יום יום אני פוגשת אנשים שמרגישים עומס, מחנק, עייפות ותיסכול,

כי "אין ברירה" ו "צריך" ו"מוכרחים"...

המשותף לכולם הוא  עבדות.

עבדות למתחים, כעסים ודאגות

עבדות לפחדים,פרדיגמות ומוסכמות

עבדות לאגו, לפינקסנות, ולסבל..

יום יום אני פוגשת אנשים שעושים את הדרך מעבדות לחירות

אט אט הם נפרדים מכל מה שעושה להם כבד בנשמה ובגוף,

משפרים את מערכת היחסים שלהם עם עצמם, עם בני משפחתם, עם חברים וכל מי שנקרה בדרכם.

ומה המפתח לכל זה ?

פשוט פשוט:

בחירה מודעת

לשם כך הם נדרשים להבין  שיש להם היכולת, הזכות והחובה לבחור בכל רגע נתון,

לא תמיד את התנאים הסביבתיים, אלא בעיקר את מה שהם חושבים בנוגע למתרחש סביבם.

וכאשר הם מצליחים לחשוב קצת אחרת, הם מרגישים אחרת.

וכשהם מרגישים אחרת הם פועלים אחרת.

ומה שמפתיע בכל פעם מחדש הוא שהשינוי בהרגשה,

שמביא לשינוי בדרך ההתנהלות - משפיע גם על המציאות שעוררה את אותם תחושות לא נעימות.

חירות היא הידיעה שיש לנו היכולת להשתנות ולשנות.

מצד אחד יש בתובנה הזו הקלה כיון שהכול פתוח.

מצד שני כבר אין את מי להאשים וצריך לקחת אחריות...

אז מה אתם בוחרים לעצמכם ?

אני בוחרת חירות :)

חג שמייח !!