כותרות TheMarker >
    ';

    היום שהיה

    בלוג אינפורמטיבי בעיקר, מבחר נושאים מכל העולם, וגם קצת מפרי עטי..

    0

    עטיפות תקליטים הזויות מאוד

    4 תגובות   יום שבת, 28/3/15, 18:48
    ושוב התאספו אצלי מבחר מענג של כריכות תקליטים שתכף אני עושה מהן מעדנים.
    לא יאמן איך פעם זמרים/להקות או כל מי שחפץ שקולו ישמע למרחקים, שיווק את עצמו. האם באמת פעם האנושות נראתה כך? או ההורים שלנו היו כאלה מבחינה ויזואלית? האם זמרים אלה חשבו שצילומים אלו יקדמו את קול הזמיר שלהם באמת?
    איפה היו הסטייליסטים אז?
     
    אמנם אני זוכרת את התסרוקות המוזרות של אמא שלי, אבל עדיין רחוק מאוד ממה שתראו ברשימה המרשימה הבאה, רשימה, שאני מקווה, תגרום לכם לצחוק  ולגחך.
     
     
    ''
     
    טוב קוראים יקרים, נתחיל עם התסרוקות. שופו שופו, האב, האם ורוח התסרוקת. שם התקליט הוא כשם הסינגל: "אני הולך הביתה לצפות בפרחים פורחים". זה שייך לז'אנר הגוספל, מוזיקה דתית. חתיכת שם, לחתיכת תסרוקות, הם הולכים להביט בפרחים אחרי שביקרו במספרה ועונו במשך 4 שעות עם המגדלים האלה על הראשים. מסכנה הילדה הקטנה, מישהו שאל אותה אם היא מסכימה שיניחו על הראש שלה יציקת שוקולד מריר? בחייאת, התסרוקת של האם כאילו נמחצה לרוחב בתוספת גלים גלים וגם האב לא יוצא מופקר כאן, התסרוקת שלו נמחצה לגובה. בטח אלוהים מביט בעטיפה הזו ומרוב צחוק תופס את הבטן.
     
     
     
     
    ''
     
    מי הבן יונה שאמר לו: "תשמע אח שלי, מה שאתה צריך לעשות זה שינוי לוק. תחמצן קצת ת'שיער, תקנה חליפה בצבע טורקיז, תביט מבט חודר לתוך המצלמה ותראה איך התקליט שלך ימכר כלחמניות חמות. רמונה! תביאי ת'רולים וקצת ג'ל ותעשי מייקאובר לג'קי כי מיאמי מחכה לו!"
     
     
     
    ''
     
    סעאמק. ברגע שנתקלתי בעטיפה הזו, הבטן שלי התהפכה. אמרתי לעצמי: "יו.. היא דומה 2 טיפות טחינה לחביבה", השכנה שהייתה לי כאשר גרתי בקרית חיים וחשדה כל הזמן שאני מתעסקת עם בעלה החטיאר והמכוער. הייתכן שהיא רודפת אותי עדיין אחרי 20 שנה דרך הרשת? אותו מבט מוטרף, אותן עצמות לחיים מעוותות, אותו פה ארוך ושיניים קצרות..  אותה תסרוקת הזויה שעבדה עליה שעות. איי איי.. חביבה, צאי לי מהוריד והמשיכי לשוחח עם הציפורים!
     
     
     
     
    ''
     
    שם התקליט בתרגום חופשי "פעור". עכשיו אני אספר לכם איך עלה הרעיון השם לתקליט הנפלא הזה. הג'נרל הזה נהג לעצב את שיערו באמצעות שואב אבק רב עוצמתי. עד שיום גורלי אחד דרך פצע קטן בקרקפת, נשאב לו חתיכת מוח. מאז הוא פעור ומהטראומה צמחו לו אפילו זוג ציצי. מאותו היום הוא עונד קולר דוקרני כדי שלא יתעסקו איתו.
     
     
     
     
    ''
     
    תראו את שלושת המוסקיטריות האמיצות האלה. גם המוזיקה שלהן שייך לז'אנר הדתי. ובנוסף, כמו הרבה דואטים, טריו או להקות בעבר, הן לבושות בדיוק באותם הבגדים החסודים. המזעזעים. אבל התסרוקות, הו התסרוקות! למה הן היו צריכות לבנות על ראשן יציקות בלתי אפשריות כאלה ולכער את עצמן? למה? ושלושתן בול אותה תסרוקת! או מיי לורד!
     
     
     
     
    ''
     
    בהחלט, שהמנורה תמשיך לזרוח כדי שתסנוור אותי ואפסיק לראות את התסרוקות הזוועתיות האלו, למען השם!
     
     
     
     
    ''
    יותר ברור מזה, אין. האיש החביב בעצמו מודה. הויברציות של הקול העוצמתי שלו, הרעידו את גן העדן, את השמיים ועוד כמה פלנטות אשר ללא הודעה מוקדמת נפלו על ראשו המסכן. מאז, הראש שלו נשאר שטוח לנצח.
     
     
     
    ''
     
    פה אני חייבת להכניס קישור כדי שתבינו קצת את הרקע של הלהקה - השאגס - שפעם נחשבה ללהקה הגרועה בכל תולדות הרוק, יש לה סיפור מענין מאוד, ולו רק כי אני חובבת אמנות אוונגרדית. אבל בואו נתמקד עכשיו בפן הויזואלי. שלוש רוקיסטיות סמי חלוצות שאי שם בסוף שנות ה-60' חשבו שזה מאוד קול להתלבש בכל כך אי התאמה! חצאית משובצת, חולצה פרחונית, צבעים דהויים, נעלי סירה ותספורת מזעזעת, וכל זה כפול 2! השלישית, נהנית מאוד לדפוק על התופים.
    וטוב שלא קראו לעצמן ה- SHAGS!
     
     
    ''
     
    מה יש לנו כאן? השיט בתוך השיפ, קפטן הוק והצוות המופלא שלו בתוספת בובה מפחידה. אין לי מושג מה הם שרים, סביר להניח שירי ילדים, אבל, אשה, למען השם! לפחות תורידי ת'משקפיים כשאת הולכת להצטלם לעטיפת תקליט!
     
     
     
    ''
     
    מה בדיוק עבר בראשה של גב' מילס כאשר עלתה על הסוס הזה והצטלמה בתנוחה ילדותית וקראה: "תראי אמא, בלי ידיים!"
    מחיאות כפיים סוערות לגב' מירס שהייתה בשנות ה-60' ו-70', פסנתרנית בריטית עם רפרטואר עשיר, כולל שירה בציבור רב והשתתפה בהמון מסיבות פופולריות. יעני, בואו נגיד שהיא הייתה השרל'ה שרון של האנגליים. מסכן הסוס! (אפילו שהוא לא אמיתי..)
     
     
     
    ''
     
     עוד משפחה חביבה שחשבה לעשות ערמות של כסף בעזרת מיתרי הקול הענוגים שלהם. הם לא חסכו בכלום, הושקע בכל פרט ופרט, לא משנה שהתלבושת האחידה היא בצבע צהוב חיוור קקי של תינוקות, העיקר הכוונה. אני מדמיינת את התופרת שהוזמן אצלה התלבושות מתאפקת לא להתפקע מצחוק בעת המדידות ובחירת הבד. שימו לב לפאה של הנער. כנראה שיום אחד, בעת שטיילו בכפר, נתקלו בכבשה שחורה תועה, ואז הנער אמר לאביו: "אבא, יש לי רעיון אדיר לגבי עטיפת התקליט שלנו, נגזור קצת צמר מהכבשה ואסדר לי פאה אפרו נהדרת".
     
     
     
     
    ''
     
    זהו סיפורו של ג'סטין, שעישן לעצמו ג'וינט מהונדס בזמן שהרתיח כמה ירקות וכך הנציח את האלגוריה האונומטופואית של אדם שנופל בפעם הראשונה לסמים.
     
     
     
     
     
    ''

    שם התקליט, "אני מוכן למות". כמה שאימצתי את המוח שלי, לא יכלתי לקלוט את ההיסטוריה של פונצ'ו מרטינז בתמונות האלו. אני יודעת שיש איזה הגיון ברצף הזה (לכאורה, גחמני). משהו הקשור לאי צדק, לסיגריות ארוכות, הידידות האמיצה והצער. אבל לא, אני לא מבינה.

     

     

    ''
     
     
    סרנדות לאהבה. יותר מאשר סרנדת אהבה, נראה שריצ'רד היימן עומד לבצע אונס. או, שהוא רופא עור ובודק לה נקודת חן. או שהוא לוחש לה: "אני מתחנן, אני מתחנן! תבטיחי לי שהחודש את לא קונה עוד זוג נעליים!".
     
     
     
     
    ''
     
    רנה כאבל: אם לא היית קיימת, היו צריכים להמציא אותך. הארוטיקה של הפונצ'ו והשמיכות לצד הפטיפון, השיער החושני של פליימוביל. השיער! בעעעע! החיים עצמם רנה, החיים עצמם.
     
     
     
     
    ''
     
    זה היומולדת ה-16 של ג'ולי. והפדופיל הדגנרט מנסה לשכנע אותה לקבל מתנה שהיא ממש לא רוצה. אבל הוא מנסה ומנסה לשכנע אותה ללכת ליער האפל כדי ללקוט פטריות ומי יודע איזה עוד דברים. לא ברור לי מה המסר של העטיפה הזו.
     
     
    ''
     
     
    מה מתרחש בדיוק בקמפוס? כנראה משחקים ברולטה רוסית בסגנון דעאש. לא יודעת מה הקטע של התקליט הזה, אבל ראבק, זו גיליוטינה אמיתית לחלוטין, ואם בטעות מישהו לוחץ על הכפתור הקטלני.. לא משחקים באש!
     
    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/3/15 22:39:
      האונימאטופאיה של הסמים. יפה אפילו מרקס לא חשב על זה. הוא כתב על הדת כאופיום של ההמונים
        30/3/15 11:17:

      מישהו אמר מודעות עצמית...?

        29/3/15 16:11:

      (ה)חביבה עם הציפורים.

        29/3/15 06:00:
      באמת מצחיק תודה.

      ארכיון

      פרופיל

      מיסיס הייד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין