0 תגובות   יום שישי , 27/3/15, 17:11

שאני אומרת מהממת אני לא מתכוונת על מראה אלא על מי שהיא כבנאדם. הכל התחיל לפני שנתיים וחצי, נפגשנו לראשונה בכותלי המכללה. אבל סיפור הכרותינו הוא לא מה שמעניין. מה שמעניין זה למה עם כל כמה שאני מנסה לתת לה מוטיבציה ולהראות לה את הבנאדם החזק שהיא, האישה החזקה שהיא, היא תמיד תחפש את התשובה אצל אלה שהיא לא באמת מעניינת. אלה שתמיד היא נפגעת מהם בכל פעם מחדש.

אבל רק אותי תמיד היא בוחרת להוציא מחייה. 

היא אוהבת שמתייחסים אליה, והופכת כל דבר למה שהוא לא, ונפגעת כל פעם מחדש, מדברים שלא צריך להיפגע מהם. היא עושה שטויות. המון שטויות, אבל האם זה עוזר? ממש לא. היא תמיד נופלת מחדש, ולא מצליחה להתאחות. אני לעומתה מסתכלת על החיים באור קצת יותר חיובי. אז למה אני עדיין חברה שלה? 

כי היא תמימה, והיא לא מבינה, והיא מסתכלת על העולם בצורה מקולקלת. זאת הבעיה. ועדיין היא תמיד תעדיף את הטיפשות על פני החוכמה. אני לא מגדירה את עצמי ככזאת, אבל כן בתור אחת ששם לטובתה. בכל זאת היא מחפשת את הדרכים איך תמיד לצאת על יד העליונה בפניי.

 

אבא שלי תמיד אמר לי, ולמען האמת הוא עדיין אומר "אין דבר כזה חברים"

אחרי הצבא, הלימודים, בעבודה, הם תמיד בסוף נעלמים. כל אחד עם המשפחה שלו, וכל אחד עם חיו. בסוף זאת רק המשפחה.

גם עם זה אני לא הכי מסכימה. אבל בינתיים הוא צודק. אף פעם לא שמרנו על קשרים לא בתיכון, לא בצבא, ובטח ובטח לא יישמר אחרי המכללה. אז למה להכיר מלכתחילה. 

איפה החברויות שאני רואה בסרטים ובסדרות הטלוויזיה, חברים שהמשפחה היחידה שלהם אלה החברים עצמם, מאז התיכון, או ימי המכללה. למה אנחנו לא יכולים להיות כאלה. איפה אותם חברים שמבטיחים שיהיו איתך כל החיים בקשר, ואז פשוט לא....

אז גם איתך אני כנראה לא אשמור על קשר, אז כן נמאס לי מהטענות שלך, מהתיקונים שלך (אז אני דיסלקטית לא מוצהרת so what), והכי חשוב נמאס לי שתמיד יש לך קינאת חינם, שבתכלס אין לך על מי- אנחנו בעלות אותם ציונים, שתינו רווקות, ואנחנו עדיין סטודנטיות שעובדות בעבודות מזדמנות.

לפעמים אני חושבת זה כי את היית רוצה אומץ כמו שלי יש, להגיד את כל הדברים בפרצוף, להיות כנה. 

לך משום מה זה קשה. אבל היי לא רק לך. אני פשוט בוחרת לעשות זאת. 

אם היית יכולה לקרוא את זה, היית אומרת שאת ממש לא כזאת, אבל ככה זה כל אחד מתכחש לעצמו. היי אפילו אני בהרבה מובנים.

שלך לתמיד (עד לסוף התואר) חברה שלך, שבאמת רצתה להיות חברה שלך.

דרג את התוכן: