כותרות TheMarker >
    ';

    נאמני תורה ועבודה

    תנועת "נאמני תורה ועבודה" היא תנועה ציונית-דתית המבקשת להחזיר את הציונות הדתית לשורשיה.
    מגמתה לחזק את ערכי "תורה ועבודה", ולפעול לשילוב התורה עם המדע, עם חזון הציונות, ועם החיים המודרניים.
    התנועה שואפת לחזק את השתלבותה של החברה הדתית בחברה הכללית בישראל, למען קידום הסובלנות, השוויון, והצדק, ולמען עיצוב אופייה היהודי-הדמוקרטי של החברה הישראלית.
    התנועה פועלת מתוך מחויבות להלכה, ליצירת תרבות דתית פתוחה, המעודדת שיח הלכתי אמיץ שמתמודד עם אתגרי הזמן.

    תגובות (3)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      25/3/15 16:56:
    בין "קשים גרים לישראל כספחת" ובין חיוב היחס האנושי האוהב לגרים, יש אוקיינוס שלם. האזרחים הדתיים של מדינת ישראל צריכים לעבור חינוך מחדש לקבלת הגר בהבנה ובחיה. במיוחד שרבים מבין הגרים היו וגדלו כיהודים, ורק כשהגיעו לכאן נדרשו להתגייר...
      25/3/15 14:35:
    תופעות אלו אינן נחלת הציבור הדתי לאומי. ככל שהכיפה שחורה יותר, הגזענות וההתנשאות קשות יותר.
      24/3/15 21:43:
    לצערי הכותבת צודקת ולא רק ,גם בענינים אחרים יש סוג של התנשאות בציבור הדתי לאומי כמו לעבודת כפיים ....מי שעוסק בכך אינו נחשב ....מי שלא מוציא תואר או יושב בכולל ומתפרנס ועוד כמה דוגמאות .....החברה הדתית לאומית צריכה בדק בית כנה עם עצמה ועם החינוך שהיא מקנה לדור הצעיר ............כמי שגדלה והתחנכה וחינכה את ילדיה במגזר יכולה אני לומר דברים לא נעימים אלו .........
    0

    משפחה - סיפורה של גיורת: אחרות שלא נגמרת

    3 תגובות   יום שלישי, 24/3/15, 13:06

    והנה מאמר ראשון מתוך הגיליון החדש של דעות, כעת באתר כיפה: יהודית, עולה מברית המועצות לשעבר, גיורת ודתייה, כותבת על מסלול הגיור, על היחס של החברה הדתית כלפי הגרים, ועל האחרות שלא נגמרת.

    "הציבור הדתי-לאומי נוהג בסוג של התנשאות כלפי הגרים. מצד אחד, זהו ציבור תומך ואוהד, רבים מבניו ובנותיו מלמדים באולפני הגיור, מלווים מתגיירים, מזמינים, מארחים. מצד שני, לעתים קרובות זה מרגיש כמו סוג של טובה, מעין מעשה חסד. יש משהו מאוד פטרוני באופן שבו הציבור 'מקבל את הגר'. אני חושבת שעד היום הזה לא הצלחתי להשלים עם העובדה שהזהות שלי לא הייתה 'מספיק טובה' ולא נתנו לה את מקומה, אלא הייתי צריכה לעבור תהליך ובו 'קיבלו אותי', 'אישרו אותי', 'אפשרו לי' לאמץ זהות חדשה. מדברים כל הזמן על 'לקבל" את הגר, אבל אף אחד לא באמת רואה אותנו: גם אנחנו בחרנו! הדחקנו את העובדה שהיהדות שהייתה לנו עד כה לא הייתה תקפה מבחינת ההלכה, והחלטנו להיכנס לתהליך של גיור. זה לא שבאנו משום מקום – מבחינתנו, הרגשנו יהודים. בתור אישה דתייה, אני מבינה שזו איננה 'אשמתה' של ההלכה שגידלו אותי כמו יהודייה, למרות שטכנית אני לא. אבל ההבנה הזו לא מבטלת את מה שאני מרגישה. היה משהו בתהליך הגיור שהתעלם ממני, שלא ראה אותי ואת מי שאני. הוא פשוט יצר דמות חדשה עם שם חדש. ומה קרה לזו שהייתה קודם? היא, כנראה, כמו רוח רפאים, עדיין משוטטת במסדרונות בית הדין ומחפשת מנוחה."

    המאמר המלא ועוד מאמרים מעניינים וחשובים, בגיליון 69 של דעות, "אחרים - קולות מושתקים בחברה הדתית", שרואה אור בימים אלה.

    אחרי שהתגיירה, קיוותה יהודית שההצטרפות אל העם היהודי תשים קץ לאחרות שחוותה, אך עד מהרה התבדתה. על חוויית האחרות של מי שגדלה בתרבות אחרת, על היחס הפטרוני כלפי גרים ועל הרצון להיות חלק מהחברה הדתית, עם השונוּת - משפחה - כיפה
    KIPA.CO.IL
    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל