
כמה יופי בציור וכמה תום מרנין לב. ולציפור שהינה חלק מנוף ילדות, שמות רבים לה בפי עממים שונים, ואף אגדות נשזרו לכבודה, אספתי ממקורות פרטים על הדוכיפת, כדלהלן:
הדוכיפת (hoopoe) או (Upupa epops). שמות בפי עממים שונים: בקופטית kufat, ביוונית epops, בלטינית upupa, אנגלית hoopoe, בכורדית דו ניקל = שני מקורים (בגלל הכרבולת).
הדוכיפת הוא שמו של תרנגול הבר/ההר. השם דוכיפת מורכב משתי מילים, דיך = תרנגול (ערבית), פת = הר (בר). התרנגול היה "קדוש" להדד "אל" הגשם, הברקים, והרעמים. הדוכיפת נקרא בערבית הדהד = על שם ה"אל" הדד. באחת משפות הודו הוא שמר על השם שלו בתנ"ך דיכ פת = תרנגול הרים. תרגום ארמי לדוכיפת - תרנגול ברא, נגר טורא (הר), נקר טורא, בסורית קקופא,
"דוכיפת - שהודו כפות", כלומר כפול, דהיינו דו-כיפת (חולין ס"ג,א). "כרבולתו עבה, ודומה כפי שכפלה לתוך הראש וכפותה שם" (רש"י שם). לציפור זו יש ציצה יפיפייה על ראשה, שכרגיל היא מקופלת. הדוכיפת ניזונה מתולעים וחרף יופייה היא מאוד מסריחה, משום שהיא בונה את קיניה מצואה והריח דבק בה ובגוזליה.
בשל סירחונה בעיקר, היא נאסרה ע"י האסלאם באכילה. האסלאם גם אסר לפגוע בה. ייתכן שאיסור זה נובע מאגדות מוזרות על סגולותיה "זה העוף אם יתלה לשונו האדם על לוח לבו מצד ימין, נוצח את בעל דינו בדין אפילו יהא בעל דינו מלך, הרי הוא נוצחו. וכן אם תתלה האשה את עינו השמאלית בצווארה, לא יאהב בעלה אשה אחרת זולתה לעולם ואפילו היא כעורה, הרי זו רואה יפה כחמה וניסו חכמי יון והוא אמת". באמונות תפילות כאלה האמינו והיו אנשים שלא היססו לומר גם שזו "אמת".

כמה יופי בציור וכמה תום מרנין לב. ולציפור שהינה חלק מנוף ילדות, שמות רבים לה בפי עממים שונים, ואף אגדות נשזרו לכבודה, אספתי ממקורות פרטים על הדוכיפת, כדלהלן:
הדוכיפת (hoopoe) או (Upupa epops). שמות בפי עממים שונים: בקופטית kufat, ביוונית epops, בלטינית upupa, אנגלית hoopoe, בכורדית דו ניקל = שני מקורים (בגלל הכרבולת).
הדוכיפת הוא שמו של תרנגול הבר/ההר. השם דוכיפת מורכב משתי מילים, דיך = תרנגול (ערבית), פת = הר (בר). התרנגול היה "קדוש" להדד "אל" הגשם, הברקים, והרעמים. הדוכיפת נקרא בערבית הדהד = על שם ה"אל" הדד. באחת משפות הודו הוא שמר על השם שלו בתנ"ך דיכ פת = תרנגול הרים. תרגום ארמי לדוכיפת - תרנגול ברא, נגר טורא (הר), נקר טורא, בסורית קקופא,
"דוכיפת - שהודו כפות", כלומר כפול, דהיינו דו-כיפת (חולין ס"ג,א). "כרבולתו עבה, ודומה כפי שכפלה לתוך הראש וכפותה שם" (רש"י שם). לציפור זו יש ציצה יפיפייה על ראשה, שכרגיל היא מקופלת. הדוכיפת ניזונה מתולעים וחרף יופייה היא מאוד מסריחה, משום שהיא בונה את קיניה מצואה והריח דבק בה ובגוזליה.
בשל סירחונה בעיקר, היא נאסרה ע"י האסלאם באכילה. האסלאם גם אסר לפגוע בה. ייתכן שאיסור זה נובע מאגדות מוזרות על סגולותיה "זה העוף אם יתלה לשונו האדם על לוח לבו מצד ימין, נוצח את בעל דינו בדין אפילו יהא בעל דינו מלך, הרי הוא נוצחו. וכן אם תתלה האשה את עינו השמאלית בצווארה, לא יאהב בעלה אשה אחרת זולתה לעולם ואפילו היא כעורה, הרי זו רואה יפה כחמה וניסו חכמי יון והוא אמת". באמונות תפילות כאלה האמינו והיו אנשים שלא היססו לומר גם שזו "אמת".
צח אור
בתגובה על ''אמבת''
חגיאחד
בתגובה על Hoopoe no.17
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הדוכיפת (hoopoe) או (Upupa epops). שמות בפי עממים שונים: בקופטית kufat, ביוונית epops, בלטינית upupa, אנגלית hoopoe, בכורדית דו ניקל = שני מקורים (בגלל הכרבולת).
הדוכיפת הוא שמו של תרנגול הבר/ההר. השם דוכיפת מורכב משתי מילים, דיך = תרנגול (ערבית), פת = הר (בר). התרנגול היה "קדוש" להדד "אל" הגשם, הברקים, והרעמים. הדוכיפת נקרא בערבית הדהד = על שם ה"אל" הדד. באחת משפות הודו הוא שמר על השם שלו בתנ"ך דיכ פת = תרנגול הרים. תרגום ארמי לדוכיפת - תרנגול ברא, נגר טורא (הר), נקר טורא, בסורית קקופא,
"דוכיפת - שהודו כפות", כלומר כפול, דהיינו דו-כיפת (חולין ס"ג,א). "כרבולתו עבה, ודומה כפי שכפלה לתוך הראש וכפותה שם" (רש"י שם). לציפור זו יש ציצה יפיפייה על ראשה, שכרגיל היא מקופלת. הדוכיפת ניזונה מתולעים וחרף יופייה היא מאוד מסריחה, משום שהיא בונה את קיניה מצואה והריח דבק בה ובגוזליה.
בשל סירחונה בעיקר, היא נאסרה ע"י האסלאם באכילה. האסלאם גם אסר לפגוע בה. ייתכן שאיסור זה נובע מאגדות מוזרות על סגולותיה "זה העוף אם יתלה לשונו האדם על לוח לבו מצד ימין, נוצח את בעל דינו בדין אפילו יהא בעל דינו מלך, הרי הוא נוצחו. וכן אם תתלה האשה את עינו השמאלית בצווארה, לא יאהב בעלה אשה אחרת זולתה לעולם ואפילו היא כעורה, הרי זו רואה יפה כחמה וניסו חכמי יון והוא אמת". באמונות תפילות כאלה האמינו והיו אנשים שלא היססו לומר גם שזו "אמת".