כותרות TheMarker >
    ';

    היוצאים בשאלה...

    0 תגובות   יום שבת, 21/3/15, 21:56

    במסגרת ההתנדבות שלי בהלל אני מתחילה להבין יותר ויותר את התלבטויות והקושי הרב של אלה העוזבים את הדת והופכים להיות חילונים, את החשש שלהם מפני הבאות ואת יסורי המצפון בעזיבת העבר שלהם,

    ויחד עם זה את תחושת החופש, השחרור מהכבלים, היציאה מעבדות לחירות!     


    זה לא רק עניין עזיבת הדת, זו גם עזיבת החברה והבית המגונן (לעיתים) מצד אחד, ומצד שני זו התפכחות ממשהו שהאמינו בו עד כה באמונה עיוורת בלי ערעורים ובלי הרהורים ללא אפשרות לשאול שאלות, ופתאום הגיעו לתובנה שזה לא נכון להם. שזו לא האמת המוחלטת!

    מבינים שאלה הן רק פקודות חלולות שמוכתבות על ידי הרבנים ואין מאחוריהן ממש. הם מתחילים לחקור ולנסות לקבל תשובות אך לא מקבלים אותן שם או שהן לא מספקות. יש להם רק ציוויים להאמין ולעשות כל מה שנאמר להם מבלי לשאול או לחקור.


    קיים אצלם הפחד לספר למשפחתם, שעלולה להיפגע מצעד כזה. לפעמים הם מתלבטים עם חברים או עם כאלה כבר עשו צעד כזה. תמיד קיים החשש שהמשפחה תתנכר להם ותזרוק אותם מהבית, וזה קשה ביותר לאבד קשר עם הורים!

    מגיע גם שלב בו הם מפסיקים לפחד, אם כי זה לא קורה מיד. זה תהליך, לעיתים של חודשים ולעיתים של שנים. תחילה קיים גם החשש של העונש האלוהי שיגיע אם יעברו עבירה כלשהי על הדת.

    אחר כך הם מנסים ולפעמים בסתר, לא לשמור שבת ונוכחים ששום דבר נורא לא קורה להם. אחרי זה קונים נגיד ג'ינס או מכנסיים לבנות, יוצאים למקומות בילוי מעורבים, מתחילים לצאת עם חברים או חברות, מנסים להתחמק מהשידוכים שמנסים לכפות עליהם בגיל צעיר מאד וכו'. הם עוזבים את הישיבות (ולפעמים גם בתוך הישיבות) או את הסמינרים (הבנות) ומנסים לקרוא וללמוד משהו אחר מלבד גמרא וש"ס. מתעורר בהם הרצון לרכוש ידע נוסף מלבד הדת. רוצים להמשיך ללמוד, ללכת לאוניברסיטה ולרכוש השכלה. חלקם מבקשים ללמוד מקצוע ולעבוד במשהו מעניין ומספק. חלקם רוצים ללכת לצבא, דבר שנמנע מהם בהיותם חרדים.

     

    החיים החדשים שלהם לא הופכים להיות קלים, הם לא מתמצאים בהוויה החילונית, ואם לפני זה לא היו צריכים לדאוג לעצמם, כעת הם צריכים להתקיים ולכלכל עצמם ולעיתים גם את ילדיהם.

    הסיפור עלול להיות מסובך יותר אם מישהו מהם כבר היה נשוי ורק אחד מבני הזוג רוצה לצאת בשאלה והשני נשאר במסגרת הקודמת. ואם היו ילדים משותפים הבעיה אף מסובכת יותר כי קיים לחץ בחברה החרדית להשאיר שם את הילדים. הזוג שמתגרש מאבד לפעמים את הקשר עם ילדיו. גם הילדים נקרעים בין שני ההורים שנמצאים במצב זה, הילדים שנשארים אצל משפחתם הדתית/חרדית והורים או הורה אחד צריכים "להתחפש" בבגדים של החיים הישנים כדי להיפגש עם ילדיהם ומשפחותיהם וגם גם כדי לא לפגוע בהם. 

    מצבן של נשים קשה אף יותר ובמיוחד אם הן נשארות חד הוריות. הן צריכות גם לדאוג לעצמן וגם לילדים. הן גם לא מתמצאות בנבכי חינוך בפרוצדורות השונות ובהתנהגות החילונית.

    חלקם גם נשארים "אנוסים" שממשיכים לחיות בחברה החרדית ולהתנהג כאילו הם שם אך בפנים בלב או בבית הם כבר לגמרי לא שם.

    הלל בהחלט מכניסים אותן תחת כנפיהם ועוזרים בפתרונות לכל בעיה שנוצרת. הרבה אנשים טובים מתנדבים ותורמים מכל הלב, מזמנם ומכספם ועוזרים ליוצאים בשאלה למצוא דיור ועבודה, עוזרים עם הילדים עם בגדים ועם כל דבר אחר שזקוקים לו.

    נותנים גם "מעטפת חברתית", דבר שיוצאים זקוקים לה מאד, במיוחד אם נשארו בודדים וללא גב משפחתי. כאן דואגים גם לחיי הרוח והתרבות ועוזרים גם במלגות לאוניברסיטה ולמחיה.

    אני ממש מרגישה סיפוק רב מכך שיכולה לעזור לאותם אנשים!


    אני חייבת לציין שבשום אופן לא מעודדים צעירים וצעירות חרדים לצאת בשאלה!

    הם פונים בעצמם, עם הרבה שאלות, אני מנסה לספק להם תשובות ואוזן קשבת ונותנת להם מרחב ואפשרויות להתלבט ארוכות וממול מציבה בפניהם את כל הקשיים שבחברה החילונית, ואחרי שסיימו להתלבט והחליטו שזו הדרך מתחילה העזרה האחרת.

    אך ברגע שהחליטו הם מרגישים הקלה גדולה! הם הצליחו לקבל את החופש שלהם!

     

     

     




    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון