חדשים הם משהו שאין תחליף לו, אז למה לא לשתף אחרים בתחושה האדירה הזו? מוזמנים בכייף לקרוא על מקומות אהובים עליי לטיול בארצנו הקטנה

    עליה לרגל לירושלים בימי בית שני

    0 תגובות   יום שבת, 21/3/15, 15:11

    פסח, הידוע גם כחג המצות, הוא אחד משלושת הרגלים המוזכרים בספר שמות פרק כ"ג: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה. אֶת-חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר--שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, כִּי-בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם; וְלֹא-יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם...".

    ברוח החג, הטיול הפעם יהיה מיוחד. הוא יתרחש בעבר, בימי בית שני. אנו נלבש בגדים חגיגיים, נצטייד בצידה קלה לדרך ונאד מים עשוי עור כבשים, ניקח את הכבשים וחמורים וכמובן בגדים להחלפה ונעשה את דרכינו אל עבר בית המקדש השני שעמד במלוא תפארתו על הר המוריה.  

    נשים פעמינו לירושלים. כשנגיע לשם נלך הישר לעיר דוד, אותה עיר שדוד כבש מהיבוסים והפך אותה לבירת ממלכתו אי שם בימי בית ראשון. נגיע אל נקבת השילוח, בה נבחר באם ברצוננו לעשות את המסלול היבש או הרטוב - אשר יוביל אותנו אל בריכת השילוח עצמה. אנו יודעים כי היו שתי בריכות שנחפרו בימים עברו במקום זה. הבריכה הקדומה היא מימי המלך חזקיהו והיא נחפרה כחלק ממערכת המים שהוכנה בשנת 701, כהכנה למצור שתוכנן על העיר בידי סנחריב. כיום, הבריכה שנראה בשטח היא מימי בית שני, וכנראה מתקופת הורדוס מי שהיה הבנאי הגדול של התקופה. הוא שלט בשנים 37 עד 4 לפנה"ס ואחראי על מבנים רבים בירושלים, ועל ערים וארמונות שונים ברחבי הארץ. ארכיאולוגים אשר חפרו במקום פירקו מספר מדרגות ומצאו שכבה קדומה יותר ומטבעות של אלכסנדר ינאי, ועל כן כיום ההשערה שהיא נבנתה במקור ע״י החשמונאים. לבריכה זו חשיבות רבה בהקשר של העליה לרגל, שכן מסביב לבריכה כנראה חנו רבבות עולי הרגל שהגיעו לעיר. שם, הם יכלו לשתות מים ולהשקות את הצאן שהביאו עמם ממרחקים. אבל, לבריכה חשיבות נוספת, שכן בריכה זו שימשה כמקווה טהרה ציבורי. כידוע, בית המקדש הינו המקום הקדוש והחשוב ביותר לעם היהודי, ועל כן היה צריך להגיע אליו לאחר הטהרות.

    מהבריכה/מקווה החלו העולים לרגל לטפס אל עבר יעדם הקדוש, ברחוב שזכה לשם "דרך עולי הרגל", שנעשה בימיו של הורדוס. הוא הגיע ישירות לקשת רובינסון הנמצאת כיום במרכז דוידסון. רחוב זה היה מרשים יותר מכל רחוב אחר שהיה בעיר. אורכו היה כ-600 מטרים בתוך הגיא, והוא היה בעל מדרגות שטוחות ונרחבות, כאשר אחת ארוכה והשניה קצרה. הדבר איפשר עליה זהירה ומכובדת, וצורת בניה כזו היתה מקובלת גם במקומות נוספים בארץ. לאורך הרחוב נפרשו חנויות ועסקים מסחריים אחרים לטובת עולי הרגל שהגיעו לירושלים. בסמוך לרחוב עברה גם תעלת הניקוז של העיר. התעלה לא היתה חצובה, אלא בנויה באיכות גבוהה מאבני גזית, והיא היתה בעלת תקרה סגורה שנסגרה במרצפות אבן מלבניות, ותפקידה ניקוז מדרונות הר ציון והר הבית למאגר שהיה במורדות הגיא. בהקשר אחר, יוסף בן מתתיהו מזכיר בספרו "מלחמת היהודים ברומאים" את תעלת הניקוז הזו, כמקום בו הסתתרו המורדים היהודים בימי המרד היהודי הגדול שהחל בשנת 66, בעת שברחו מהרומאים לכיוון מדבר יהודה. במקום אכן נמצאו כלים רבים ומטבעות מהתקופה המעידים על אמיתות הסיפור והם אף מוצגים במקום תחת רצפת זכוכית עבה, ומוזכרים בסרטון קצר שנראה במקום.

    לרוצים מנוחה במהלך הטיפוס לעבר הר הבית, ישנה אפשרות לעשות זאת שכן הרחוב מחולק לשני קטעים, וקיימת יציאה לחניון גבעתי. שם, ניתן לצפות על חפירות שמתנהלות עד ימינו, ובמקום זה נמצאו ממצאים ארכיאולוגים מתקופות רבות, וביניהם ארמון גדול מימי בית שני כנראה של הלני המלכה, שהיתה מנסיכות בית חדייב, וכן מטמון של 264 מטבעות זהב מתקופה מאוחרת יותר, שכנראה הוחבא בשנת 614, עת התנהלה מלחמה בין הפרסים לביזנטים. 

    לאחר המנוחה נחזור ונטפס במעלה הרחוב ההרודיאני. בקטע זה של הרחוב נוכל להבחין באבן של הכותל, שנפלה לרחוב במהלך הרחבת הר הבית בימי הורדוס. במהלך החפירות, התגלו בקטע הזה ממצאים מאוד מעניינים שקצת שופכים אור על ימי בית שני וביניהם: מטבעות שונים וביניהם שקל צור ששימש למחצית השקל בבית המקדש, ופעמון קטן שהיה אחד מ-72 הפעמונים שנקשרו לבגד של הכהן הגדול. חלק זה של הרחוב הוא בעצם הישורת האחרונה אותה נעבור לפני שנגיע אל מרכז דוידסון שנמצא למרגלות הר הבית. אם היינו נמצאים כיום בימי בית שני, הרי שבסופו של הטיפוס ברחוב היינו רואים את הר הבית במלוא תפארתו, והיינו מגיעים אל קשת רובינסון אשר נמצאת בכותל המערבי ושימשה כמחלף כניסה אל בית המקדש. כיום כל שנותר ממנה הוא הבסיס והנתבכים הראשונים שיוצאים ממנה. היא נחשבת לקשת הגדולה בעולם העתיק ומשקלה היה כ-1600 טון. עם חורבן העיר בשנת 70 בשיא המרד הגדול של היהודים כנגד הרומאים, היא התמוטטה על הרחוב שהיה מתחתיה, ואבני הריצוף נשברו וקרסו תחת העומס, דבר שניתן לראות עד ימינו. מתחתיה היה מעין רחוב קטן שלאורכו היו חנויות רבות, שמכרו בעלי חיים, כדים, חרסים ואף מזון. לא רחוק מחנויות אלו היו פרוסים מקוואות נוספים אשר שירתו את עולי הרגל בטרם עלו לבית המקדש.

    באם נמשיך לשוטט במרכז דוידסון ונגיע אל הכותל הדרומי, נגלה גרם מדרכות הבנוי גם הוא ממדרגה צרה ולאחריה מדרגה רחבה כמו שראינו ברחוב ההרודיאני. מדרגות אלו מובילות אל שערי חולדה המפורסמים, אשר שימשו כשער המרכזי לעליה למתחם בית המקדש. הם קרויים על שם חולדה הנביאה מימי בית ראשון, וזה השם שניתן להם בתקופת המשנה. במקום נבחין בשער משולש ובסמוך לו שער כפול. לפי המשנה, השער המשולש משמש לכניסה למתחם בית המקדש, ואילו השער הכפול משמש ליציאה ממנו.

    כיום, שערים אלו חסומים ולנו אין גישה אל המתחם הר הבית בו שכנו בעבר בית המקדש הראשון והשני. באם ברצוננו לבקר במקום קדוש זה, יהיה עלינו להגיע בשעות הבוקר המוקדמות לשער המוגרבים הנמצא בסמוך לכותל המערבי. אך לא את בית המקדש נגלה שם, אלא את כיפת הסלע ומסגד אל אקצא. אך על כך ביום טיול אחר.

    זהו, הגענו ליעדנו וקיימנו את מצוות העליה לרגל בחג המצות. למעוניינים להמשיך במסע בעקבות בית שני ישנם אתרים רבים מומלצים בעיר העתיקה שהינם שרידים לתקופה. ביניהם: הבית השרוף, הבית ההרודיאני וכמובן מנהרת הכותל העושה את דרכה לאורכו של הכותל המערבי - אחד השרידים למפעל הבניה האדיר של הורדוס, ואחד הכתלים שהקיפו את רחבת בית המקדש. 

    ''
    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      simplyrose
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון