כותרות TheMarker >
    ';

    קופץ בהופעה

    \"הכי חשוב זו יציבות תעסוקתית\",
    הבהירה את עמדתה.
    ככה, בדקתיים הראשונות
    של ההיכרות.
    ואני חשבתי לעצמי, שהכי חשוב לי לחיות.
    ולחוות. ולתת. להיות בן-אדם ולא לדרוך על אחרים. ליהנות. לאהוב. למצות. להשאר גמיש. לא להתאבן. גם לא להסתאב. ועוד אלף דברים לפני \"יציבות תעסוקתית\", גועל נפש.
    אולי אפתח חנות ממתקים?

    חג שמוליק קראוס שמח לכולם - ביקורת הופעה ל"רואים רחוק רואים שקוף" - ערב מחווה לשמוליק קראוס.

    2 תגובות   יום ראשון, 29/3/15, 17:08

    אפתח בווידוי. אני אוהב את אבי בללי מעמקי נשמתי. הוא מעביר בי את הדגדוג ההוא, זה מ'צמרמורות עונג ידועות'. יש הופעה? אני רוצה להיות שם ובדרך כלל בא (דחיית סיפוקים מוערכת יתר על המידה, אם תשאלו אותי).


    המטפל לשעבר שלי טוען שהקושי שלי מול קשר זוגי הוא, שפשוט לא מוטמע בי זיכרון של קשר יציב שעובד. אין בי געגוע. אין זיכרון חושים. עם בללי זה ההפך – מיליארד פעם פגשו האוזניים שלי צלילים מבית בללי ובדרך כלל היה שם אושר גדול. אז אני רוצה עוד וכמה שיותר ואם אפשר וחזק ובגדול ושלא ייגמר לעולם, אלי.


    אז הוא האשם העיקרי שדפקתי ריצה לבארבי האהוב (ריצה מטאפורית. בפועל דהרתי עם אופנים וספר https://www.youtube.com/watch?v=uKjI2U9Dcws ) לפני חודשיים או משהו, כששמעתי על ערב לזכרו של שמוליקראוס בהשתתפותו של הבללי ושוב שלשום, והפעם אל הברל'ה שבלהבות חביבה המרוחקת.


    ''

     

    אדלג רגע לסוף. זו הופעה משובחת ורבת קסם. בבארבי נותרתי עם טעם חזק של עוד (ההופעה לא ארוכה) וכיף גדול. חמישה יוצרים ומבצעים מופלאים, בעלי אופי ואמירה, בוראים מחדש שירים אהובים, תוך שהם נותנים להם כבוד של מלכים. טל גורדון רוקיסטית ומקסימה, דודי לוי מוסיקלי וחמוד, איגי דיין מפתיע ביכולות שמעבר לתיפוף, את הפסנתר של שאול בסר שמחתי להכיר ובללי והבס הופכים אותי מבפנים.


    ''

     

    וחזרה לאמצע, שם היה עיקר הבעיה בברל'ה. בתווך. בהופעה.

    אני שונא הופעות בישיבה ועוד יותר את אלה שנלווה אליהן פולחן האוכל, אבל נראה שזה רק אני. המציאות אומרת שכולם רוצים (שירים פשוטים) לשבת סביב שולחן עם (רבע עוף) מזטים ושתייה, לנוח מיום עבודה ארוך, להצדיק את הבייביסיטר.


    ''

     

    הצרה, שמכאן קצרה הדרך להורדת הווליום (תראו את הדוד - נרדם, מסכן, מחמש בבוקר על הרגליים, ובטן מלאה זה מ-אוד מרדים כידוע והוא בכלל לא רגיל לשתות בירה) והמרת התופים בתוף מרים, וגם הבסים קצת מוגזמים, לא?

    והנה, בלי להבין למה ואיך, אני מוצא את עצמי במופע שירה בציבור משירי שמוליק קראוס וזה כבר הרבה פחות נעים לי. או כמו שאמר בללי לזו שהתעקשה לעשות לו קול שני רב-רגש ב'אחרי עשרים שנה' והמשיכה לשיר, גם כשלו עצמו כבר נגמרו המילים – "זהו. נגמר".

    וכפי שהגיע הזמן שנפנים שבישראל 2015 הרוב מאחל לעצמו ממשלת ימין-דתיים בראשות ביבי מלך ישראל ונפסיק להיות מופתעים כל כך בכל פעם מחדש, כך גם אני צריך הייתי להבין זה מכבר, שכדאי שאדיר את רגליי ממקומות שלא נעימים לי, ואם בכל זאת בחרתי לבוא, מוטב שאבחר גם ליהנות.


    ''

     

    ולצורך איזון בהצגת המציאות, ביקשתי מהג'ירפה החיננית שהתלוותה אליי להופעה להוסיף כמה מלים משלה,

    והנה מה שהיא חוותה :

     

    מיזוג משכר של זיכרון מתוק והופעת רוק.

    בליל משובח ומעורר רגש (שימו לב לב למשחק המלים בליל - בללי, ב.ש...).

    'כשאת בוכה את לא יפה' – לא בוכה. צוחקת, מרגישה.

    'אני אשיר לך שיר' – ואני כבר עומדת על רגלי, רוקדת , עפה.

    אין, המילים מאז והקצב מעכשיו פורטים לי מיתרים, מקפיצים לי תלתלים.

    ואז מגיע יחזקאל, אל אל אל,  וחביבה עלתה בלהבות לבי ושמוליק קראוס שמח.


     

    אז שיהיה חג שמוליק קראוס שמח לכולנו..

     

     

     

    המופעים הבאים : 

    מוצ"ש, 18/4, רדינג 3 תל אביב. לכרטיסים: *9066

    שישי, 8/5, 21:00, רדיו בר, קיבוץ בית קשת


    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/6/15 11:31:
      בללי נניח. אבל טל גורדון, דודי לוי ואיגי דיין, תגיד באיזה סרט אתה חי? אולי תקשיב לרוברט וייאט, טום וייטס, וניק דרייק. אני בטוח שתגלה משהו על מוסיקה שלא ידעת.
        12/5/15 11:16:
      איך פספסתי, איך...

      ארכיון

      פרופיל

      ברק33.3
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין