היי ענת. אני לא רגילה לקרוא לך ענת למען האמת. זה תמיד פירסט, ענת פירסט. אני אשאר עם פירסט. פשוט ביום שבו אשלח לך את המכתב הזה, זה יהיה בסוף התואר שלי. אחרי שאסיים לגמרי את הכול. ואני לא אצטרך יותר להשתמש בשפה אקדמית שאני כותבת לך מייל על אך שמעולם לא כתבתי לך מייל. רק עבודות.
אז לימדת אותי במשך שנה מקצוע, שגרם לי לפתוח עיניים על הרבה דברים. ובעצם רק רציתי להגיד לך תודה. תודה שהראית לי עולם אחר, ועד כמה החיים הם לא כאלה ברורים מאליהם כמו שאנו חושבים. אמנם לימדת אותי רק שנה, אבל זאת השנה הכי מעניינת שהייתה לי בכל התואר הזה. על אף שהמקצוע שלך מאוד כבד ומאוד קשה, ואני לא אשקר התאבקתי עם המבחנים שלך, אבל מבחינתי זה היה השיעור הכי מעניין.
פעם סטודנט שלך לשעבר סיפר לי רבות עלייך, ותמיד חיכיתי ללמוד עם אותה הפירסט המפורסמת. הלחיצו אותנו שזה המקצוע הכי קשה. צדקו, אבל זה עדיין הכי מעניין. אם יש משהו שאני מצטערת עליו זה שלא לימדת אותנו שנה אחת קודם, ואם יש משהו שבאמת חבל לי עליו, זה שלא הייתי לי האפשרות לעשות איתך סמינר. אני חושבת שאת מלמדת את אחד הנושאים היותר מרתקים. שמתי לבשהתייאשת מהחברה שלנו ושכבר לא מתחשק לך להמשיך לחקור את התרבות. יכול להיות. אבל אני חושבת שאת לא צריכה להפסיק ללמד אותה. לא משנה מה קורה, אני חושבת שחובה על כל סטודנט לתקשורת לדעת מי זאת ענת פירסט. את בין המרצות היותר מרתקות שקיימות, ואין הרבה כאלה, למען האמת אין כאלה כמעט בכלל. או מרצים למען הסר ספק. אני יודעת כמה יש לך בעיה עם המין הגברי. בכל מקרה מה שבאתי לכתוב לך זה שלא תתייאשי מללמד, כי תמיד יש את הסטודנט האחד הזה שאת עלולה לפתוח בפניו עולמות שונים. אני יודעת שעליי זה עבד. אז תודה! |